כיכר עירונית
כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות. הכיכר העירונית מהווה שטח פתוח המשמש למפגש, לבילוי, לפעולות ספורט ותרבות, ואף לפעילות פוליטית (כגון הפגנות). כיכר מרכזית בלב העיר משמשת לעיתים למפגשים של הקהילה.
המושג כיכר בעל משמעות שונה לאוכלוסיות בעולם. כיום כיכר מהווה אלמנט בהתפתחות העיר, כאשר העושר של המושג משתנה ללא הרף עם השתנות הזמן, כולל שינויים בתרבות, בטכנולוגיה, בתחבורה, בפוליטיקה, במערכות כלכליות ואתוסים של זמן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור משמעות המילה כיכר ורחוב היו הפוכות: כיכר = מקום מאורך וצר; רחוב = מקום רחב.
"כיכר הירדן" מוזכרת בבראשית י"ג בתור עמק מוקף הרים בצורת חצי עיגול, ובו מספר ערים ("ערי הכיכר").
ביוון העתיקה, העיר (הפוליס) נחלקה למספר חלקים, כאשר החלק המרכזי נקרא האגורה שהייתה מקום הכינוס של המועצה שניהלה את ענייני העיר.
מאוחר יותר התפתח ברומא העתיקה הפורום שעוצב בצורה של כיכר או מספר כיכרות (מחוברות לפי קווי מתאר טופוגרפיים) ששימש כמרכז עסקים המשפטי הציבורי של העיר.[1]
באיסטנבול העתיקה בתקופת האימפריה הביזנטית היו שדרות שביניהן היו כיכרות בצורה המזכירה: "מחרוזת".
בימי הביניים קמו ערים רבות (אך לא גדולות במיוחד) אשר מיקומן נקבע על ידי מאפיינים טופוגרפיים כמו נהרות, חופי הים ומצרי יבשה. מאפיינים אלו גרמו להתפתחות גשרים והרחבת פיתוח העיר ולקשרים הדוקים פנים יבשתיים. התפתחות הגילדות, והעיסוק בענפים כלכליים, הפכו את הערים למרכזי מסחר פורחים. עם התפתחות הערים והתפתחות המיומנות השונות ניתן לראות טיפוסים שונים של ערים, שיכולות להתאפיין לפי רחובותיהם וכיכרותיהם המרכזיות. בנוסף לערים אלו, ישנן ערים שהתפתחו בצורה חופשית או תוכננו, בצורה מלאה או חלקית.[2]
בהתפתחות של הסוגים השונים של הערים ניתן לראות סוגים שונים של הקצאת יעוד למקומות ציבוריים גדולים כמו: רחובות, כיכרות, שדרות, קניונים, גנים ציבוריים, מקומות ציבוריים פתוחים. כל אלו מושפעים מהתפתחות התרבויות השונות בעולם.
סוגי כיכרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוג אחד לכיכר הוא מקום ציבורי רחב או מקום פתוח במרכז העיר הנמצא בין בניינים עירוניים. הכיכר משמש לאיסוף אנשים ויש בו לעיתים חנויות. כיכר מסוג זה היא לרוב חלק מהיסטורית הפיתוח של מרכז העיר, שמהווה גם נקודת מפגש של רחובות וגם נקודה מרכזית בפיתוח וניהול ציבורי מקומי.[3]
סוג אחר הוא אזור בסמוך לכביש מהיר בו יש מתקנים ציבוריים, מקום שנותן שירותים לקהל רחב. כלומר מרכז קניות, שוק או מתחם של חנויות בנקים בתי קולנוע, תיאטראות וכו' במיקום בדרך מהירה בו השהות היא יותר זמנית ופחות קבועה. זוהי כיכר עסקית המפותחת כחלק מהאזור המסחרי של העיר. לרוב חלק גדול בהתפתחות של פרברי המשרדים היא התפתחות כיכר משרדים, שנבנת על ידי הבעלים או מנהלים בכוונה לפיתוח של המרחב הכללי באמצעות מימון פרטי.[4] לדוגמה, בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה התפתחות מוגברת בניו יורק ומפתחים של בנייני המשרדים הגבוהים נטו לעצב את קומות התחתית כפלאזה שמטרתה להפוך את הבניין כולו למרשים יותר. ישנם כיכרות המשולבות עם מדרחוב, שדרה, פארק וישנם כאלה המשמשות גם עבור "תהלוכות או מצעדים" בעיקר במדינות דיקטטוריות בהם גם משולבים בכיכר גם "יציע" עבור אנשים מכובדים והמבנים סביבה פונים ברובם עם כל החזיתות אל הכיכר עצמה. במהלך המאה ה-20 הוקמו בערים גדולות ברחבי העולם שדרות רחבות המשמשות גם בתור: "כיכר לאומית (להבדיל: שדרה לאומית)" הנמצאות בעיר הבירה וסביבה מרוכזים לעיתים גם מבני הממשל של המדינה, מוזיאונים לאומיים, חברות לאומיות, מוסדות תרבות חשובים, ולעיתים גם מרכזי בילוי ומסחר ולעיתים גם משמשות גם עבור נאומים של פוליטיקאים וראשי המדינה או משמשות בתור כרטיס הביקור של המדינה עבור המבקרים בה.
במדינות דרום-אירופה המונח "כיכר" מתחלק לכמה סוגים:
- פיאצה – הוא הכינוי לכיכר עירונית סגורה באיטליה ומלטה המשמשת להולכי רגל בלבד. לעיתים קרובות משמשת הפיאצה גם עבור חניון.
- פלאיה – הוא המונח הספרדי לכיכר עירונית או רחבה המשמשת עבור התכנסויות או אירועים שונים.
- פלאטיה – הוא המונח בתרבות היוונית לכיכר עירונית המציינת "נקודת ציון עירונית" או "רחבה עבור מפגשים וחגיגות ביישובים הכפריים.
דוגמה השוואתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז פילדלפיה יש כיכר שבה עומד בניין העירייה ובמרחקים שווים מהמרכז ארבע כיכרות שנועדו למגורים, כאשר הגורל של כל כיכר נותן דוגמה יוצאת במינה לסוגים שונים של כיכרות, כאשר כולן בעלות אותו גודל וגיל, שגורלן שונה על אף שבמקור כולן נועדו לאותה המטרה.
- כיכר ריטנאוס היא גן ציבורי אהוב ומצליח אשר רבים פוקדים אותה. נכס חשוב בעיר מרכזה של השכונה היחידה בעיר, שכונה שמחדשת באופן ספונטני את קצוותיה ושער הנדל"ן בה עולה.
- כיכר פרנקלין - גן בשכונת עוני של העיר בו מתקבצים חסרי בית, מובטלים ועניים, בין אזור מסחר זול. הגן אינו נחשב מסוכן, ועל אף מצבו הוא לא השפיע על ערכי הנדל"ן או היציבות החברתית באזור.
- כיכר וושינגטון שהייתה לב העיר. כיום היא מהווה מרכז משרדים גדול. בשנים עברו העבריינות והפשיעה בה היו לבעיה שעובדי הגן והמשטרה לא הצליחו להתמודד עימה ועובדי המשרדים הדירו רגליהם מהמקום. נעשו ניסיונות שיקום בשנות ה-50, בזמן זה התפזרו המשתמשים בכיכר. כיום השימוש במקום אקראי ולפרקי זמן קצרים. חוץ מזמנים קצובים של הפסקת צהריים בימים יפים הוא עומד ריק רוב הזמן, כיכר זו לא הצליחה לשמר את אופייה באופן טבעי כל שכן להעלותו התחדשות עירונית בקנה מידה גדול.
- כיכר נוספת ואחרונה הצטמצמה לכדי אי תנועה קטן "לוגן סירקל" (Logan circle) בשדרות בנג'מין פרנקלין, המהווה דוגמה לתכנון ברוח "העיר היפה". בכיכר מזרקה מרשימה וגינון מתוחזק למופת. אמנם קשה להגיע אליה ברגל והיא בעיקר מנעימה באלגנטיות לחולפים על פניה במהירות במכוניות, אך בימים יפים מגיע אליה זרם קטן של מבקרים. אזור צמוד אליו התנוון לגמרי אך שכונת העוני שבסביבה חוסלה והוסבה ל"עיר הקורנת".[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכל בן ארי, ניפגש בכיכר, באתר ynet, 7 בדצמבר 2007
קשת רוזנבלום, הכיכרות המפורסמות שהציתו את המחאות הגדולות, באתר הארץ, 22 באפריל 2014- אסתר זנדברג, התחרות לחידוש כיכר ספרא בירושלים לא מעוררת תקוות, באתר הארץ, 20 בפברואר 2019
- משי קורן, כיכר העיר מוחה: הכיכרות שנהפכו לסמל של מהפכות היסטוריות בעולם, באתר TheMarker, 7 באפריל 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ R. sennett, "The conscience of the eye. The design and social life of cities",New York & London, 1990, p.50
- ^ אלישע אפרת, יסודות הגאוגרפיה העירונית, תל אביב: אחיאסף, 1979, עמ' 44–47
- ^ Webster’s encyclopedic unabridiged dictionary of the English language", Gramercy books, 1996
- ^ Stephan carr, "Public space",pp. 80–81
- ^ ג'יין ג'ייקובס, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", עמ' 128–129
| סוגי רחוב ודרכים אזוריות | ||
|---|---|---|
| סוגי רחובות | רחוב • סמטה • שדרה • כיכר עירונית | |
| צורת רחובות | טיילת • מדרחוב • מבוא (רחוב) • רחוב ללא מוצא • רחוב חניה | |
