ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/מרץ 2005
מרץ | |||
---|---|---|---|
1 במרץ 2005 | מלחמת החורף או המלחמה הסובייטו-פינית, פרצה כאשר ברית המועצות תקפה את פינלנד ב-30 בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. כתוצאה מפלישתה זו, הושעתה ברית המועצות מחבר הלאומים ב-14 בדצמבר. סטלין לא צפה קשיים, והניח כי הצבא האדום יכבוש את פינלנד כולה עד סוף 1939. ואולם הצבא הפיני, שנחיתותו המספרית התבטאה בהתחלה לכל הפחות ביחס של אחד לשלושה ואחר כך גדלה עוד יותר, הוכיח התנגדות שהיה בה כדי להפתיע את הסובייטים, לתסכל אותם ולהסב להם אבדות ניכרות. פינלנד החזיקה מעמד עד חודש מרץ 1940, או אז נחתם הסכם שלום בין המדינות, אשר חייב את פינלנד לוותר על כעשירית משטחה ועל כחמישית מהיכולת התעשייתית שלה לטובת ברית המועצות בתמורה להפסקת הלחימה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
2 במרץ 2005 | מלחמת החורף או המלחמה הסובייטו-פינית, פרצה כאשר ברית המועצות תקפה את פינלנד ב-30 בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. כתוצאה מפלישתה זו, הושעתה ברית המועצות מחבר הלאומים ב-14 בדצמבר. סטלין לא צפה קשיים, והניח כי הצבא האדום יכבוש את פינלנד כולה עד סוף 1939. ואולם הצבא הפיני, שנחיתותו המספרית התבטאה בהתחלה לכל הפחות ביחס של אחד לשלושה ואחר כך גדלה עוד יותר, הוכיח התנגדות שהיה בה כדי להפתיע את הסובייטים, לתסכל אותם ולהסב להם אבדות ניכרות. פינלנד החזיקה מעמד עד חודש מרץ 1940, או אז נחתם הסכם שלום בין המדינות, אשר חייב את פינלנד לוותר על כעשירית משטחה ועל כחמישית מהיכולת התעשייתית שלה לטובת ברית המועצות בתמורה להפסקת הלחימה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
3 במרץ 2005 |
הירוהיטו, (裕仁) כפי שהוא נקרא בארצות המערב, או הקיסר שוֹבַה (昭和天皇) כפי שהוא מכונה ביפנית (29 באפריל 1901 – 7 בינואר 1989), קיסר יפן ה-124 במספר, אשר שלט על יפן משנת 1926 ועד למותו ב-1989. תקופת שלטונו הייתה תקופת שלטון יחיד הארוכה ביותר בהיסטוריה של יפן וכן התקופה בה עברה החברה היפנית את אחד השינויים הגדולים בתולדותיה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
4 במרץ 2005 |
הירוהיטו, (裕仁) כפי שהוא נקרא בארצות המערב, או הקיסר שוֹבַה (昭和天皇) כפי שהוא מכונה ביפנית (29 באפריל 1901 – 7 בינואר 1989), קיסר יפן ה-124 במספר, אשר שלט על יפן משנת 1926 ועד למותו ב-1989. תקופת שלטונו הייתה תקופת שלטון יחיד הארוכה ביותר בהיסטוריה של יפן וכן התקופה בה עברה החברה היפנית את אחד השינויים הגדולים בתולדותיה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
5 במרץ 2005 | אף על פי שישנן לא מעט פיגורות לשוניות הנקראות מטאפורה (מהמילה היוונית שפירושה "העברה". Meta- מילה הרומזת לשינוי. pherein – "לסחוב", "לשאת"), המשמעות המקובלת למילה זו היא פיגורה לשונית שנעשה בה שימוש על מנת להאיר מושג אחד בתכונותיו של מושג אחר. פירוש המשפט "X הוא מטאפורה ל-Y" הוא ש-Y מתואר על ידי תכונותיו של X. המינוח המקובל לתיאור היחסים בין שני האיברים X ו-Y הוא: X נקרא "תחום המקור" ו-Y נקרא "תחום היעד".
כל מטאפורה מבוססת על אנלוגיה, קשר של דמיון, בין שדה סמנטי אחד לשדה סמנטי אחר. עם זאת, בניגוד לדימוי, אין במרבית המטאפורות מילת השוואה ("כמו", "כ", "דומה ל" וכו'), ולרוב לא מצוינת אף התכונה המשותפת לשני השדות הסמנטיים. כך, לדוגמה, במשפט "דן הוא שועל" לא מצוינת אף מילת השוואה בין "דן" לבין "שועל", ואף לא מצוינת התכונה המשותפת לשמות עצם אלו. דן יכול להיות ערמומי כשועל או, לחלופין, זריז כשועל. נמען המטאפורה משלים לבדו הן את מילת ההשוואה והן את התכונה האנלוגית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
6 במרץ 2005 | אף על פי שישנן לא מעט פיגורות לשוניות הנקראות מטפורה (מהמילה היוונית שפירושה "העברה". Meta- מילה הרומזת לשינוי. pherein – "לסחוב", "לשאת"), המשמעות המקובלת למילה זו היא פיגורה לשונית שנעשה בה שימוש על מנת להאיר מושג אחד בתכונותיו של מושג אחר. פירוש המשפט "X הוא מטפורה ל-Y" הוא ש-Y מתואר על ידי תכונותיו של X. המינוח המקובל לתיאור היחסים בין שני האיברים X ו-Y הוא: X נקרא "תחום המקור" ו-Y נקרא "תחום היעד".
כל מטפורה מבוססת על אנלוגיה, קשר של דמיון, בין שדה סמאנטי אחד לשדה סמאנטי אחר. עם זאת, בניגוד לדימוי, אין במרבית המטאפורות מילת השוואה ("כמו", "כ", "דומה ל" וכו'), ולרוב לא מצוינת אף התכונה המשותפת לשני השדות הסמאנטיים. כך, לדוגמה, במשפט "דן הוא שועל" לא מצוינת אף מילת השוואה בין "דן" לבין "שועל", ואף לא מצוינת התכונה המשותפת לשמות עצם אלו. דן יכול להיות ערמומי כשועל או, לחלופין, זריז כשועל. נמען המטפורה משלים לבדו הן את מילת ההשוואה והן את התכונה האנלוגית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
7 במרץ 2005 | ש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. הש"י נוסד בשנת 1940, בתגובה לצורכי השעה, ואוחד עם ארגון קודם שכונה "ר"ן" (ריגול נגדי). הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין, המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי, כנגד גורמי פנים שלא קיבלו את מרות הנהגת היישוב המאורגנת, בעיקר קומוניסטים ואנשי אצ"ל ולח"י. לאחר קום המדינה שימש הש"י כבסיס להקמת ארגוני המודיעין של מדינת ישראל. רבים מאנשי הש"י, ביניהם איסר הראל, איסר בארי ובנימין גיבלי, התקדמו לתפקידים בכירים במסגרת שירותי המודיעין של המדינה, בשב"כ, במוסד, באמ"ן ובשאר זרועות המודיעין. | עריכה - תבנית - שיחה | |
8 במרץ 2005 | ש"י (שירות ידיעות), שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל. | עריכה - תבנית - שיחה | |
9 במרץ 2005 | אוניברסיטת קיימברידג' היא מהקדומות ומהגדולות שבאוניברסיטאות העולם, והשנייה שנוסדה בעולם דובר האנגלית (אחרי אוניברסיטת אוקספורד). היא ממוקמת בעיר קיימברידג', אנגליה. סיפור עם מספר, כי האוניברסיטה הוקמה בשנת 1209 על ידי קבוצת מלומדים, שנאלצו להימלט מאוקספורד לאחר ריב עם המקומיים. אוניברסיטת קיימברידג' נמנית עם שורת האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר. חוקרי האוניברסיטה זכו ב-80 פרסי נובל – יותר מכל מוסד אקדמי אחר. קיימברידג' מוליכה בדרך כלל את טבלת דירוג האוניברסיטאות באנגליה, ובדירוג אחרון שפורסם במוסף ההשכלה הגבוהה של מגזין הטיימס, שבו דורגו אוניברסיטאות העולם בהתאם לקריטריונים שונים, הופיעה במקום השישי מבין כל אוניברסיטאות העולם, ובמקום הראשון בלימודי המדעים המדויקים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
10 במרץ 2005 | אוניברסיטת קיימברידג' היא מהקדומות ומהגדולות שבאוניברסיטאות העולם, והשנייה שנוסדה בעולם דובר האנגלית (אחרי אוניברסיטת אוקספורד). היא ממוקמת בעיר קיימברידג', אנגליה. סיפור עם מספר, כי האוניברסיטה הוקמה בשנת 1209 על ידי קבוצת מלומדים, שנאלצו להימלט מאוקספורד לאחר ריב עם המקומיים. אוניברסיטת קיימברידג' נמנית עם שורת האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר. חוקרי האוניברסיטה זכו ב-80 פרסי נובל – יותר מכל מוסד אקדמי אחר. קיימברידג' מוליכה בדרך כלל את טבלת דירוג האוניברסיטאות באנגליה, ובדירוג אחרון שפורסם במוסף ההשכלה הגבוהה של מגזין הטיימס, שבו דורגו אוניברסיטאות העולם בהתאם לקריטריונים שונים, הופיעה במקום השישי מבין כל אוניברסיטאות העולם, ובמקום הראשון בלימודי המדעים המדויקים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
11 במרץ 2005 | אסון הבונים אירע ב־11 ביוני 1985. רכבת התנגשה באוטובוס שהוביל תלמידים מבית הספר התיכון ע"ש י.ח. ברנר בפתח תקווה לטיול שנתי, בקרבת מושב הבונים. 19 תלמידים, מורה, נהגת האוטובוס ואם מלווה נהרגו. היה זה אסון הרכבת הגדול בתולדות המדינה (ב-1972 אירע אסון בממדים קרובים לאלה ובו נהרגו שמונה עשר חיילים בהתנגשות משאית צבאית ברכבת באזור הקריות). | עריכה - תבנית - שיחה | |
12 במרץ 2005 | אסון הבונים אירע ב־11 ביוני 1985. רכבת התנגשה באוטובוס שהוביל תלמידים מבית הספר התיכון ע"ש י.ח. ברנר בפתח תקווה לטיול שנתי, בקרבת מושב הבונים. 19 תלמידים, מורה, נהגת האוטובוס ואם מלווה נהרגו. היה זה אסון הרכבת הגדול בתולדות המדינה (ב-1972 אירע אסון בממדים קרובים לאלה ובו נהרגו שמונה עשר חיילים בהתנגשות משאית צבאית ברכבת באזור הקריות). | עריכה - תבנית - שיחה | |
13 במרץ 2005 | כליאת היפנים בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה נבעה מהחשש כי היפנים המתגוררים בארצות הברית עלולים להוות גיס חמישי ולסייע למדינת מוצאם, שלאחר התקיפה בפרל הארבור הפכה לאויבת ראשונה במעלה של האמריקנים. בשל חשש זה נכלאו בין 112,000 ל 120,000 אנשים במחנות במהלך המלחמה. בכך הופרו באופן גורף זכויות אדם כגון הזכות לחופש תנועה והזכות להליך משפטי. אירוע הכליאה מעיד כי במצבי משבר החוקים המגנים על זכויות האדם עלולים להפוך לאות מתה. הפרת זכויות אדם במידה המיוחסת לרוב למדינות טוטליטריות ולתקופות קדומות בוצעה בארצות הברית באמצע המאה העשרים למרות חוקתה ומבנה המשטר בה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
14 במרץ 2005 | כליאת היפנים בארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה נבעה מהחשש כי היפנים המתגוררים בארצות הברית עלולים להוות גיס חמישי ולסייע למדינת מוצאם, שלאחר התקיפה בפרל הארבור הפכה לאויבת ראשונה במעלה של האמריקנים. בשל חשש זה נכלאו בין 112,000 ל 120,000 אנשים במחנות במהלך המלחמה. בכך הופרו באופן גורף זכויות אדם כגון הזכות לחופש תנועה והזכות להליך משפטי. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
15 במרץ 2005 | שמשון היה השופט השנים עשר, והאחרון המתואר בספר שופטים. בתקופת פעולותיו היה דרום הארץ בשליטת הפלשתים. שמשון גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים. שמשון מהווה מופת של גבורה וכוח. ביהדות, למשל, נודע בכינויו העממי "שמשון הגיבור". באמנות ובספרות התאולוגית הנוצרית מסמל שמשון את מעלת הגבורה, אחת משבע המידות הטובות בתאולוגיה הנוצרית, המבוטאת, לעיתים, באמצעות אלמנטים הלקוחים מסיפורי שמשון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
16 במרץ 2005 | שמשון היה האחרון מבין שנים־עשר השופטים ששפטו את ישראל בתקופה של טרם מלוכה, כשדרום הארץ היה בשליטת הפלשתים. שמשון גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים. שמשון ביהדות הוא מופת של גבורה וכוח, וכינויו העממי הוא "שמשון הגיבור". גם באמנות ובספרות התאולוגית הנוצרית מסמל שמשון את מעלת הגבורה, המבוטאת באמצעות אלמנטים הלקוחים מסיפורי שמשון. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
17 במרץ 2005 | אספירין היא אחת התרופות הידועות והנמכרות ביותר בכל הזמנים. חשיבותה בכימיה גדולה ביותר, שכן זוהי התרופה הראשונה שסונתזה במעבדה; עד לסינתוזה, בשנת 1897, היו כל התרופות מבוססות על חומרים שנמצאו בטבע. יצור האספירין מסמל את תחילתו של מדע הרוקחות בצורתו המודרנית ושל התעשייה הפרמצבטית (תעשיית התרופות). |
עריכה - תבנית - שיחה | |
18 במרץ 2005 | אספירין היא אחת התרופות הידועות והנמכרות ביותר בכל הזמנים. חשיבותה בכימיה גדולה ביותר, שכן זוהי התרופה הראשונה שסונתזה במעבדה; עד לסינתוזה, בשנת 1897, היו כל התרופות מבוססות על חומרים שנמצאו בטבע. יצור האספירין מסמל את תחילתו של מדע הרוקחות בצורתו המודרנית ושל התעשייה הפרמצבטית (תעשיית התרופות). |
עריכה - תבנית - שיחה | |
19 במרץ 2005 | יוליוס אגריפס (אגריפס הראשון, 10 לפנה"ס – 44), מלך חשמונאי מבית הורדוס ביהודה בתקופת בית שני. נכדם של הורדוס ושל מרים החשמונאית.
את שאירע בתום מלכותו של אגריפס, אחרון מלכי יהודה, מסכם ההיסטוריון יוסף קלוזנר:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
20 במרץ 2005 | יוליוס אגריפס (אגריפס הראשון, 10 לפנה"ס – 44), מלך חשמונאי מבית הורדוס ביהודה בתקופת בית שני. נכדם של הורדוס ושל מרים החשמונאית.
את שאירע בתום מלכותו של אגריפס, אחרון מלכי יהודה, מסכם ההיסטוריון יוסף קלוזנר:
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
21 במרץ 2005 |
מובי דיק הוא רומן מאת הרמן מלוויל. הספר יצא לאור לראשונה באוקטובר 1851 בלונדון בגרסה מצונזרת בשם "הלווייתן" (The Whale). ב־14 בנובמבר אותה שנה פורסם הספר במלואו בארצות הברית. סגנון הרומן היה מהפכני לזמנו, והוא כלל תיאורי שיטות שונות לציד לווייתנים, סיפורי הרפתקאות, ומחשבות המספר שזורות בתוך הנושאים בסיפור, יחד עם אוסף של אזכורים בנושאי ספרות, היסטוריה, מיתולוגיה, דת, פילוסופיה ומדע. על אף שהרומן לא התקבל באהדה כשפורסם, כיום נחשב "מובי דיק" כחלק מהספרות הקנונית בשפה האנגלית, והבטיח את מקומו של מלוויל בשורה הראשונה של הסופרים האמריקאים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
22 במרץ 2005 |
מובי דיק הוא רומן מאת הרמן מלוויל. הספר יצא לאור לראשונה באוקטובר 1851 בלונדון בגרסה מצונזרת בשם "הלווייתן" (The Whale). ב־14 בנובמבר אותה שנה פורסם הספר במלואו בארצות הברית. סגנון הרומן היה מהפכני לזמנו, והוא כלל תיאורי שיטות שונות לציד לווייתנים, סיפורי הרפתקאות, ומחשבות המספר שזורות בתוך הנושאים בסיפור, יחד עם אוסף של אזכורים בנושאי ספרות, היסטוריה, מיתולוגיה, דת, פילוסופיה ומדע. על אף שהרומן לא התקבל באהדה כשפורסם, כיום נחשב "מובי דיק" כחלק מהספרות הקנונית בשפה האנגלית, והבטיח את מקומו של מלוויל בשורה הראשונה של הסופרים האמריקאים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
23 במרץ 2005 | שימפנזה ננסי (בונובו) הוא אחד מהיונקים הגדולים האחרונים שהתגלו על ידי המדע. חוקר אנטומיה בשם ארנסט שוורץ הבחין בייחודו של המין, בעת שחקר גולגולת שסבר כי היא שייכת לשימפנזה מצוי צעיר, אולם גילה כי היא שייכת לפרט בוגר בעל גולגולת קטנה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
24 במרץ 2005 | שימפנזה ננסי (בונובו) הוא אחד מהיונקים הגדולים האחרונים שהתגלו על ידי המדע. חוקר אנטומיה בשם ארנסט שוורץ הבחין בייחודו של המין, בעת שחקר גולגולת שסבר כי היא שייכת לשימפנזה מצוי צעיר, אולם גילה כי היא שייכת לפרט בוגר בעל גולגולת קטנה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
25 במרץ 2005 | למחלת הגחלת (אנתרקס, Anthrax) מקום של כבוד בהיסטוריה של המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה המודרניות, אם כי הציבור מכיר אותה בעיקר בשל פוטנציאל השימוש בה כנשק ביולוגי במלחמה. בשנת 1876 קישר רוברט קוך את מחלת הגחלת העורית לחיידק בצילוס אנתרסיס (Bacillus anthracis), מתג גרם חיובי אארובי. בשנת 1881, כשיצר לואי פסטר את החיסון החי הראשון כנגד גורם זיהומי, היה זה כנגד חיידק הגחלת. מקורו של השם אנתרקס במילה היוונית Anthrakis, שפירושה "פחם". השם מתאר את הנגע העורי השחור המופיע אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים פגיעים במיוחד אוכלי העשב, הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
26 במרץ 2005 | למחלת הגחלת (אנתרקס, Anthrax) מקום של כבוד בהיסטוריה של המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה המודרניות, אם כי הציבור מכיר אותה בעיקר בשל פוטנציאל השימוש בה כנשק ביולוגי במלחמה. בשנת 1876 קישר רוברט קוך את מחלת הגחלת העורית לחיידק בצילוס אנתרסיס (Bacillus anthracis), מתג גרם חיובי אארובי. בשנת 1881, כשיצר לואי פסטר את החיסון החי הראשון כנגד גורם זיהומי, היה זה כנגד חיידק הגחלת. מקורו של השם אנתרקס במילה היוונית Anthrakis, שפירושה "פחם". השם מתאר את הנגע העורי השחור המופיע אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים פגיעים במיוחד אוכלי העשב, הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
27 במרץ 2005 | השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שהתפתחה בחמישים השנים האחרונות. בטכנולוגיה זו מוחלפים איברים, חלקי איברים או רקמות שהגיעו לאי-ספיקה סופנית באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים.
האיבר המושתל יכול להיות מאותו אדם לעצמו (כמו בהשתלת רקמות), מאדם (חי או מת) לאדם אחר, או מזן אחד לזן אחר (קסנוטרנספלנטציה). איברים מושתלים יכולים להיות מלאכותיים או טבעיים, שלמים או חלקי איברים (כמו שסתומים, רקמות וכדומה). |
עריכה - תבנית - שיחה | |
28 במרץ 2005 | השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שהתפתחה בחמישים השנים האחרונות. בטכנולוגיה זו מוחלפים איברים, חלקי איברים או רקמות שהגיעו לאי-ספיקה סופנית באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים.
האיבר המושתל יכול להיות מאותו אדם לעצמו (כמו בהשתלת רקמות), מאדם (חי או מת) לאדם אחר, או מזן אחד לזן אחר (קסנוטרנספלנטציה). איברים מושתלים יכולים להיות מלאכותיים או טבעיים, שלמים או חלקי איברים (כמו שסתומים, רקמות וכדומה). |
עריכה - תבנית - שיחה | |
29 במרץ 2005 | דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים. במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
30 במרץ 2005 | דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים. במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
31 במרץ 2005 | דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים. במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע. |
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|