לדלג לתוכן

מבצע מדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־13:44, 6 באוגוסט 2024 מאת Gbenny (שיחה | תרומות) (תוצאות הקרב ואחרית דבר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מבצע מדינה
אנדרטה בכפר סבא לזכר הנופלים במבצע 'מדינה'
אנדרטה בכפר סבא לזכר הנופלים במבצע 'מדינה'
מלחמה: מלחמת העצמאות
תאריכים 13 במאי 1948
מקום כפר סאבא-כפר סבא
כוחות
אבדות
  • 53 הרוגים

מתוכם 29 לוחמים בכפר סבא ו-24 לוחמים בטירה.

תיאור 'מבצע מדינה' באנדרטה בכפר סבא

מבצע מדינה היה מבצע במלחמת העצמאות, שערכה חטיבת אלכסנדרוני, ב-13 במאי 1948, יום לפני הכרזת המדינה. במבצע נכבש הכפר הערבי כפר סאבא. לחטיבה נגרמו עשרות הרוגים, רובם בחסימות שהוצבו לצורך בידוד שדה הקרב העיקרי. במקביל למבצע זה נערך, על ידי כוח חי"ם מישובי השרון, ואחר כך גם כוחות מהחטיבה, קרב לכיבוש טירה, אשר נכשל, תוך אבדות כבדות לתוקפים.

מאז תחילת מלחמת העצמאות, כפר סאבא, אשר נמצאה כ-2.5 ק"מ מצפון מזרח לכפר סבא (כיום שכונת יוספטל בתחומי העיר), היוותה איום על ביטחון היישובים העבריים בסביבתה. לערביי המקום נוספו בהמשך כוחות של 'צבא ההצלה', וכן סיוע של משוריינים. כוחות 'אלכסנדרוני' הגיבו בהתקפות על הכפרים הערביים באזור, כמו גם על התחבורה הערבית.

ב-9 במאי 1948 הותקפה המושבה באש כבדה ובחסותה קרבו שלושה משוריינים עד לבאר המרכזית של כפר סבא ופוצצוה.

משוריין של צבא ההצלה ועליו סמל צבא ההצלה: פגיון נעוץ במגן דויד

במטה חטיבת אלכסנדרוני הוחלט לכבוש את כפר סאבא. מועד ההתקפה נקבע ל-13 במאי, יום לפני הכרזת המדינה, על כן נקרא המבצע 'מדינה'. ביצועו הוטל על גדוד 33 של חטיבת 'אלכסנדרוני' ולגדוד צורפו שתי פלוגות מגדוד 32. הכוח הערבי בכפר מנה כ-80 לוחמים, כמחציתם מ'צבא ההצלה', ולהם שני מקלעים. הכפר היה מבוצר היקפית בחפירות מדופנות שקי חול.

כדי לבודד את שדה הקרב, הוקצתה פלוגה להצבת חסימות למניעת החשת תגבורות ערביות מכיוון קלקיליה ומכיוון ג'לג'וליה.

לקראת המבצע, ובשל קוצר הזמן להכנות, נערכה ב-12 לחודש תצפית על המקום מקיבוץ רגבים, ששכן אז באזור כפר סבא, כשני ק"מ מערבה ליעד. באותו לילה נערך בנוסף סיור מפקדים במבואות הכפר.

כיבוש כפר סבא הערבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה על כפר סאבא נערכה ב-13 במאי. לאחר הרעשת מרגמות, בשעה 13:00 החלה הסתערות בכוח של שתי מחלקות מגדוד 33, ובמהלכה נפצע מ"כ אחד. לאחר כשעה וחצי היה הכפר בידי הגדוד, תוך מנוסת תושבי הכפר ונושאי הנשק. במהלך ההשתלטות על הכפר נפצע אחד המ"מים. לאחר הכיבוש נכנסו לכפר שתי פלוגות, הפלוגה המסייעת של גדוד 33 ופלוגה מגדוד 32, על מנת להתבסס בו לצורך הגנה. הערבים, אשר נעזרו במשוריינים, ניסו מספר פעמים לחזור ולכבוש את הכפר. הקרבות נמשכו עד רדת החשכה והכפר נשאר בידי החטיבה.

החסימות התמקמו, האחת, בת שתי מחלקות, ב'פרדס האוצר' (במשק האוצר, כיום ממזרח לשיכון קפלן וממערב לבית העלמין 'מנוחה נכונה', בתחומי כפר סבא) שממזרח לכפר סאבא, והשנייה, מחלקה אחת, בא-נבי ימין (בימינו נווה ימין).

החסימה ב'פרדס האוצר' וב'גבעה החומה'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המ"פ, אשר נלווה לחסימה ב'פרדס האוצר', החליט לשפר את מיקום החסימה, על ידי השתלטות על גבעה סמוכה, 'הגבעה החומה', ממנו נראה היה לו כי ייטיב לבצע את תפקידו. אחת המחלקות אכן התמקמה על אותה גבעה, אולם בשל מיעוט כלי עבודה, לא הצליחה להתחפר כהלכה, ובנוסף, מכשיר הקשר שנשאה לא פעל. עם תחילת הקרב החלו לזרום תגבורות לכפר סאבא. בנוסף, נושאי נשק, מבין הבורחים מהכפר, תקפו את החסימות מאחור. עד מהרה הותקף הכוח שעל הגבעה, וסבל אבדות קשות. ניסיון לחלץ את הפצועים ל'בנין האוצר', מבנה בתוך 'פרדס האוצר', נכשל. אמנם המבנה היה ריק, ונתפס ללא קרב, והפצועים הורדו מן הגבעה אל הפרדס, אך הדרך בינם לבין הבניין נותקה על ידי הערבים. כמה מן החיילים שאבטחו את הפצועים נחלצו, אולם הפצועים עצמם - לא.

החסימה בא-נבי ימין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסימה התמקמה סמוך לכביש כפר סבא-קלקיליה, כדי למנוע מעבר תגבורות מקלקיליה ומג'לג'וליה, אולם התבססה במקום רק לאחר שהסתיים הקרב על הכפר. עם הגיעו, הכוח הניח מטעני נפץ ותבערה על הכביש, לצורך חסימתו במקרה הצורך. זמן קצר אחר כך, הותקפה המחלקה הן על ידי משוריינים מכיוון קלקיליה, הן על ידי רגלים, משני עברי הכביש. שני הפיא"טים שברשות החסימה לא פעלו כהלכה, בין אם בשל חוסר מיומנות, בין אם בשל תחמושת פגומה, וכן החלה להסתמן סכנת ניתוק של הכוח. כיוון שכך, שוגרו מספר חיילים לכפר סאבא בבקשת עזרה. אלה חזרו עם תחמושת נוספת, ועם כיתת תגבורת ולה פיא"ט נוסף. בנוסף, כוח אחר נשלח מן הכפר על מנת לקדם סכנת ניתוק של החסימה. בינתיים חיסלו המשוריינים הערביים את צוות אחד הפיא"טים, הפיא"ט השני התקלקל, והמשוריינים, שגם הצליחו לשתק את המקלע של הכיתה שחסמה את הכביש, התקדמו לעבר כוח החסימה. עם מעברם מעל מטען חומר הנפץ שהונח קודם לכן, נעשה ניסיון להפעילו, אולם המטען לא פעל. כיוון שכך, הופעלו מטעני התבערה. המשוריינים נסוגו, אך אישם המשיכה לגרום אבדות קשות לכוח החסימה. משוריין שנשלח לעזרת החסימה, נפגע על ידי המשוריינים הערביים, ורוב היושבים בו נהרגו. בסופו של דבר, אף כי נתבקשה להחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר, נאלצה חסימה זו לסגת.

ערך מורחב – קרב טירה

כמחצית מן הנופלים במבצע 'מדינה' היו בקרב טירה. בבוקר 13 במאי 1948 יצא כוח חי"ם שהורכב ברובו מכיתות פל"ם (פטרול לוחם או פטרול לוחם מקומי, כוח נייד במסגרת החי"ם) מבני המושבים באזור (כפר הס, עין ורד ועוד). מטרת הכוח הייתה ביצוע ירי לכיוון טירה, ובכך לרתק ולמנוע מכוחות ערביים להתערב בקרב בכפר סבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים ולוחמים מטייבה וכן לוחמים מ'צבא ההצלה'. הכוח התוקף לא היה מודע לנוכחות האחרונים.

כאשר הגיע הכוח לפאתי טירה, צפו המפקדים על הכפר ונראה היה כאילו הוא נטוש. בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נלכד הכוח בשטח פתוח, באש מכל העברים על ידי ערבים מטייבה הסמוכה, כך שניסיון כיבוש טירה נכשל. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר ורק בודדים הצליחו לסגת. הכוח התוקף ספג אבדות, כולל 24 הרוגים ונעדרים (ארבעה במספר). למחרת תקפה את הכפר פלוגה מגדוד 32, מכיוון רמת הכובש. גם ניסיון זה נכשל, והפלוגה ספגה חמישה הרוגים.

תוצאות הקרב ואחרית דבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע זה נפלו 29 לוחמים, מספר שאינו כולל את הניסיון השני לכיבוש טירה. רובם נפלו בחסימות שעצרו את התגבורות. יחד עם הרוגי קרב טירה, ספגה 'ההגנה' 53 הרוגים ונעדרים.

בית האבן בכפר סבא-השריד היחידי מכפר סבא הערבית

לאחר הכיבוש הוחזק הכפר על ידי כוחות חיל המשמר (החי"ם). בימים הבאים נערכו התקפות מספר על כפר סאבא, אולם כולן נהדפו. העזה באותן התקפות נערכה ב-18 לחודש, ובה השתתפו כמה מאות ערבים. כיבוש המקום אכן שיפר את מצבה של כפר סבא העברית, אשר התרחקה בכך כמה ק"מ מקו החזית. השטחים אותם 'ההגנה' לא הצליחה לכבוש, כמו פרדס האוצר או טירה, הועברו לידי ישראל במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם עבר הירדן.

באוקטובר 2023, 75 שנה לאחר הקרבות, פורסם שאותר מקום קבורתו של אחד מנעדרי מבצע מדינה, טוראי דב (ברל'ה) ברודר, שנקבר כ"אלמוני" בבית הקברות סגולה בפתח תקווה[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דן אבן: שנות שירות, הוצאת מלוא, 1973.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אלישע בן קימון, רועי רובינשטיין, אחרי 75 שנה: אותר חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, באתר ynet, 1 באוקטובר 2023


pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy