בדח
בִּדֵּחַ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בידח |
| שורש וגזרה | ב־ד־ח |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה גרם לשעשוע ושחוק
- שמח ומבדח
גיזרון
[עריכה]- מארמית: הפועל בָּדַח ”חזיה דקא בדח טובא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ל, עמוד ב) ראהו שמבודח מאוד ששמח בשמחה יתירה.
נגזרות
[עריכה]- בֻּדַּח
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: word