מדינת הלכה

המונח מדינת הלכה הוא ביטוי פופולרי לצורת ממשל תאורטית המורכבת מתאוקרטיה על יסוד ההלכה היהודית.

הגדרת דמותה של מדינת ההלכה התאורטית, אימוצה כאידיאל פוליטי-דתי והמחיר שראוי לציבור לשלם בחתירה ליצירתה – כל אלו שאלות העומדות במרכז הפערים האידאולוגיים בתוך החברה היהודית הדתית בישראל ובחברה היהודית בכלל, בישראל ובתפוצות.

השימוש במונח "מדינת הלכה" מופיע לרוב מצד המתנגדים לקידומה ולקיום כל כפייה דתית בישראל, המאיימת לשיטתם להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה, בניגוד לחזון מייסדיה ולרצון אזרחיה.

בשיח הפוליטי בישראל

בשיח הפוליטי והתרבותי בישראל, המונח 'מדינת הלכה' בא רבות לידי ביטוי.

למונח מדינת הלכה אין מקור בספרות ההלכתית (תומכי מדינת הלכה לרוב אינם משתמשים במונח זה, אלא במונחים אחרים כדוגמת 'מדינת התורה' ו'מדינת המשיח'.) ומשמש בעיקר כדי להביע ביקורת על שילוב דומיננטי מדי של מאפיינים דתיים במדינת ישראל, ולרוב הוא ממוסגר בקונוטציה שלילית, תוך הדגשת ממד הכפייה הדתית שתהיה, לטענתם במדינת הלכה, ובהדגשת החוקים הפליליים הנוקשים שקיימים בהלכה (כגון, עונש סקילה למחלל שבת).

השימוש הבולט הראשון במונח זה נעשה על ידי דוד בן-גוריון במסגרת הוויכוח הציבורי על חוק מיהו יהודי בשנת 1958, כאשר אמר (איגרת לרב מימון, י"ב תמוז תשי"ח, גנזך צד):

"ידוע לך כי בהכרזת העצמאות הודענו על חופש דת ומצפון ולא קבענו שמדינת היהודים תהיה מדינת-הלכה, והרבנים ישלטו בה. להפך הכרזנו שזו לא תהיה מדינה תיאוקרטית".

המונח מדינת הלכה החליף את המונח תיאוקרטיה שבו נעשה שימוש בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. המונח מדינת הלכה חדר לשיח הציבורי בעיקר בשנות ה-90 אז החלו לעשות בו שימוש במאמרים עיתונאיים.

משמעותה של מדינת הלכה

ערך מורחב – שיטת הממשל ביהדות

במסגרת הדיון ההלכתי בשנים שלאחר הקמת המדינה התקיים דיון תורני ער בשאלת המשטר היהודי הראוי על פי ההלכה. במסגרת זו קבעו מספר רבנים בולטים כי המדינה היהודית צריכה להיות כפופה לאל ולתורתו, בכלל זה, הרבנים הראשים יצחק הרצוג, ושלמה גורן, והרב אליעזר וולדינברג, דיין בבית הדין הרבני הגדול. העמדה המקובלת בקרב רבנים אלה היא שהמשטר היהודי הרצוי הוא משטר שבו התורה היא החוק העליון של המדינה, והחוקים שמחוקקים נבחרי הציבור כפופים לחוקיה.

רמת החיבור הראויה בין ההלכה למדינה, שנויה במחלוקת רבת שנים: ישנם התומכים במדינה דמוקרטית כמו בת זמננו, ללא שינוי שיטת הממשל למונרכיה או תיאוקרטיה יהודית. לשיטתם, המדינה לא תונהג על ידי חוקי האל בבלעדיות ועל ידי נביא או מלך מבית דוד, אלא שהמדינה תשלב כחלק מחוקתה מאפיינים דתיים מובהקים (בעיקר בתחומי הציבוריות). לעומתם יש שתומכים במדינה שונה לחלוטין מהדמוקרטיה של היום, בה יקום מלך שישלוט בבלעדיות לפי חוקי התורה. יש מנעד רחב בין הקצוות, כמו גם מחלוקות בתוך ההלכה מה צריכה להיות דרכה בהנהגת המדינה.

יש תומכי משפט עברי טוענים כי בגלל הגבלות פנים-הלכתיות, המשפט הפלילי ההלכתי איננו נועד ליישום, ומטרתו בעיקר חינוכית. לכן במדינת ההלכה החוק הפלילי שיחול הוא חוק הכנסת, כגרסה מודרנית של משפט המלך המוכר בהלכה, והמשפט העברי ייושם בעיקר בתחום הממוני. כמו כן, ישנה הסכמה בין פוסקי ההלכה, על בסיס דברי החזון איש (יורה דעה, הלכות שחיטה, ב, טז), שיש להימנע מכפייה דתית אלימה בימינו, ויש אף הטוענים כי ההלכה עצמה מתנגדת לכפייה דתית ברשות היחיד. יש אנשי אקדמיה דתיים שאף טענו כי המונח מדינת הלכה ריק מתוכן, כיוון שההלכה לא עוסקת בניהול מדינה אלא רק באורח חייו של הפרט. כמו כן ישנה טענה שמשמעותה של תיאוקרטיה יהודית היא קיומה של עדה יהודית תחת שלטון זר.

בקרב המתנגדים לרעיון מדינת ההלכה מקובל לטעון שישנו ניגוד בין מדינת הלכה ודמוקרטיה. אחרים טוענים כי תיתכן מדינת הלכה דמוקרטית.

מדינת הלכה בשדה הפוליטי

ערך מורחב – חקיקה דתית בישראל

למרבית חוקי מדינת ישראל אין כל זיקה להלכה, אולם חוקים מעטים נובעים ישירות מההלכה או שהם בעלי זיקה הדוקה אליה. דוגמאות לכך הם חוק חג המצות, האוסר על הצגה פומבית של חמץ בפסח לשם מכירתו, וחוק בשר ומוצריו, הקובע שניתן לייבא בשר לישראל רק אם ניתן לו הכשר על ידי הרבנות הראשית לישראל.

חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל". על פי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מנחם אלון, חוק יסודות המשפט הוא הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, טען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את השופט אל המשפט העברי.

בשנים 1949–1951 פעלה מחתרת ברית הקנאים להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו נשק וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה תוכניתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים לצה"ל.

ראו גם

• שיטת הממשל ביהדות
• תאוקרטיה
• כפייה דתית בישראל
• אגודת קדושת ציון

לקריאה נוספת

• הרב נפתלי בר-אילן, "משטר ומדינה בישראל על פי התורה"
• הרב יצחק הרצוג, "תחוקה לישראל על פי התורה", בעריכת ד"ר איתמר ורהפטיג
• הרב אליעזר וולדינברג, "הלכות מדינה"
• הרב שאול ישראלי, "עמוד הימיני"
• גרשון ויילר, תיאוקרטיה יהודית, עם עובד, 1976.
• הרב שלמה גורן, "תורת המדינה" ו"משנת המדינה"
• זרח ורהפטיג, חוקה לישראל - דת ומדינה, 1988
• הרב נחום אליעזר רבינוביץ', דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט /1998 (בעיקר עמ' 50–102).
• הרב יהודה זולדן, "מלכות יהודה וישראל"
• הרב נפתלי רוטנברג, משפט התורה ומשפט המדינה: השלמה או מסלול התנגשות, בתוך: אבי שגיא, עורך, ספר מיכאל, הוצאת כתר ירושלים 2007
• הרב עדו רכניץ, מדינה כהלכה - התמודדות יהודית עם אתגר העצמאות, מכון משפטי ארץ וספרי מגיד, 2018
• הרב עדו רכניץ, מדינת התורה הדמוקרטית, מכון משפטי ארץ, עפרה תשפ"ב
• הרב חיים נבון, מדינה קטנה לעם גדול, הוצאת ידיעות ספרים, 2021

קישורים חיצוניים

• רביצקי אביעזר, 2004, האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
• נפתלי רוטנברג, ההלכה נגד מדינת הלכה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בדצמבר 2009
• הרב אורי שרקי, הרב יעקב אריאל והרב יובל שרלו, מהי מדינת הלכה, באתר לדעת להאמין.
• הרב והפרופסור: מדינת הלכה - הלכה המדינה?, סרטון בערוץ "TOV אקטואליה יהודית", באתר יוטיוב (אורך: 17:07)
• אוריה אדלר, מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית, בר-אילן 2009, עבודת מוסמך, אתר דין תורה
• "גם במדינת הלכה חלק גדול מהחוקים יישארו כפי שהם" - ראיון של יהודה יפרח במקור ראשון עם הרב ד"ר עדו רכניץ, חוקר ומחבר הספר "מדינת התורה הדמוקרטית".