כחול לבן (רשימה)
 | |
| סמליל רשימת "כחול לבן" | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מייסד | בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי |
| מנהיגים | בני גנץ |
| תקופת הפעילות | 21 בפברואר 2019 – 15 באוגוסט 2022 (3 שנים) |
| אפיון | סיעת מרכז ציונית |
| אידאולוגיות |
ציונות מרכז פוליטי |
| כנסות | 21–24 |
| ממשלות | 35–36 |
| אותיות | פה[1], כן[2] |
| שיא כוחה | 35 מנדטים (21) |
| שפל כוחה | 8 מנדטים (24) |
| נוצרה מתוך | חוסן לישראל-תל"ם ויש עתיד |
| התמזגה לתוך | המחנה הממלכתי |
| סיעות שהתפצלו | תל"ם, יש עתיד, דרך ארץ, חוסן לישראל. |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז |
| צבעים רשמיים | כחול, לבן ותכלת |
|
kachollavan | |
כחול לבן (שם מלא: כחול לבן בראשות בני גנץ) הייתה רשימה ציונית ישראלית במרכז המפה הפוליטית, וסיעה בכנסת. הרשימה הוקמה בינואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת מאיחוד מפלגות חוסן לישראל ותל"ם יחד עם יש עתיד[3], אך מאז 2020 ועד פירוקה כללה רק את חוסן לישראל.
במרץ 2020 התפצלו יש עתיד ותל"ם מהסיעה ובכנסת ה-23 היא כללה רק את חברי חוסן לישראל[4], אליהם הצטרפה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה ממפלגת יש עתיד[5]. לאחר חקיקת החוק הנורווגי הצטרפו לסיעה גם חברות הכנסת מיכל קוטלר-וונש שהשתייכה למפלגת תל"ם (שעזבה אותה אחרי פיזור הכנסת) ותהלה פרידמן שהשתייכה למפלגת יש עתיד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-29 בינואר 2019, הכריזו מפלגת "חוסן לישראל", בראשות בני גנץ, ומפלגת תל"ם של משה יעלון, שתיהן מפלגות חדשות בראשות רמטכ"לים לשעבר, על ריצה משותפת לכנסת[6].
ב-21 בפברואר 2019, יום לפני המועד האחרון להגשת הרשימות, הודיעו המפלגות על ריצה ברשימה משותפת יחד עם מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. אל הרשימה המשותפת של המפלגות הצטרף הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי[7].
במסגרת הסכם האיחוד לריצה משותפת בבחירות, הוסכם שהחלטות הסיעה יתקבלו במשותף על ידי גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי. יושב ראש חוסן לישראל ויושב ראש יש עתיד רשאים להוסיף כל אחד לגוף זה נציג מטעמו, כשמטעם יאיר לפיד מונה עפר שלח ומטעם בני גנץ מונה אבי ניסנקורן. עוד הוחלט כי אם על מועמד הסיעה יוטל להרכיב ממשלה, ותוקם ממשלה בראשותו, תהיה רוטציה בראשות הממשלה: בתחילה בני גנץ, ולאחר שנתיים וחצי בתפקיד, בינואר 2022 יחליף אותו לפיד לתקופת זמן של שנה וחצי[8][9].
עוד לפי הסיכומים: בתפקיד יושב ראש הכנסת יכהן ח"כ מיש עתיד, ואילו בתפקיד יו"ר הקואליציה יכהן ח"כ מחוסן לישראל כשגנץ יכהן כראש הממשלה ולאחר מכן ח"כ מיש עתיד כשלפיד יכהן כראש הממשלה.
במסגרת ההסכם לחלוקת תיקים בממשלה במקרה שתורכב על ידי אנשי "כחול לבן" נקבעה גם חלוקת 10 תיקים לאנשי "כחול לבן", וסדר קביעת התפקידים. לפי ההסכם זהו סדר קביעת התיקים: בני גנץ, יאיר לפיד, משה (בוגי) יעלון, גבי אשכנזי, נציג יש עתיד, נציג חוסן לישראל, נציג יש עתיד, נציג יש עתיד, נציג חוסן לישראל, נציג יש עתיד. עוד נאמר כי אם יהיו לסיעה שרים נוספים, תיקבע זהותם לאחר התייעצות בהנהגה המשותפת. כל ראש מפלגה יהיה אחראי למינוי השרים ולמינוי בעלי תפקידים אחרים, וכן להפסקת כהונתם, בהתאם לשיוכם המפלגתי[8].
בבחירות לכנסת ה-21 הרשימה קיבלה 35 מנדטים[10]. עם השבעת הכנסת ה-21 הפכה לסיעה הגדולה ביותר יחד עם סיעת הליכוד. לאחר מעברו של אלי בן-דהן מהליכוד הפכה הסיעה לגדולה ביותר בכנסת.
בבחירות לכנסת ה-22 התמודדה הרשימה באותו הרכב. כמו כן נותר בעינו הסכם הרוטציה בין גנץ ללפיד על ראשות הממשלה. הרשימה קיבלה 33 מנדטים והייתה הסיעה הגדולה בכנסת.
בדצמבר 2019, לקראת ההכרזה על הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוסכם שגנץ יהיה מועמד הרשימה לראשות הממשלה ללא רוטציה. בבחירות אלה שמרה כחול לבן על כוחה והייתה למפלגה השנייה בגודלה. נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט להקמת הממשלה על בני גנץ, בהסתמך על המלצותיהם של 61 חברי הכנסת של המפלגות: כחול לבן, העבודה–מרצ (מלבד חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס שנמנעה מלתמוך במועמד כל שהוא), ישראל ביתנו והרשימה המשותפת.
ב-26 במרץ 2020 הגישו מפלגות יש עתיד וחלק מחברי תל"ם בקשה להתפצל מכחול לבן, בעקבות המגעים להצטרפות כחול לבן לממשלת אחדות עם הליכוד[11]. בקשת הפיצול, הכוללת את התנאים, ההבנות וההסכמים לביצוע פיצול סיעות, הוכנה מבעוד מועד בהנחיית יאיר לפיד, למקרה שתרחיש שכזה יתממש[12]. ב-29 במרץ אישרה הוועדה המסדרת בכנסת את הפיצול לשלוש סיעות: כחול לבן בראשות בני גנץ וגבי אשכנזי, יש עתיד – תל"ם בראשות יאיר לפיד ובוגי יעלון, ודרך ארץ של חה"כ צבי האוזר ויועז הנדל[13]. סיעת יש עתיד – תל"ם הפכה לשנייה בגודלה בכנסת עם 16 חברי כנסת, בעוד סיעת כחול לבן חולקת את המקום השלישי עם הרשימה המשותפת ולה 15 חברי כנסת. למרות זאת סיעת "דרך ארץ" מתואמת עמה ומשתתפת בישיבות הסיעה. במשא ומתן הקואליציוני סוכם כי תקום ממשלת חילופים, במסגרתה חברי דרך ארץ ימונו על חשבון מכסת תפקידי כחול לבן. באופן דומה גם מפלגת "העבודה" תחושב על חשבון כחול לבן, אשר אף הביעה רצון לריצה משותפת בבחירות העתידיות. שלוש הסיעות פועלות יחד בכנסת במסגרת הקואליציה ההחלטות והישיבות הסיעתיות ופעילות הממשלה.
עם פרישת מפלגות "יש עתיד" ותל"ם מרשימת כחול לבן, הוקם מטה הצעירים של המפלגה. תחת מטה הצעירים, הוקם גם "נוער כחול לבן", ארגון נוער השייך למפלגת "כחול לבן" ודומה באופיו לזה של "נוער יש עתיד" הפועל במסגרת מפלגת "יש עתיד".
ב-17 במאי 2020, הושבעה ממשלת ישראל ה-35 בה כחול לבן היא שותפה בכירה. חברי הסיעה החזיקו בממשלה בתיקי הביטחון, החוץ והמשפטים. יו"ר כחול לבן בני גנץ, כיהן בנוסף לתפקידו כשר הביטחון כראש הממשלה החלופי והוא היה עתיד להיות ראש הממשלה שנה וחצי לאחר השבעת הממשלה ב-17 בנובמבר 2021. לאחר חקיקת החוק הנורווגי, קטנה סיעת כחול לבן ל-14 חברים והפכה לסיעה הרביעית בגודלה בכנסת, עם כניסתו לכנסת של יוראי להב-הרצנו שהשתייך לסיעת "יש עתיד – תל"ם".
עם פיזור הכנסת ה-23, חברי הרשימה גבי אשכנזי[14], אבי ניסנקורן[15], ורם שפע[16] הודיעו שלא יתמודדו מטעמה בבחירות הבאות. גנץ הודיע למיקי חיימוביץ' ואסף זמיר כי לא יכללו ברשימה. השר ניסנקורן הצטרף למפלגת הישראלים של רון חולדאי, יחד עם חברת הכנסת עינב קאבלה. גם השרה לשוויון חברתי מירב כהן הודיעה שלא תרוץ ברשימה והצטרפה ליאיר לפיד במפלגת יש עתיד. שר המדע יזהר שי[17] הודיע כי יצטרף למפלגת "תל"ם" בראשותו של משה יעלון. רם שפע הצטרף לבסוף למפלגת העבודה והתמודד בפריימריז שלה[18]. הילה שי-וזאן הודיעה ב-31 בינואר 2021 כי היא מצטרפת ל"תקווה חדשה" בראשות גדעון סער[19].
במהלך הבחירות לכנסת העשרים וארבע, כחול לבן עמדה לא פעם בפני האפשרות שלא לעבור את אחוז החסימה[20][21]. יתרה מכך, בפברואר 2021 התפרסם מכתב שנחתם בידי 130 בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית – בהם עמירם לוין, אהוד ברק, דני יתום ודן חלוץ – שקראו לגנץ לפרוש מהמירוץ לכנסת[22][23]. גנץ מיאן לפרוש ודחה את המכתב[24]. בסופו של דבר, חרף עננת אחוז החסימה שהטילה חיתתה על המפלגה[25], כחול לבן לא בלבד שהצליחה להיכנס לכנסת אלא גרפה בליל הבחירות שמונה מנדטים, כפול מכפי שנצפה לה בידי הסוקרים והפרשנים[26][27].
ב-10 ביולי 2022, הכריזו בני גנץ וגדעון סער על ריצה משותפת של המפלגות חוסן לישראל ותקווה חדשה ברשימת המחנה הממלכתי במסגרת הבחירות לכנסת ה-25.[28].
מצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה מדינית, הרשימה מתנגדת לנסיגה חד צדדית ודוגלת בהליך מדיני לשם היפרדות מהפלסטינים באמצעות ועידה אזורית[29]. במסגרת המצע נקבע כי בקעת הירדן תהיה גבול הביטחון המזרחי של ישראל וחופש הפעולה של צה"ל ישמר בכל יהודה ושומרון. הרשימה תתמוך בחיזוק ההתנחלויות בגושי ההתיישבות, אך מאידך תתמוך בפינוי התנחלויות הנמצאות מחוץ לגושים, במסגרת הסכם[30].
בענייני דת ומדינה, הרשימה תתמוך בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים, ביטול חוק המרכולים והחלת לימודי ליבה על כל התלמידים במערכת החינוך.
מבחינה חברתית, המצע קורא להחלת יום לימודים ארוך באופן הדרגתי, סבסוד מעונות יום והרחבת תקציב הבריאות במטרה להקל על העומס בבתי החולים. תקציב הביטחון לא יופחת.
הרשימה תומכת בהגבלת הכהונה של ראש הממשלה לשמונה שנים ברצף או לחלופין, לשלוש קדנציות בלבד[31].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש פרסמה הרשימה מצע[32] הדומה למצע שפורסם לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים המתמקד בעיקר ברפורמות בתחומי החינוך, ביטחון, כלכלה ובריאות. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוצג מצע מעודכן[33].
צעירי "כחול לבן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרישתן של "יש עתיד" ותל"ם מרשימת כחול לבן באפריל 2020 הוקם מחדש מטה צעירים של המפלגה.
במטה הוקמו תאים סטודנטיאליים, אגף התנדבויות ותוכנית מתמחים.
תחת מטה הצעירים הוקם במרץ 2020 נוער "כחול לבן" – ארגון בו חברים נערים אשר גילם עומד על 14–18.
סמלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
סמליל "כחול לבן" בבחירות לכנסת העשרים ואחת (2019 א') ועד הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (2020) -
סמליל "כחול לבן" בבחירות לכנסת העשרים וארבע (2021)
במרץ 2019 ביקש ראש עיריית מעלה אדומים בני כשריאל, העומד בראש רשימה בשם "כחול לבן" למנוע את השימוש בשם. בקשתו נדחתה[34][35].
באפריל 2020, תבע אחד מראשי הרשימה לשעבר, יאיר לפיד, את בני גנץ על המשך השימוש בשם "כחול לבן", וכן בלוגו המפלגה, בטענה להפרת זכויות יוצרים ותביעתו נדחתה[36].
נציגי "כחול לבן" בכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוצאות בחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בחירות | מנהיג | קולות | % | מושבים | +/- | קואליציה/אופוזיציה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2019 (אפריל) | בני גנץ ויאיר לפיד | 1,125,667 (#2) | 26.13 | 35 / 120
|
 4
|
בחירות בזק |
| 2019 (ספטמבר) | 1,151,214 (#1) | 25.95 | 33 / 120
|
 2
|
בחירות בזק | |
| 2020 | בני גנץ | 1,220,375 (#2) | 26.59 | 33 / 120
|
 |
התפצלו לסיעות
|
| עם הקמת הסיעה: 15 / 120 עם תם הכהונה:12 / 120
|
18 |
קואליציה | ||||
| 2021 | 292,257 (#4) | 6.63 | 8 / 120
|
4 |
קואליציה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כחול לבן
כחול לבן, ברשת החברתית פייסבוק
כחול לבן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כחול לבן, ברשת החברתית אינסטגרם
כחול לבן, סרטונים בערוץ היוטיוב- מצע כחול לבן 2019
- רשימת כחול לבן, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־23.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במהלך החיבור עם יש עתיד בבחירות לכנסות 21-23
- ^ החל מהבחירות לכנסת ה-24
- ^ יובל קרני ומורן אזולאי, גנץ ללפיד: "לא אצטרף לנתניהו אם יזומן לשימוע", באתר ynet, 21 בפברואר 2019
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה, 26 במרץ 2020
- ^ תמנו שטה ערקה מיש עתיד: "האינטרס הציבורי - ממשלת אחדות", באתר חדשות 13, 29 במרץ 2020
- ^ נאום הבכורה, צירוף יעלון - והסקרים המחמיאים: השבוע של גנץ, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 2 בפברואר 2019
- ^ צבי זרחיה, מפץ פוליטי: גנץ, לפיד ואשכנזי הודיעו על הקמת רשימה חדשה, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2019
- ^ 1 2 מורן אזולאי, חשיפה: זה ההסכם בין גנץ ללפיד על חלוקת תיקים ויישום הרוטציה בחקיקה, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
- ^ יובל קרני, ההבנות: בזמן שגנץ יכהן כראש הממשלה - לפיד יהיה שר החוץ, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
- ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-21, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 (ארכיון)
- ^ אריק בנדר, כחול לבן מתפרקת: הוגשה בקשה לפיצול, חברי יש עתיד עזבו את קבוצת הווטסאפ, מעריב, 26 במרץ 2020 (הקישור אינו פעיל, 6.5.2020)
- ^ אנה רייבה ברסקי, נתניהו נפגש עם גנץ ואשכנזי; גורמים בכירים: "רה"מ מוליך אותם שולל", באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2020
- ^ נינה פוקס ומורן אזולאי, אושר פיצול "כחול לבן", גנץ ישמור על שם הסיעה, באתר ynet, 29 במרץ 2019
- ^ טל שלו, אשכנזי הודיע כי לא יתמודד בבחירות במסגרת כחול לבן: "לוקח פסק זמן", באתר וואלה, 30 בדצמבר 2020
- ^ יערה שפירא, גנץ ביקש מניסנקורן להתפטר מתפקידו כשר המשפטים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2020
- ^ מיכאל שמש, כחול לבן מתפרקת: ח"כ רם שפע הודיע לגנץ על עזיבת המפלגה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בדצמבר 2020
- ^ דפנה ליאל, כחול לבן מתפרקת: אחרי רם שפע - גם יזהר שי הודיע על פרישה מהמפלגה, באתר מאקו, 31 בדצמבר 2020
- ^ טל שלו, לאחר פרישתו מכחול לבן: רם שפע יתמודד בפריימריז לרשימת העבודה, באתר וואלה, 25 בינואר 2021
- ^ אנה רייבה ברסקי, יש חיים אחרי "כחול לבן": ח"כ הילה שי וזאן מצטרפת ל"תקווה חדשה", באתר מעריב אונליין, 31 בינואר 2021
- ^ ערוץ 7, הליכוד עם 29 מנדטים. תקווה חדשה בראשות גדעון סער זוכה ל-17. יש עתיד עם 14 וימינה בראשות נפתלי בנט מקבלת 13 מנדטים., באתר ערוץ 7, 1 בינואר 2021
- ^ דפנה ליאל, מה יקרה לממשלת המעבר אם גנץ וכחול לבן לא יעברו את אחוז חסימה?, באתר מאקו, 23 בפברואר 2021
- ^ מורן אזולאי, בכירים לשעבר במערכת הביטחון לגנץ: "תפרוש, ישראל תצדיע לך", באתר ynet, 22 בפברואר 2021
- ^ דפנה ליאל, ראשי מערכת הביטחון לשעבר לגנץ: קבל החלטה מנהיגותית ופרוש מהמרוץ, באתר מאקו, 22 בפברואר 2021
- ^
יהונתן ליס, גנץ לבכירי מערכת הביטחון לשעבר הקוראים לפרישתו: "במקום לעזור, יורים לי בגב", באתר הארץ, 22 בפברואר 2021
גנץ לבכירי מערכת הביטחון שקראו לפרישתו: "יורים לי בגב", באתר ynet, 22 בפברואר 2021 - ^ חרף הסקרים המעודדים, המפלגות המתנדנדות חוששות מאדישות המצביעים, באתר הארץ, 21 במרץ 2021
- ^ ההפתעות של מדגמי הבחירות: סמוטריץ' וגנץ, באתר מאקו, 23 במרץ 2021
- ^ מעריב אונליין, תוצאות המדגמים המעודכנים: קרב צמוד בין הגושים בדרך ל-61, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2021
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, גנץ וסער הודיעו על ריצה משותפת: "מתכוונים להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה", באתר וואלה, 10 ביולי 2022
- ^ מצע כחול לבן, באתר הידברות
- ^ ניצן קידר, לפיד: נוותר על התנחלויות מבודדות, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2017
- ^ מצע כחול לבן 2019
- ^ מצע כחול לבן 2020, אתר כחול לבן
- ^ מצע, 2021
- ^ אמיר אלון, העתירה נדחתה: גנץ ולפיד ירוצו בשם "כחול לבן", באתר ynet, 10 במרץ 2019
- ^ בקשה לשינוי כינוי רשימת מועמדים, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת
- ^ דני זקן, יאיר לפיד בתביעת זכויות יוצרים נגד בני גנץ על השם "כחול לבן", באתר גלובס, 23 באפריל 2020
- ^ בהמשך עברה למפלגת יש עתיד, כדי לא להיכנס לממשלת ישראל השלושים וחמש
- ^ בהמשך, כאשר "יש עתיד" התפצלה לסיעה נפרדת, עברה ל"חוסן לישראל" וכך, נותרה במסגרת "כחול לבן".
- ^ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב במקום ה-34. הרשימה זכתה ב-33 מושבים בכנסת, ולכן לא נכנס להרכב הכנסת על פי התוצאות, אך עקב הפרישה של יעל גרמן מסיבות רפואיות לפני השבעת הכנסת הושבע שוב כחבר כנסת. ראו כאן: עקיבא נוביק, יעל גרמן התפטרה מהכנסת עקב מצבה הרפואי; עידן רול יכהן במקומה, באתר חדשות 13, 15 במרץ 2020.
