זמר (יישוב)

זמר
	מרג'ה المرجة - כפר שאוחד והפך להיות חלק מהיישוב זמר
שם בערבית	زيمر
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	גאזי גאנם
גובה ממוצע	‎86 מטר
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	7,847 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	204
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.2% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	963 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	173
תחום שיפוט	8,150 דונם
- דירוג ארצי	158
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת נתניה רגילה) זמר32°21′56″N 35°02′06″E / 32.3654595801724°N 35.035079962199°E מפת __ זמר; [‌למפה דינמית של השרון‌] מצפון: __ מועצה אזורית מנשה; ממערב ומדרום: __ מועצה אזורית עמק חפר
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	4 מתוך 10
- דירוג ארצי	166
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3744
- דירוג ארצי	197
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.9%
גילאי 5 - 9	10.3%
גילאי 10 - 14	9.3%
גילאי 15 - 19	8.7%
גילאי 20 - 29	17.2%
גילאי 30 - 44	19.2%
גילאי 45 - 59	14.7%
גילאי 60 - 64	3.9%
גילאי 65 ומעלה	6.8%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	5
– יסודיים	2
– על-יסודיים	3
תלמידים	1,755
– יסודי	781
– על-יסודי	974
מספר כיתות	68
ממוצע תלמידים לכיתה	26.9
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל זמר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

זמר (בערבית: زيمر) היא מועצה מקומית ערבית במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא כשתים-עשרה וחצי אלף דונם. כפר זה הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1988. כלל תושבי זמר הם ערבים-מוסלמים.

ראש המועצה המקומית הוא גאזי גאנם. זמר נמנית עם אזור המשולש על קו התפר עם הגדה המערבית.^[6]

על היישוב

מועצה מקומית זמר הוקמה מאיחודם של ארבעה כפרים:

ימה (בערבית: يمة או يما)
ביר א-סיכה (בערבית: بير السـِّكـَّة או بئر السـِّكـَّة)
מרג'ה (בערבית: مرجة או المرجة)
איבת’אן (בערבית: إبثان)

בשנות הארבעים של המאה העשרים, בתקופת המנדט הבריטי, עבדו רבים מתושבי הכפרים הללו בתפקידי בנייה ותחזוקה במחנה חיל האוויר הבריטי^[6] RAF Ein Shemer (כיום מנחת עין שמר).

בתחילת שנות ה-60 יזם משרד העבודה הקמת 22 יחידות דיור למגורי ענף ממשפחת דקה בכפר ימה.

ארבעת הכפרים אוחדו בשנת 1988 למועצה מקומית אחת בשם "זמר". שם המועצה המקומית נקבע לפי שמו של הוואדי שעובר סמוך לארבעת הכפרים - ואדי זמר (בערבית: وادي الزمر). בחירת השם נעשתה כפשרה בין עמדת משרד הפנים שדרש שם עברי למועצה המקומית, לעמדת ראשי הכפרים שדרשו לקבוע שם ערבי. כיוון ששמו של הוואדי כמעט זהה בעברית ובערבית, התקבלה ההחלטה לקרוא למועצה המקומית החדשה בשמו, אם כי במהלך השנים קטנה השכיחות בשימוש במונח "ואדי" בתחילת השם.

המועצה שוכנת בסמוך לכביש 6 ובין הקיבוצים מגל ובחן.

בעקבות גירעונות גדולים מונתה לזמר ועדה קרואה בתחילת שנת 2008^[7].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בזמר 7,847 תושבים (מקום 204 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 87.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,266 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[8]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שטחים חקלאיים והיסטוריים

בין הכפרים משתרעים מטעי זיתים, בהם פזורים פה ושם מבנים עתיקים ולצדם עצי בוסתן. לצד הכביש הראשי העובר בכפר ימה, שוכן בית הספר התיכון החקלאי, ובו שדרה בולטת של דקלי וושינגטוניה, הנראית למרחוק. הגבוה בארבעת כפרי המועצה הוא הכפר מרג'ה, ומפינות שונות בכפר יש תצפיות לעבר השרון ולעבר סהל איבת'ן - בקעה המשתרעת במוצא נחל חביבה מהשומרון, בין הכפר עתיל במזרח לקו מגל-ימה במערב.

בכפר איבת'ן שוכנת ח'רבת איבת'ן. כיום רוב שטחה מכוסה בבתי הכפר. באוקטובר 2000 נערכה חפירת הצלה באתר לאחר שנפגעו שרידים עתיקים בעת עבודות בנייה בסמוך למקום. החפירה הארכאולוגית מצאה שני קירות הניצבים זה לזה, הממצאים מתוארכים ברובם לתקופה ההלניסטית ובהם נר וכלי בישול. ממצאים בודדים תוארכו לתקופה הרומית והביזנטית.^[9] באפריל 2010 נערכה חפירה בדיקה ליד הח'רבה עצמה, בתוך כרם זיתים. החפירה גילתה תשתית של דרך רומית יחד עם כלי בישול מהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה-1 לספירה).^[10] ביולי 2015 נמצאה קטע מסמטה השייכת לכפר מהתקופה הרומית הקדומה. בנוסף נמצאו שרידי חרסים המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית.^[11] בינואר 2018 התגלה שריד של קיר שהיווה חלק מדרך רומית, ולידו נמצאו חרסים נוספים מהמאות ה-2 וה-3 לספירה.^[12]

חינוך

ביישוב שני בתי ספר יסודיים: "ביר אלסיכה"^[13] ו"אלנבראס"^[14], כמו כן ישנה חטיבת ביניים אחת, "אלנהדה"^[15] ובית ספר תיכון אחד, "תיכון חקלאי ימה"^[16]. בית הספר התיכון הוא בית הספר החקלאי השני במגזר הערבי (בנוסף לבית הספר החקלאי בכפר ראמה שבגליל). בית הספר התיכון נחשב לאחד מבתי הספר המובילים במגזר הערבי, עם אחוזי זכאות לבגרות גבוהים במגוון תחומי התמחויות^[16]. הוא הוקם בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמתתבנית:דרוש הבהרה ובמשך שנים רבות פקדו אותו תלמידים מכל רחבי אזור המשולש. בשנים האחרונות רוב תלמידי בית הספר הם תושבי זמר. בשנת הלימודים 2019--2020 הועברה חטיבת הביניים "אלנהדה", לתוך מבנה חדש שנבנה בתוך תחומי בית הספר התיכון "חקלאי ימה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

פרופיל זמר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מיכאל יעקובסון: סיבוב בשיכונים שבנה משרד השיכון לאוכלוסייה ערבית בכפר ימה, באתר 'חלון אחורי', 31 בינואר 2018

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ¹ ² Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
^ בג"ץ 6814/09 עמאד אבו חבלה נ' שר הפנים, ניתן ב־22 במרץ 2010
^ פרופיל זמר באתר הלמ"ס
^ מוחמד אבו פנה (23/01/2006), אבת'ן, גיליון 118 לשנת 2006, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
^ דוראר מסארווה (07/09/2011), אבת'ן (צפון) (ב'), גיליון 123 לשנת 2011, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
^ דוראר מסארווה (31/03/2016), אבת'ן, גיליון 128 לשנת 2016, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות
^ דוראר מסארווה (19/06/2019), אבת'ן, גיליון 131 לשנת 2019, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות
^ מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול על מוסדות חינוך, באתר מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020
^ מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות החינוך, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020
^ מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, באתר משרד החינוך,מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020
^ ¹ ² מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[:0-6] ¹ ² Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889

[7] בג"ץ 6814/09 עמאד אבו חבלה נ' שר הפנים, ניתן ב־22 במרץ 2010

[8] פרופיל זמר באתר הלמ"ס

[9] מוחמד אבו פנה (23/01/2006), אבת'ן, גיליון 118 לשנת 2006, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות

[10] דוראר מסארווה (07/09/2011), אבת'ן (צפון) (ב'), גיליון 123 לשנת 2011, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות

[11] דוראר מסארווה (31/03/2016), אבת'ן, גיליון 128 לשנת 2016, חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות

[12] דוראר מסארווה (19/06/2019), אבת'ן, גיליון 131 לשנת 2019, חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות

[13] מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול על מוסדות חינוך, באתר מדינת ישראל , משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020

[14] מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות החינוך, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020

[15] מדינת ישראל, משרד החינוך, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, באתר משרד החינוך,מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020

[חקלאי-16] ¹ ² מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, (כמעט) הכול אודות מוסדות חינוך, באתר מדינת ישראל, משרד החינוך מינהל תקשוב ומערכות מידע, ‏19/01/2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

השרון
ערים	הוד השרון • הרצליה • טייבה • טירה • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • נתניה • קלנסווה • ראש העין • רמת השרון • רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר • מועצה אזורית לב השרון • מועצה אזורית חוף השרון • מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	זמר • אבן יהודה • אליכין • פרדסיה • קדימה-צורן • תל מונד • כפר שמריהו • ג'לג'וליה • כפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר	מועצה אזורית השרון התיכון • מועצה אזורית הירקון • מועצה אזורית מפעלות אפק • מועצה אזורית השרון הצפוני • מועצה אזורית הדר השרון

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות