תמר קפלנסקי
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1973 (בת 50) פריז, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראל |
| מקום מגורים |
רמת גן |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה | עברית |
| יצירות בולטות | על מקום הימצאה |
| בן או בת זוג |
שי צברי |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
תמר קפלנסקי (נולדה ב-27 בנובמבר 1973) היא עיתונאית, פובליציסטית, סופרת, מתרגמת ומוזיקאית ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בפריז לאמנון ולאביבה קפלנסקי וגדלה לסירוגין בצרפת ובישראל. היא בוגרת תיכון מקיף א' באשדוד, שירתה בנח"ל ומאוחר יותר כקצינת שלישות. לאחר הצבא למדה בבית הספר רימון. קפלנסקי בוגרת תואר שני בספרות כללית בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת התזה שלה עוסקת בנושא השואה כטראומה מודחקת בסיפורת הדור השני המאוחרת, וזיכתה אותה בפרס גולדהירש לעבודת מוסמך מצטיינת בנושא מחקר השואה, מטעם מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.
קריירה עיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 החלה קפלנסקי לעבוד כעורכת תרגום ומאוחר יותר כעורכת משנה של מגזין קוסמופוליטן ישראל. ב-2007 החלה לעבוד כעורכת בידיעות אחרונות, תחילה במוסף 24 שעות ואחר כך ב-7 ימים. במסגרת עבודתה העיתונאית, קפלנסקי מתמקדת בנושאים חברתיים וסוגיות פמיניסטיות, ועוסקת בהם רבות ככותבת וכעורכת. בין השאר כתבה על פינוי התושבים בגבעת עמל ובשכונות דרום תל אביב, על מעצרים מנהליים, על גזענות בישראל, על זכויות יולדות ועל נושאים הקשורים בפגיעות מיניות ואלימות נגד נשים ועוד. במקביל לעבודתה כעורכת פרסמה טורי דעה בנושאים חברתיים ופוליטיים, והיא חתומה על שתי חשיפות בעניין פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן: ב-2017 ראיינה את שולמית מליק, שעבדה כמטפלת בבית תינוקות במעברת יציב בשנות ה-50, וב-2018 ראיינה את שושנה שחם שעבדה כאחות מתלמדת במחנה ראש העין, ושמעה מהשתיים כי היו עדות למסירת תינוקות לאימוץ לא חוקי בלי הסכמת הוריהם.[1][2]
בשנת 2020 עברה לעיתון הארץ, לאחר שפרסמה בו את התחקיר על העיתונאי יהודה נוריאל.[3] קפלנסקי עוסקת בתחקירי Me Too וכותבת טורי דעה בנושאים הקשורים בעיקר לזכויות נשים ופמיניזם. בין השאר פרסמה את התחקיר על ההטרדות המיניות מצד השחקן שמיל בן ארי,[4] ואת התחקיר על ההטרדות מצד השחקן אלון דהן.[5]
על מקום המצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2019 פרסמה את הרומן "על מקום המצאה", שיצא בהוצאת כתר ובעריכת יערה שחורי. הספר מספר את סיפורה של הגר, הנוסעת להודו לחתונת חברתה הטובה, כשהיא מותירה מאחור בעל ושתי בנות בדרך להרפתקה שעתידה לשנות את חייה.[6]
תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפלנסקי תרגמה מצרפתית את ספרו של ההוגה הצרפתי-אנטילי פרנץ פנון, "עור שחור, מסיכות לבנות" (הוצאת מעריב, 2003),[7] ואת ספרו של ההוגה הפוליטי והאקטיביסט פול לפארג, "הזכות לעצלות" (הוצאת נהר ספרים, 2004).[8]
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2011 השתתפה בפרויקט "מסע אספלט", אסופת ביצועים חדשים לשירי סשה ארגוב, שבה ביצעה את השיר "לא ידעתי מה".[9] בשנת 2014 השתתפה באלבום "טוב שהעולם גדול - משירי אבות ישורון", שבו הלחינה וביצעה את השיר "הבהוב המציאות".[10] קפלנסקי גם הלחינה וביצעה שני שירים של לאה גולדברג: "בהרי ירושלים" ו"הלא ידענו", שאותו הלחינה עם ערן ויץ. בשנת 2018 הקליטה עם אורי רוסו את "רחמנא", גרסה חדשה לשיר העממי של חב"ד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתגוררת ברמת גן, גרושתו של היוצר שי צברי ולהם שני בנים. בשנת 2018 חלתה בתסמונת רמזי-האנט, שהותירה אותה עם שיתוק של חצי הפנים.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמר קפלנסקי, ברשת החברתית פייסבוק
תמר קפלנסקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
תמר קפלנסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
תמר קפלנסקי, ברשת החברתית LinkedIn
תמר קפלנסקי, סרטונים בערוץ היוטיוב
תמר קפלנסקי, באתר ספוטיפיי- תמר קפלנסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- תמר קפלנסקי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- תמר קפלנסקי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דפנה לוי, ראיון אישי עם תמר קפלנסקי בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 13 במאי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
תמר קפלנסקי, "הבנתי שהם לוקחים את הילד כמו מתנה כזאת", באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2017
- ^ תמר קפלנסקי | צילום: אפרים ארדה, "שאלתי את האחיות: למה לוקחים את התינוקות?", באתר "ידיעות אחרונות", 3 באוקטובר 2018
- ^ "קראתי לו השטן": נשים מספרות על ההתעללויות מצד העיתונאי יהודה נוריאל, באתר הארץ, 26 ביולי 2020
- ^ תמר קפלנסקי, "אני נגעתי בך? מאיפה צץ השקר הזה?" הטיח שמיל בן ארי. העדויות על מעשיו מספרות אמת אחרת, באתר הארץ, 28 בפברואר 2021
- ^ תמר קפלנסקי, "בקאמרי כולם יודעים": שחקניות, סדרניות ועובדות בתעשייה טוענות כי השחקן אלון דהן הטריד אותן מינית, באתר הארץ, 11 במאי 2021
- ^ 1 2 רונן טל, "למדתי שאני לא טובה בלהתייאש", באתר ynet, 11 בספטמבר 2019
- ^ עמרי הרצוג, להיות אדם, רק להיות אדם, באתר הארץ, 18 בינואר 2005
- ^ לנה שילוני, בשבחי הבטלה, באתר הארץ, 22 באפריל 2004
- ^ אם תרצו: אמנים שרים סשה ארגוב, באתר ynet, 3 במרץ 2011
- ^ השיר: "הבהוב המציאות" מאת אבות ישורון, אתר שירונט
- פמיניסטיות ישראליות
- עיתונאיות ישראליות
- סופרות ישראליות
- מתרגמות ישראליות
- מתרגמות לעברית
- פובליציסטיות ישראליות
- מוזיקאיות ישראליות
- נכים ישראלים
- רמת גן: אישים
- פמיניסטים ישראלים
- עיתונאים ישראלים
- סופרים ישראלים
- מתרגמים ישראלים
- מתרגמים לעברית
- פובליציסטים ישראלים
- מוזיקאים ישראלים
- עיתונאים כותבי עברית
- סופרים כותבי עברית
- עיתונאיות כותבות עברית
- סופרות כותבות עברית
- ישראליות ילידות צרפת
- ישראלים ילידי צרפת
- בוגרות מקיף א' (אשדוד)
- בוגרי מקיף א' (אשדוד)
- בוגרות רימון בית ספר למוסיקה
- בוגרי רימון בית ספר למוסיקה
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- חיילי חטיבת הנח"ל
- חיילות חטיבת הנח"ל
- ישראליות זוכות פרסים
- עורכות עיתונים ישראליות
- עורכי עיתונים בשפה העברית
- עורכות עיתונים בשפה העברית
- עורכי עיתונים ישראלים
- מתרגמים מצרפתית לעברית
- ישראליות שנולדו ב-1973
- ישראלים שנולדו ב-1973
- סגל הארץ