פרולוג (ספרות)

פרולוג (בעברית: פֶּתַח דָּבָר^[1]) הוא חלק בסיפור המשמש כרקע לסיפור, יכול להכיל פרטים על המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה, דמויות העלילה או אפילו להוות סיפור עצמאי שמתקשר לסיפור הראשי שבא בעקבותיו.

מקור המילה מיוונית (πρόλογος) כאשר פרו משמעותו לפני ולוגוס הוא מילה או מאמר.

לפרולוגוס היווני הייתה משמעות רחבה מזו של המושג המודרני והוא לרוב היה מערכה נפרדת בתיאטרון היווני. המחזאי הראשון שידוע בשימושו בסוג זה של פרולוג הוא אוריפידס מגדולי המחזאים ביוון העתיקה.

השימוש הראשון בפרולוג בטקסט שאינו מחזה היה ככל הנראה במאה ה-14, בסיפורי קנטרברי, שם מופיע פרולוג כהקדמה לחלק מהסיפורים וכן כרקע לספר כולו מתוארת קבוצת הדמויות של הספר בפרולוג הכללי.