ססטינה
ססטינה היא שיר בעל מבנה המציית לכללים הבאים:
- בשיר 39 שורות: שישה בתים בני שש שורות כל אחד, ולבסוף בית בן שלוש שורות.
- שש המילים המסיימות את שש השורות של הבית הראשון, מסיימות גם את שש השורות של כל אחד מהבתים הבאים, בסדר קבוע. אם נסמן את שש המילים המסיימות את שש השורות של הבית הראשון באותיות אבגדהו, הרי הסדר שבו יופיעו מילים אלה בבתים הבאים הוא ואהבדג, גודאבה, הגבואד, דהאגוב, בדוהגא.
- שש מילים אלה מופיעות גם בבית האחרון, בן שלוש השורות. בשורה הראשונה יופיעו המילים ב, ה, בשורה השנייה – ד, ג, ובשורה השלישית – א, ו.
המצאת מבנה שירי נוקשה ומורכב זה מיוחסת לארנו דניאל מפרובאנס, טרובדור בן המאה ה-12.
הססטינה הראשונה בשפה האנגלית נכתבה בידי פיליפ סידני, והיא ססטינה כפולה.
עם כותבי הססטינות נמנים פרנצ'סקו פטרארקה, דנטה אליגיירי, רודיארד קיפלינג, עזרא פאונד, ויסטן יו אודן ואליזבת בישופ.
בעברית השתמש בצורת הססטינה המשורר האיטלקי אפרים לוצאטו, שחי במאה ה-18. שירו "זאת רעייתי" הוא דוגמה מוכרת לססטינה עברית, והוא מופיע בין היתר באנתולוגית שירי האהבה "כחוט השני" בעריכת דן פגיס (הקיבוץ המאוחד תשל"ט) ובמאמרו של לודוויג שטראוס "כמה מושגי יסוד של תורת הספרות", המופיע בכינוס מאמריו בעברית, "בדרכי הספרות" (מוסד ביאליק 1975). יש לציין שזו ססטינה חסרה, בת 36 שורות בלבד, ללא שלוש השורות המסיימות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ססטינה, ססטינה מאת אליזבת בישופ, בתרגומה של גילי בר-הלל
- ססטינת ערפדים מאת ניל גיימן. נכללת בספרו "עשן ומראות"
- ססטינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
