סיוע אווירי קרוב
סיוע אווירי קרוב הוא שימוש בכוחות אוויריים לתקיפת כוחות ומוצבים יבשתיים וימיים וזאת כחלק מלחימה יבשתית או ימית עיקרית.
סיוע אווירי קרוב בלוחמת יבשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיוע אווירי קרוב בלוחמת כוחות יבשה הוא שימוש במטוסי או מסוקי קרב במשימות תקיפת קרקע כנגד מטרות הנמצאות בקרבת כוחות ידידותיים, כסיוע לכוחות אלו ובמשולב עימם. בתפקיד זה, המטוסים והמסוקים משמשים לתכלית הדומה לזו של ארטילריה.
סיוע אווירי קרוב הוא חלק מדוקטרינת הזרועות המשולבות המודרנית. סיוע אווירי קרוב נבדל מאמנעה אווירית, השימוש במטוסים לתקיפת מטרות קרקעיות שאינן נמצאות בקרבת יחידות ידידותיות לצורך מניעת תגבור ואספקת קווי האויב הקדמיים.
במשימות סיוע אווירי קרוב נדרש תיאום מלא בין הכוחות האוויריים והקרקעיים לשם מניעת מצב של "אש כוחותינו". תיאום זה נעשה באמצעות מערכות קשר ושליטה, ואמצעי זיהוי עמית-טורף.
סיוע אווירי בלוחמה ימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיוע אווירי בלוחמה ימית הוא ביצוע מגוון רחב של משימות סיוע לכוח הימי. הסיוע האווירי יכול לכלול הפעלת פלטפורמות שונות מאוישות (כגון מטוסים ומסוקים) ובלתי מאוישות. המשימות העיקריות הן סיור להרחבת אזור הגילוי, זיהוי מטרות, ממסור תקשורת ואף השמדת מטרות אויב, כולל בחינת תוצאות במהלך הקרב ובסיומו. הפלטפורמות יכולות להיות חלק מאמל"ח הכוח הימי או הקצאה אד הוק באופן ייחודי.
מלחמת יום הכיפורים - שיתוף הפעולה אוויר-ים הופעל פעם יחידה בקרב פורט סעיד בפתיחת המלחמה. מפקד חיל הים עמד על כך שספינות הסער יתקפו רק לאחר הגעת המטוסים. השתתפו מטוס F-4 פנטום שהגיע לשטח והטיל נורים. אליו הצטרפו 3 מטוסי A-4 סקייהוק שתקפו בפצצות אך לא פגעו. לדעת חיל האוויר היה זה בזבוז, אך לספינות הסער היה זה בדיוק הסיוע שנדרש. ספינות הטילים המצריות עסקו בהתגוננות, פתחו במנוסה ולא נערכו לירי טילים. לאורו של הנור האחרון הטיל הF-4 פנטום את הפצצה האחרונה ופגע בספינת אוסה מצרית והשמידה. הכוונה להמשיך ולהזמין מטוסים לשלב ההסתערות נשארה בתוקף בתורת הקרב גם לאחר ההצטיידות בטילי הרפון וגבריאל ארוכי טווח וסגירת הפער בטווחי הטילים. סיוע אווירי מאפשר ניצול מקסימלי של הטווח המרבי של הטילים, מעבר לטווחי גילוי אמצעים שבידי ספינות הסער.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי טל, במרחק נגיעה, באתר חיל האוויר הישראלי, אוקטובר 2008
