ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)
| תחום שיפוט |
 ישראל |
|---|---|
| ייסוד המשרה | 13 בספטמבר 1984 |
| איוש ראשון | יצחק שמיר |
| איוש אחרון | נפתלי בנט |
  | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
בישראל התואר ממלא מקום ראש הממשלה, להבדיל מן התארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה", הוא היחיד שלו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית, והוא שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה. תפקידו של ממלא המקום הוא להחליף את ראש הממשלה בנסיבות בהן לא יוכל למלא את תפקידו כגון פטירה, מחלה או היעדרות מהארץ. בממשלת חילופים ראש הממשלה החלופי ישמש בהכרח כממלא מקום ראש הממשלה.
בחוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפקיד מוגדר על פי חוק יסוד: הממשלה (1968, 1992 ו-2001[1]) כדלקמן:
- אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה.
- נעדר ראש הממשלה מן הארץ יזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה וינהל אותן.
- נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
- נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 (היום ה-100 בחצות[2]) שבו מכהן ממלא מקום במקומו.
בנוסף, נקבע בחוק הממשלה כי ממלא מקום ראש הממשלה, אם מונה, יהיה חבר מתוקף תפקידו בקבינט המדיני-ביטחוני.
הממשלה אינה חייבת לכלול ממלא מקום, כל עוד ראש הממשלה מסוגל למלא תפקידו. במקרה שבו נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו זמנית ואף אחד מהשרים אינו מחזיק בתואר ממלא מקום ראש הממשלה, תבחר הממשלה ממלא מקום.
מאז 1984, מקובל שתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה ניתן לאחד השרים עם כינונה של ממשלה חדשה. אם חפץ ראש הממשלה להעביר את תפקיד ממלא המקום משר אחד למשנהו, הוא נזקק לאישור הממשלה והכנסת. עם זאת, רשאי ראש הממשלה, על דעת עצמו, לפטר את ממלא המקום הנוכחי מתפקידו כשר ואז זה יחדל גם לכהן כממלא מקום. בהיעדר ממלא מקום, אם ייבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני, תקבע הממשלה ממלא מקום.
בממשלת חילופים ראש הממשלה החלופי הוא ממלא מקום ראש הממשלה.
תפקיד ממלא מקום ראש הממשלה, חל כל עוד הממשלה מכהנת ועל כן ממלא מקום ראש הממשלה מחליף את ראש הממשלה רק בהיעדרות זמנית. ברגע שהיעדרות ראש הממשלה היא קבועה, הממשלה מתפטרת והופכת לממשלת מעבר ותפקיד ממלא מקום ראש הממשלה פג. ממשלת מעבר בוחרת אדם שישמש "ראש הממשלה בפועל", ואין למי שהיה ממלא מקום ראש הממשלה קדימות בקבלת תפקיד זה. לתפקיד "ראש הממשלה בפועל" יכול להיבחר כל שר בממשלת המעבר שהוא חבר הכנסת, והחל משנת 2001 נדרש גם שיהיה חבר סיעתו של ראש הממשלה הנבצר / נפטר[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית ימי המדינה, נקבע ממלא מקום ראש הממשלה לפני כל היעדרות של ראש הממשלה, לתקופת ההיעדרות בלבד. בשנת 1950 מילא את התפקיד אליעזר קפלן[4][5] ובשנים 1951–1953, משה שרת[6][7][8]. כממלא מקום בהיעדרו של שרת, כיהן לוי אשכול[9], שהמשיך למלא את מקומו של בן-גוריון בעת חופשותיו בשנים שלאחר מכן[10], כולל בתקופות שהמתח בין אשכול ובן-גוריון גאה[11]. בספטמבר 1962 מילא את מקומו של ראש הממשלה, השר משה חיים שפירא[12]. כממלא מקומו של לוי אשכול בהיעדרו שימש אבא אבן בשנים 1964-1965[13][14] ופנחס ספיר בשנים 1966-1968[15]. כממלא מקומה של גולדה מאיר בהיעדרה, שימש יגאל אלון[16].
הפעם הראשונה שבה מונה ממלא מקום ראש הממשלה, באופן קבוע ללא קשר להיעדרות ראש הממשלה, הייתה ב-1984, כאשר שמעון פרס מינה את יצחק שמיר לממלא מקומו, במסגרת הסכם ה"רוטציה" של ממשלת האחדות הלאומית ב-13 בספטמבר 1984, שבו החליפו ביניהם פרס ושמיר את התפקידים האלו לאחר שנתיים. לאחר מכן, התפקיד שב ועלה רק ב-2003, מששרון מינה את אהוד אולמרט לממלא מקומו, תפקיד שהביא את אולמרט לבסוף לכדי נטילה בפועל של סמכויות ראש הממשלה. ב-2006 מונתה ציפי לבני לממלאת מקומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. בממשלות ה-32, ה-33 וה-34 לא מונה ממלא מקום לראש הממשלה בנימין נתניהו, ושרים שונים מילאו את מקומו בהיעדרו[17].
כממלא מקום ראש הממשלה של אריאל שרון, נטל אהוד אולמרט את סמכויותיו של שרון אוטומטית מכוח החוק, ב-4 בינואר 2006, לאחר שזה האחרון הוכרז כ"נבצר זמנית", אך עמד בראש ממשלה שהייתה ממילא ממשלת מעבר ו-83 יום לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה שהתקיימו ב-28 במרץ. משחלפו 100 הימים הרצופים לנבצרותו הזמנית של ראש הממשלה שרון, ימים לאחר שהתקיימו הבחירות, לא הפך אולמרט להיות ראש ממשלה בפועל באופן אוטומטי מכוח החוק, אלא הממשלה הצביעה למנותו לתפקיד זה. בנוסף, הוא היה גם חבר סיעתו של שרון, מה שאפשר לממשלה למנותו לתפקיד זה ב-14 באפריל 2006 [3], רק ימים אחדים לפני שהרכיב את ממשלתו שלו ב-4 במאי 2006 והפך לראש ממשלת ישראל.
בשנת 2020 נחקק תיקון נרחב לחוק יסוד הממשלה ובו נקבע מודל ממשלת החילופים ובו נקבע כי ראש ממשלת ישראל החלופי הוא ממלא מקום ראש הממשלה. תיקון זה היווה את התשתית החוקתית שאיפשרה את הקמת ממשלת ישראל השלושים וחמש בה מונה בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה החלופי.
בממשלת ישראל השלושים ושש ממלא מקום ראש הממשלה היה ראש ממשלת ישראל החלופי, יאיר לפיד ואחריו נפתלי בנט, ובעת שראש הממשלה יצא לחוץ לארץ הוא מילא את מקומו למשך תקופת ההיעדרות.
| מספר | תמונה | שם (תקופת חיים) |
סיעה | תפקיד | ראש הממשלה | תחילת כהונה | סיום כהונה | ממשלה | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  |
יצחק שמיר
(1915-2012) |
הליכוד חרות |
ממלא מקום ראש הממשלה | שמעון פרס | 13 בספטמבר 1984 | 20 באוקטובר 1986 | הממשלה העשרים ואחת | |
| 2 |  |
שמעון פרס
(1923-2016) |
המערך העבודה |
יצחק שמיר | 20 באוקטובר 1986 | 15 במרץ 1990 | הממשלה העשרים ושתיים | ||
| הממשלה העשרים ושלוש | |||||||||
| העבודה | יצחק רבין | 13 ביולי 1992 | 5 בנובמבר 1995 | הממשלה העשרים וחמש | |||||
| 3 |  |
אהוד אולמרט
(1945-) |
הליכוד | אריאל שרון | 28 בפברואר 2003 | 14 באפריל 2006 | הממשלה השלושים | ||
| קדימה | |||||||||
| 4 |  |
ציפי לבני
(1958-) |
אהוד אולמרט | 4 במאי 2006 | 31 במרץ 2009 | הממשלה השלושים ואחת | |||
| 5 | 
|
בני גנץ
(1959-) |
כחול לבן חוסן לישראל |
ראש ממשלת ישראל החלופי | בנימין נתניהו | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | הממשלה השלושים וחמש | |
| 6 | 
|
יאיר לפיד
(1963-) |
יש עתיד | נפתלי בנט | 13 ביוני 2021 | 30 ביוני 2022 | הממשלה השלושים ושש | ||
| 7 | 
|
נפתלי בנט
(1972-) |
ימינה | יאיר לפיד | 1 ביולי 2022 | 8 בנובמבר 2022 | |||
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממשלת ישראל
- ראש ממשלת ישראל
- סגן ראש ממשלת ישראל
- משנה לראש הממשלה
- ראש ממשלת ישראל החלופי
- ממלא מקום שר
- סגן נשיא ארצות-הברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק יסוד: הממשלה 1968
חוק יסוד: הממשלה 1992
חוק יסוד: הממשלה 2001 - ^ הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 11 באפריל 2006
- ^ סעיף 30 לחוק יסוד הממשלה
- ^ אכן קשה להשיב, על המשמר, 22 במרץ 1950
- ^ מי אחראי למשרד החוץ והבטחון?, על המשמר, 14 בדצמבר 1950
- ^ גבורת צה"ל פרי מסורת "השומר", ההגנה והפלמ"ח, על המשמר, 11 במאי 1951
- ^ שוטרי ישראל הממונים על ביעור הרע, דבר, 28 במאי 1951
- ^ הממשלה דנה בסכסוך הסורי, מעריב, 27 בספטמבר 1953
- ^ מסיבת פרידה למשלחת החקר של המגבית, על המשמר, 28 באוקטובר 1955
- ^ בן גוריון חוזר לישיבות הממשלה, דבר, 27 ביולי 1959
- ^ הראש - לחופשה, הממשלה - למשבר, מעריב, 29 בדצמבר 1960
- ^ השר שפירא בגייסות השריון, דבר, 14 בספטמבר 1962
- ^ הממשלה תתכנס היום בראשות אבא אבן, חרות, 31 במאי 1964
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 4 באפריל 1965
- ^ אך ראו: מת שר הפנים מ. ח. שפירא, דבר, 17 ביולי 1970, בו נטען שגם השר משה חיים שפירא שימש כממלא מקומו של אשכול
- ^ יארינג יגיע ביום ו' ליום אחד, דבר, 23 בפברואר 1972
- ^ לדוגמה, סילבן שלום [1] ומשה יעלון בעת המשט לעזה [2]