מותו והלווייתו של אריאל שרון
מידע כללי | |
---|---|
סוג | הלוויה ממלכתית, כתבה בוויקיחדשות |
תקופה | 11 בינואר 2014 – 13 בינואר 2014 (3 ימים) |
מותו והלווייתו של אריאל שרון שהיה ראש ממשלת ישראל ה-11 ולפני כן היה שר הביטחון, מפקד חטיבת הצנחנים ומקים יחידה 101. שרון נפטר ב-11 בינואר 2014, לאחר כ-8 שנים בהן היה שקוע בתרדמת בעקבות אירוע מוחי בו לקה[1]. מותו זכה למספר תגובות בינלאומיות.
פעילותו הפוליטית של אריאל שרון נקטעה לאחר השלמתה של תוכנית ההתנתקות, כאשר היה במלוא כוחו הפוליטי. מפעלו הפוליטי האחרון של שרון לפני שנפל למשכב, הקמת המפלגה קדימה והניסיון לזכות עמה בבחירות לכנסת השבע עשרה, הומשך על ידי ממלא מקומו ויד ימינו, אהוד אולמרט. במשך תקופת הבחירות טען אולמרט שהוא "ממשיך דרכו של שרון" ודרכה של מפלגת קדימה היא "דרך שרון".
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות הערב של יום 18 בדצמבר 2005, בין השעה 18:00 ל-19:00, לקה שרון באירוע מוחי קל כאשר ההשערה הייתה שהגורם לשבץ הוא תסחיף לב. בבדיקת MRI נמצאו מיקרו־דימומים ישנים, שהיוו סיכון מסוים בשילוב עם גילו במתן תרופה נוגדת קרישה (קלקסן)[2][3]. בעקבות זאת היה אמור לעבור צנתור לב ונטל תרופות מדללות דם.
ב-4 בינואר 2006, בין 20:00 ל-21:00, ערב הצנתור, עבר אירוע מוחי שני וחמור, בשל דימום מוחי. עקב נבצרותו הועברו סמכויותיו כראש הממשלה לממלא מקומו, אהוד אולמרט. לאחר טיפול החירום שניתן לשרון, הוא שקע בתרדמת, ונמשך אשפוזו בבית החולים הדסה עין כרם. ב-29 במאי 2006 הועבר שרון למחלקה לשיקום נשימתי שבמרכז הרפואי שיבא, וב-12 בנובמבר 2010 הועבר לביתו שבחוות שקמים[4], אך הושב לבית החולים לאחר תקופה קצרה[5]. חרף טיפולים שונים, מצבו של שרון נשאר יציב, ולא נרשם שינוי משמעותי במצבו, עד סוף 2013[6][7].
ב-1 בינואר 2014 חלה החמרה משמעותית במצבו של שרון. הוא נפטר עשרה ימים אחר-כך, בגיל 85[8]. בעולם הערבי קיבלו את מותו בשמחה מופגנת לאיד, תוך הוקעת דמותו ופעילותיו לאורך השנים[9].
הלווייתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 בינואר הוצב ארונו של שרון בכניסה למשכן הכנסת[10]. למחרת, 13 בינואר, נערך ברחבת משכן הכנסת טקס אשכבה במעמד נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואישים נוספים מישראל ומחוץ לישראל. לאחר הטקס הוסע הארון בקומנדקר צבאי בלוויית משמר כבוד של שמונה אלופי צה"ל. הארון הגיע לאתר יד לשריון בלטרון, שם נערך כינוס של פורום המטה הכללי לכבודו של שרון. משם הוסע הארון לגבעת הכלניות שליד חוות שקמים, מקום מגוריו של שרון. הוא נקבר שם בטקס צבאי לצד אשתו לילי. משמר הכבוד בטקס הורכב מחיילי חטיבת הצנחנים, שעליה פיקד[11].
להלוויה הגיעו נציגים של 16 מדינות ובראשם סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן[12], נציג הקוורטט לענייני המזרח התיכון ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, ראש ממשלת צ'כיה ייז'י רוסנוק ויושב ראש הדומה של רוסיה סרגיי נרישקין[13].
מיקום קבורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרון נקבר לצד אשתו לילי בגבעת הכלניות שבצמוד לחוות שקמים שבנגב, המקום נרכש על ידי שרון ב-1972, שם הקים חוות צאן שהשתרעה על שטח של כ-1,000 דונם[14]. בימים שלאחר ההלוויה הגיעו ישראלים רבים לגבעת הכלניות, כדי לחלוק כבוד אחרון לשרון[15].
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא ישראל שמעון פרס, שהתייחס לשרון בכינויו, אמר:
אריק אהב את עמו ועמו אהב אותו, הוא היה מגדולי מגיניה של ישראל ומחשובי אדריכליה, שלא ידע פחד ומעולם לא פחד מחזון. שרון ידע להחליט ולבצע. כולנו אהבנו אותו וכעת הוא יחסר לנו מאוד. אני שולח את תנחומיי לבני משפחת שרון היקרים
— ynet וכלכליסט, פרס ספד לשרון: "אהב את עמו ועמו אהב אותו", באתר כלכליסט, 11 בינואר 2014
פוליטיקאים ישראלים אחרים, בניהם אף יריביו הפוליטיים של שרון שיבחו את עשייתו, ביניהם היו ראש ממשלת ישראל לשעבר ויד ימינו של שרון, אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל באותה תקופה בנימין נתניהו, שרת המשפטים ציפי לבני, שר הביטחון משה יעלון וראש האופוזיציה באותה תקופה יצחק הרצוג[16].
בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איראן: המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי כתב בטוויטר כי "כל התקוות של הציונים כדי להפיל את פלסטין על ברכיה נשענו על הנשר הזה. שרון היה התקווה האחרונה שלהם, עם זאת מהיום הראשון לעלייתו לשלטון, האינתיפאדה השנייה התגברה"[17].
- ארצות הברית: נשיא ארצות הברית, ברק אובמה הצהיר כי "בשם העם האמריקני, מישל ואני שולחים את תנחומינו העמוקים ביותר למשפחתו של אריאל שרון ולאזרחי ישראל על אובדן של מנהיג, שהקדיש את חייו למען מדינת ישראל"[18]. גם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי הביע תנחומים ואמר כי "המסע של אריאל שרון הוא המסע של ישראל. חלומה של ישראל היה למטרת חייו, הוא סיכן הכל כדי לחיות את החלום הזה".
- גרמניה: קנצלר גרמניה, אנגלה מרקל הוציאה ללשכתה את ההודעה בה נכתבה כי "בהחלטתו האמיצה לפנות את המתנחלים הישראלים מרצועת עזה, הוא נקט צעד היסטורי בדרך להסכם עם הפלסטינים ולפתרון שתי המדינות[19].
- האיחוד האירופי: שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, אמרה עליו כי הוא "היה אדם בעל אמונות חזקות וחזון ברור לגבי עתיד ארצו. הוא לחם בנחישות להגשמת חזון זה"[20].
- הממלכה המאוחדת: ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, דייוויד קמרון הצהיר כי הוא ראה בשרון "אחד האנשים המשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל, כראש ממשלה הוא קיבל החלטות אמיצות ושנויות במחלוקת במרדף אחר שלום".
- הודו: ראש ממשלת הודו, מאנמוהאן סינג אמר ש"כראש ממשלה הוא נקט בצעדים נועזים למען השלום באזור. אנו בהודו נזכרים שהוא היה ראש ממשלת ישראל הראשון שביקר בהודו בספטמבר 2003. תרומתו הנמשכת לקידום מקשרינו הדו צדדיים ייזכרו לאורך זמן רב"[21].
- הרשות הפלסטינית: מוסטפא ברגותי, מבכירי הרשות הפלטינית אמר בראיון ל-BBC כי "אין לחגוג מותו של אדם, אולם לצערי, מר שרון לא הותיר זיכרונות טובים בקרב הפלסטינים"[22], גם ברצועת עזה שנשלטת על ידי חמאס הגיבו למותו בחלוקת ממתקים ומאפים לעוברים ולשבים בערי הרצועה ואף במספר מקומות שרפו תמונות של שרון[23].
- טורקיה: סגן יו"ר מפלגת הצדק והפיתוח, חוסיין צ'ליק (אנ') כתב בטוויטר כי "אפילו ייסורי המוות של שרון נמשכו שמונה שנים" ואף עקץ את דרכו ופעילותו הפוליטית והצבאית של שרון באומרו כי "אדם מת בדרכה בה הוא חי"[24].
- צרפת: נשיא צרפת, פרנסואה הולנד אמר כי שרון היה "שחקן מרכזי בהיסטוריה של ארצו. לאחר קריירה צבאית ופוליטית ארוכה הוא בחר להתקדם לקראת הדיאלוג עם הפלסטינים, אני מביע את תנחומי הכנים למשפחתו ולאזרחי מדינת ישראל".
- רוסיה: נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין שחרר הודעה כי הוא "מאוד מעריך את אריאל שרון ואת איכויותיו האישיות, את הפעילויות שלו ואת מחויבותו לישראל. איש שראוי לתשומת הלב שהוא מקבל בין תומכיו ויריביו בזירה הבינלאומית".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Scientists say comatose former Israeli leader Ariel Sharon shows 'robust' brain activity". Fox News Channel. נבדק ב-13 בינואר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ דן אבן, מסרבים לקחת תרופות, מעריב, 22 בינואר 2006
- ^ Ben-Hur, Tamir MD, PhD; Lotan, Chaim MD; Naparstek, Yaacov MD, ARIEL SHARON'S STROKE: THE TREATMENT HE RECEIVED – AND WHY, 2 במאי 2006 (באנגלית)
- ^ יואב זיתון ושמוליק חדד, אריאל שרון חזר הביתה לחוות השקמים, באתר ynet, 12 בנובמבר 2010
צבי לביא, סופית: משפחת שרון תתחלק בהוצאות הטיפול, באתר ynet, 15 באוגוסט 2011 - ^ איתן ברונר, Six Years After a Debilitating Stroke, Sharon Remains Responsive, His Son Says, באתר הניו יורק טיימס, 20 באוקטובר 2011
- ^ דני קושמרו, מה מצבו של אריאל שרון היום?, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2009
- ^ ד"ר איתי גל, אריאל שרון עבר בהצלחה ניתוח שתוכנן מראש, באתר ynet, 3 בספטמבר 2013
- ^ ירון דרוקמן, אריאל שרון הלך לעולמו בגיל 85, באתר ynet, 11 בינואר 2014.
- ^ רועי קייס, "הקצב מביירות מת רשמית". הערבים חוגגים, באתר ynet, 12 בינואר 2014
- ^ יוסי זילברמן, ארונו של שרון הוצב ברחבת הכנסת, באתר מאקו, 12 בינואר 2014
- ^ כתבי וואלה! חדשות, לאחר טקס האשכבה, מסע הלוויה של שרון בדרך לחוות השקמים, באתר וואלה, 13 בינואר 2014
- ^ מערכת ישראל היום, ביידן ספד: "שרון עזב מוקדם מדי", באתר ישראל היום, 13 בינואר 2014
- ^ אטילה שומפלבי, מביידן ועד פניוטופולוס: מי יגיע להלוויה?, באתר ynet, 12 בינואר 2014
- ^ Ariel Sharon 1928-2014, Benny Morris
- ^ מתן צורי, מטיילים בגבעת הכלניות: "באנו להיפרד", באתר ynet, 18 בינואר 2014
- ^ אריק בנדר, פרס: "אריק, לאדמתך אתה חוזר, על מצחך פלדת נצחונות", באתר nrg, 11 בינואר 2014
- ^ "Iran's Khamenei responds to Sharon's death". The Jerusalem Post. נבדק ב-13 בינואר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ ישי כהן, בארץ ובעולם נפרדים מאריאל שרון: "הקדיש את חייו למען ישראל", באתר כיכר השבת, 11 בינואר 2014
- ^ "World Leaders React to the Death of Ariel Sharon". ABC News. 11 בינואר 2014. נבדק ב-11 בינואר 2014.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ האיחוד האירופי: לשרון היה חזון ברור לעתיד ארצו והוא לחם למענו, באתר ynet, 11 בינואר 2014
- ^ Manmohan Singh condoles former Israeli PM Ariel Sharon's death, recalls his 'bold steps' for peace 12 January 2014
- ^ ברגותי: לפלסטינים אין זיכרונות טובים משרון, באתר ynet, 11 בינואר 2014
- ^ ב. ניסני, צפו: הפלסטינים חוגגים את מותו של אריק שרון, באתר כיכר השבת, 11 בינואר 2014
- ^ No condolences from Turkey for Sharon's death, Today's Zaman, 13 בינואר 2014
אריאל שרון | ||
---|---|---|
שירותו הצבאי | מבצע כפפות משי • פעולת קיביה • מבצע עין תחת עין • קרב אום-כתף • קרב המיתלה • מבצע אבירי לב • מלחמת הגנרלים • מבצע גוליבר • מבצע נחלין | |
חבר כנסת וחבר ממשלה | מלחמת לבנון הראשונה • טבח סברה ושתילה • מהומות הר הבית (2000) | |
אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל | ||
משפחתו | מרגלית שרון (בת זוגו בשנים 1954–1962) • לילי שרון (בת זוגו בשנים 1963–2000) • עמרי שרון (בנו) • גלעד שרון (בנו) | |
חברי "פורום החווה" | ראובן אדלר • אייל ארד • ליאור חורב • אורי שני • יורם ראב"ד • קלמן גייר • גלעד שרון • עמרי שרון | |
פלילים | פרשת האי היווני • פרשת סיריל קרן | |
שונות | מותו והלווייתו של אריאל שרון • דין נצרים כדין תל אביב • גבעת הכלניות (חוות שקמים) • מפלגת קדימה • ליל המיקרופונים • שרון (סדרת טלוויזיה) • אריק שרון ראש ממשלה - מבט אישי (ספר) |