מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההמנון הלאומי (בערבית : النشيد الوطني ) הוא ההמנון הלאומי של כווית . מילותיו נכתבו על ידי אחמד אל-עדוואני , ואילו המנגינה הולחנה על ידי איבראהים א-סולה ועובדה על ידי אחמד עלי. ההמנון אומץ רשמית ב-25 בפברואר 1978 .
לפני חיבורו של ההמנון הנוכחי נעשה שימוש בשיר "המנון האמיר" (ערבית: السلام الأميري), שהולחן על ידי יוסף עדיס בשנת 1951 , כהמנון הלאומי. בנוסף, שש התיבות הראשונות של ההמנון הנוכחי לקוחות ממנגינת "המנון האמיר".[ 1]
ההמנון הלאומי חובר במסגרת תחרות לכתיבת ההמנון הלאומי, אשר נוהלה בידי ועדה מטעם ממשלת כווית בראשות ראש הממשלה ויורש העצר דאז, שיח' ג'אבר אל-אחמד א-סבאח .
המנון כווית כמעט אינו בשימוש בכווית, והשימוש בו נשמר לאירועים מיוחדים בלבד. לכן רוב הכוויתים כלל לא משתמשים בהמנון.
ערבית
תעתיק עברי
תרגום לעברית
اللازمة:
وطني الكويت سلمت للمجد
وعلى جبينك طالع السعد
وطني الكويت وطني الكويت
وطني الكويت سلمت للمجد
يا مهد آباءالأولى كتبوا
سفرالخلود فنادت الشهب
الله أكبر إنهم عرب
طلعت كواكب جنة الخلد
(اللازمة)
بوركت يا وطني الكويت لنا
سكنا وعشت على المدى وطنا
يفديك حر في حماك بنى
صرح الحياة بأكرم الأيدي
(اللازمة)
نحميك يا وطني وشاهدنا
شرع الهدى والحق رائدنا
وأميرنا للعز قائدنا
رب الحمية صادق الوعد
(اللازمة)
אַ(ל)לַּאזִמַה:
וַּטַנִי (א)לְכֻּוַּיְתִּ סַלִמְתַּ לִלְמַגְ'דִּ
וַּעַלַא גַ'בִּינִכַּ טַאלִעֻ (אל)סַּעְדִּ
וַּטַנִי (א)לְכֻּוַּיְת וַּטַנִי (א)לְכֻּוַּיְת
וַּטַנִי (א)לְכֻּוַּיְתִּ סַלִמְתַּ לִלְמַגְ'דִּ
יַא מַהְדַּ אַבַּאאִי (א)לְאוּלַא כַּתַבּוּא
סִפְרַ (א)לְחֻ'לוּדִ פַנַאדַתִ (אל)שֻׁהֻבֻּ
אַללַּהֻ אַכְּבַּרֻ אִנַּהֻם עַרַבֻּ
טַלַעַתְ כַּוַּאכִּבֻּ גַ'נַּתִ (א)לְחֻ'לְדִּ
(אַ(ל)לַּאזִמַה)
בּוּרִכְּתַּ יַא וַּטַנִי (א)לְכֻּוַּיְתַּ לַנַא
סַכַּנַן וַּעִשְׁתַּ עַלַא (א)לְמַדַא וַּטַנַא
יַפְדִּיכַּ חֻרֻּן פִי חִמַאכַּ בַּנַא
צַרְחַ (א)לְחַיַאתִ בִּאַכְּרַםִ (א)לְאַיְדִּי
(אַ(ל)לַּאזִמַה)
נַחְמִיכַּ יַא וַּטַנִי וַּשַׁאהִדֻנַא
שַׁרְעֻ (א)לְהֻדַא וַּ(א)לְחַקֻּ רַאאִדֻנַא
וַּאַמִירֻנַא לִלְעִזִּ קַאאִדֻנַא
רַבֻּ (א)לְחַמִיַּתִ צַאדִקֻ (א)לְוַּעְדִּ
(אַ(ל)לַּאזִמַה)
פזמון:
מולדתי כווית, היי שלמה לתהילה
ועל מצחך המזל והברכה
מולדתי כווית, מולדתי כווית
מולדתי כווית, היי שלמה לתהילה
הו ערש, אבותיי הראשונים כתבו
את ספר הנצח, והמטאורים קראו
"אללה הוא הגדול מכולם", הם ערבים
כוכבי גן העדן הנצחי זרחו
(פזמון)
תבורכי לנו, מולדתי כוית
כמקום מגורינו, ותחיי כל הימים כמולדת
יפדה אותך אדם חופשי, שבנה בגבולך
את ארמון החיים בידיים המכובדות ביותר
(פזמון)
נגן עלייך, מולדתי וְעֵדַתֵנוּ
חוק האסלאם והאמת נר לרגלינו
ואמירנו לתפארת הוא מפקדנו
בעל הקנאות ונאמן ההבטחה
(פזמון)