דובר קוסאשווילי

דובר קוסאשווילי
დოვერ ქოსაშვილი
לידה	8 בדצמבר 1966 (בן 57); הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, ברית המועצות
שם לידה	זאזא קוסאשווילי
סוגה מועדפת	סרט דרמה
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר (2019); פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר; פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר ;
	פרופיל ב-IMDb

דובר קוסאשווילי (בגאורגית: დოვერ ქოსაშვილი, תעתיק מדויק: דובר כּוֹסאשווילי; נולד ב-8 בדצמבר 1966 באוני, גאורגיה) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ושחקן ישראלי, זוכה שלושה פרסי אופיר: לבימוי ותסריט, על סרט הביכורים שלו "חתונה מאוחרת", ופרס לשחקן המשנה הטוב ביותר על משחקו בסרט "קצפת ודובדבנים" של גור בנטביץ'.

ביוגרפיה

קוסאשווילי נולד בגאורגיה. בגיל צעיר עלה לישראל עם משפחתו, והתגורר עמה באור יהודה. ב-1997, בעודו סטודנט בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ביים את סרט הקולנוע הראשון שלו "עם חוקים", סרט קצר בהשתתפותם של אלון אבוטבול ורבקה מיכאלי ובהפקתו של צבי פרידמן. הסרט מספר על התבגרות תחת ערכי המשפחה הגרוזינית. הסרט השתתף וזכה בפרס וולג'ין היוקרתי בפסטיבל ירושלים, וכמו כן זכה במקום השני בפרס מיוחד בפסטיבל קאן בצרפת, בפרס בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בניהול החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ובפרס מוגרבי. למרות זכייתו הבינלאומית, לא זכה קוסאשווילי להערכה ולחשיפה מלאה בישראל.

בשנת 2001 נחשף קוסאשווילי לראשונה כשכתב וביים את סרטו המפורסם "חתונה מאוחרת". הסרט מבוסס על "עם חוקים", ומספר את סיפורו של זאזא, דוקטורנט מבריק וחריף לפילוסופיה בשנות ה-30 שלו, המנהל סיפור אהבה מלא תשוקה וכאב עם אם לילדה במשפחה חד-הורית. בסרט משתתפים השחקנים ליאור אשכנזי, מוני מושונוב ורונית אלקבץ, ואילו לתפקיד האם ליהק קוסאשווילי במיוחד את אמו לילי קוסאשווילי, שעליה מבוססת הדמות. הסרט זכה להצלחה ענקית, הופץ מחוץ לישראל והפך במהרה לאחד מהסרטים הישראליים המצליחים והמרוויחים ביותר שנוצרו אי-פעם. לאחר שזכה במספר פרסים בפסטיבלים בסלובקיה, ירושלים, צ'כיה ונורווגיה, זכה הסרט בפרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים ובעשרה פרסי אופיר, בהם פרסים לארבעת השחקנים ופרס על התסריט והבימוי לקוסאשווילי.

בשנת 2003 כתב וביים את סרטו הבא "מתנה משמיים", המספר על חבורת גברים בני משפחה גרוזינית אחת המתכננים שוד יהלומים גדול. בסרט הופיעו יובל סגל, רמי הויברגר, מוני מושונוב וליאור אשכנזי (בשיתוף הפעולה השני שלהם עם הבמאי), קוסאשווילי עצמו ושחקנים נוספים. אף על פי שהסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הישראליים בצרפת והיה מועמד למספר רב של פרסי אופיר, הוא זכה להצלחה בינונית מצד הביקורת והקהל.

בשנת 2008 השתתף קוסאשווילי בחלק מפרקי הסדרה "אבי ביטר חי בסרט" בערוץ ביפ.

בשנת 2009 יצא קוסאשווילי נגד הקולנוע הישראלי חרף שורת ההצלחות שרשמו במאים מקומיים בגלובוס הזהב ובפסטיבלי קולנוע חשובים באותה תקופה, ואמר:

זה קשקוש בלבוש. מדברים על הצלחה? אני רואה את זה אחרת לגמרי. יש אווירה שלא במקומה, וזה ייפסק. האופוריה שבאה בעקבות ה'הצלחה' טומנת בחובה סכנות קשות. אנושות. הכל יקרוס, כי הכל מנופח על כלום. כשהמציאות תטפח על הפנים יבואו הייאוש והאכזבה.^[1]

בשנת 2010 יצא לאקרנים סרטו השלישי באורך מלא, "התגנבות יחידים", המבוסס על ספרו של יהושוע קנז. הסרט זכה באותה שנה בפרס אופיר אחד בקטגוריית הצילום.

באותה שנה יצא גם סרטו "Anton Chekhov's The Duel", סרט באנגלית בהשתתפות שחקנים אמריקנים, שהוא עיבוד למחזה של אנטון צ'כוב, "הדו-קרב". הסרט יצא בהפצה מוגבלת בארצות הברית, וזכה לביקורות טובות באופן יחסי.

באוגוסט 2012 יצא לאקרנים סרטו "רווקה פלוס", שעורר סערה כבר בהקרנותיו המוקדמות.^[2]^[3] הסרט מספר על זהבה (יעל טוקר), גננת רווקה בת 34 שמחפשת אהבה. אמה (רובי פורת שובל) שחולה במחלה סופנית מבקשת ממנה שתביא לה נכד לפני לכתה מהעולם ואילו היא רוצה למצוא גבר שתאהב. אמא של זהבה מפרסמת מודעה שמקשרת בינה לבין זוג חשוך ילדים (מיכל ינאי ומיקי לאון) שמעוניינים להביא ילד לעולם והיא נאותה לשמש כאם הפונדקאית שלהם.

בסוף שנת 2015 החלו צילומי סרטו "זוג יונים", בכיכובם של טל טלמון ואסף גולדשטיין. הסרט צולם בתקציב נמוך וללא תמיכת קרנות הקולנוע, ויצא לאקרנים ב-6 ביולי 2017.

בשנת 2016 שיחק בסדרת הפשע הקומית "מטומטמת" ששודרה בערוץ HOT3. בשנת 2018 הופיע בסדרת הטלוויזיה "מלכות" ששודרה בערוץ HOT3.

בשנת 2018 שיחק בתפקיד הראשי בסרט העצמאי הקצר "יום רגיל" לצד בת-אל מוסרי וליטל שוורץ.

בשנת 2019 שיחק בסרט "קצפת ודובדבנים" של הבמאי גור בנטביץ', על תפקיד זה זכה בפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

בשנת 2021 שיחק בסדרה "מעילה" בתפקיד אביגדור, אביהם של אתי אלון ועופר מקסימוב. הסדרה מספרת את סיפור גניבת המיליונים מהבנק למסחר.

בשנת 2024 השתתף בסדרה "שנות ה-90" בתפקיד דדה מרבי חונדיאשווילי דודו העשיר של ממוקה (גרא סנדלר) מצד האב, חי בבלגיה.

קוסיאשווילי מרבה לעסוק ביחסי מין בסרטיו, בסצנות הקשורות לעלילה שבחלקן אף השתתף בעצמו.^[4]

חיים אישיים

קוסיאשווילי נשוי ואב לשלוש בנות. גר באור יהודה.^[5]

פילמוגרפיה

כבמאי

עם חוקים (1997) - סרט סטודנטים
חתונה מאוחרת (2001)
מתנה משמיים (2003)
הדו-קרב (אנ') (2009) - הפצה בארצות הברית
התגנבות יחידים (2010)
רווקה פלוס (2012)
זוג יונים (2017)
הענקים של אי הפסחא (2023)

כשחקן

מתנה משמיים (2003)
מטומטמת (2016)
מלכות (2018)
יום רגיל (2018)
קצפת ודובדבנים (2019)
מעילה (2021)
הדרך לאילת (2022)
שנות ה-90 (2024)
טיטו ורוחו (2024)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דובר קוסאשווילי בוויקישיתוף

דובר קוסאשווילי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דובר קוסאשווילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דובר קוסאשווילי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
דובר קוסאשווילי, באתר AllMovie (באנגלית)
דובר קוסאשווילי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דובר קוסאשווילי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
"שינסו להסתדר בלי עירום", באתר ynet, 9 בפברואר 2004
נירית אנדרמן, עכבר העיר אונליין, טירונות מאוחרת בדרך בורמה, באתר הארץ, 22 במרץ 2009
תום שובל, "החיים הם זונות - האידיאליסטים באדמה" - ריאיון עם דובר קוסאשווילי, "סינמטק" 167, דצמבר 2010, עמ' 4–7
יאיר רוה, מן הארכיון: דובר קוסאשווילי מטגן לי חביתה, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 7 בדצמבר 2010
נירית אנדרמן, חבלי לידה בצילומי סרטו החדש של דובר קוסאשווילי, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2011
הילו גלזר, גרסת הדובר: האם דובר קוסאשווילי שונא נשים?, באתר nrg‏, 24 ביולי 2012
לאון פלדמן, קוסאשווילי למבקריו: "מספר האמבצילים הולך וגדל", באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2012
מיה מנע, דובר פלוס: דובר קוסאשווילי עורך חשבון נפש נדיר, באתר nrg‏, 22 בספטמבר 2012
נועה הרשקוביץ‏, דובר קוסאשווילי: "מין זה לא העיקר". ראיון, באתר וואלה, 13 בדצמבר 2013
גלעד אמיליו שנקר, בריאיון עם דובר קוסאשווילי, בערוץ חינוכית ראשונים בעולם באתר יו טיוב
אלון הדר, דוברמן, באתר "ידיעות אחרונות", 27 ביוני 2017
יעל געתון‏, הגאון שהפך לבדיחה: כך התרסק דובר קוסאשווילי, ההבטחה הגדולה של הקולנוע, באתר וואלה, 6 ביולי 2017
רותי זוארץ, ‏"זהו, אפס עירום": דובר קוסשווילי מוותר על סצנות הסקס בסרטיו, באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2017
דודי פטימר, ‏"הייתי בטוח שכל מה שאני עושה הוא זהב, וקיבלתי את הכאפה", באתר מעריב אונליין, 18 בספטמבר 2021

הערות שוליים

^ עידו רוזן, "היוצרים בינוניים ומטה": דובר קוסאשווילי לא חוגג עם הקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009
^ רוני אפרת‏, סרטו של דובר קוסאשווילי מעורר סערה בעולם הקולנוע הישראלי, באתר וואלה, 19 ביוני 2012
^ אורי קליין, "רווקה פלוס": ד"ר דובר ומר קוסאשווילי, באתר הארץ, 14 ביולי 2012
^ אורי ברד, ‏קיצור תולדות הסקס: מה השתנה בין "חתונה מאוחרת" ל"רווקה פלוס", באתר "Time Out ישראל", 4 ביולי 2017
^ מאיה נחום שחל, דובר קוסאשווילי: "אני מאמין שיש רק שקרים. אין משהו אחר", באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2023

[1] עידו רוזן, "היוצרים בינוניים ומטה": דובר קוסאשווילי לא חוגג עם הקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2009

[2] רוני אפרת‏, סרטו של דובר קוסאשווילי מעורר סערה בעולם הקולנוע הישראלי, באתר וואלה, 19 ביוני 2012

[3] אורי קליין, "רווקה פלוס": ד"ר דובר ומר קוסאשווילי, באתר הארץ, 14 ביולי 2012

[4] אורי ברד, ‏קיצור תולדות הסקס: מה השתנה בין "חתונה מאוחרת" ל"רווקה פלוס", באתר "Time Out ישראל", 4 ביולי 2017

[5] מאיה נחום שחל, דובר קוסאשווילי: "אני מאמין שיש רק שקרים. אין משהו אחר", באתר כלכליסט, 20 בספטמבר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009)
2010–2019	ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019)
2020 ואילך	ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023) • תום נשר (2024)

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023)

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999	ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009	יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019	מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך	נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023)