דביבון קוסומל
 דביבון קוסומל
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | ראקוניים |
| סוג: | דביבון |
| מין: | דביבון קוסומל |
| שם מדעי | |
 Procyon pygmaeusמריאם, 1901 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
דביבון קוסומל או דביבון ננסי (שם מדעי: Procyon pygmaeus) הוא מין נדיר של דביבון החי רק באי קוסומל שממערב לחופי חצי האי יוקטן שבמקסיקו. דביבון זה מצוי בסכנת הכחדה חמורה בטבע.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו הקטן משלושת מיני הדביבון הקיימים יחד עם דביבון מצוי ודביבון הסרטנים מצפון ומרכז אמריקה. אורכו 58-82 ס"מ ומשקלו 3-4 ק"ג בממוצע. הזכרים גם כבדים מעט יותר מהנקבות במין זה. הוא בעל פרווה קצרה בהרבה משל הדביבון המצוי ורגליים ארוכות יותר וצבע הפרווה נוטה לחום בהיר בנוסף על האפור הרגיל כשהזנב כתום בהיר.
הדביבון חי באתרי יערות לחים וביצות או ביצות מנגרובים בצפון מערב האי. על אי זה אין כמעט טורפים יבשתיים (למעט חוטמנים ושועלים אפורים) מה שמציב את הדביבון ביתרון גדול על שאר החיות. הדביבונים יוצאים לשוטט בלילות בחיפוש אחרי מזון והם אוכלי כל הניזונים הן מהחי וה מהצומח. הם אוכלים חרקים, צפרדעים, ביצים ולטאות וכן פירות, אך כמעט 50% מתזונתם מתבססת על סרטנים. הם תופסים את מזונם במים מעלים ליבשה ושוברים את השריון בשיניהם.
הדביבונים מעדיפים לחיות לבדם אך יחלקו בשטח אכילה אם הוא גדול מספיק לכלכל כמה דביבונים. הזכר והנקבה נפגשים רק לצורכי הזדווגות והזכר לא דואג יותר לצאצאיו.
דביבונים אלו מצויים בסכנת הכחדה חמורה עקב פיתוחים אנושיים שהגבירו את התיירות ובכך צמצמו מאוד את שטחי המחיה של הדביבון. הדביבונים מאוימים גם מציד בלתי חוקי ונמצאים כיום בסכנת הכחדה חמורה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דביבון קוסומל, באתר ITIS (באנגלית)
- דביבון קוסומל, באתר NCBI (באנגלית)
- דביבון קוסומל, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- דביבון קוסומל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דביבון קוסומל, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דביבון קוסומל באתר הרשימה האדומה של IUCN
