אמנות מודרנית
אמנות מודרנית, או מודרניזם, הוא כינוי לאמנות שנוצרה משלהי המאה ה-19 ועד לשנות השבעים של המאה ה-20. אמנות מודרנית מתאפיינת בגישה לפיה יצירות אמנות בתחומים אלה אינן חייבות להדמות לאובייקט המופיע בהן, משום שהמצאת הצילום הפכה יעד זה למיושן. במקום זאת החלו אמנים לעסוק בניסיונות חדשניים להצגת העולם, וברעיונות חדשניים על הטבע, החומרים ומטרות האמנות, מתוך גישות אסתטיות שונות.
לא הכול התרגלו למהפכה זו בדרכה של האמנות, שמצריכה הסתגלות של הצופה. יצירה קוביסטית, לדוגמה, עלולה להיות בלתי מובנת לצופה בה, אם הוא לא מכיר את הז'אנר של היצירה, ואת הסיבות להיווצרותו. כך הדבר גם ביצירה דאדאיסטית או סוריאליסטית. הכרת הז'אנר של היצירה, והבנת הסיבות לקונוונציות שלו, יכולים לשמש כעוגן פרשני.
אחד התאורטיקנים המרכזיים של האמנות המודרניסטית היה האמריקאי קלמנט גרינברג שראה את האמנות המופשטת כדרך לחדד את הנושא העיקרי של האמנות - תהליך יצירתה כדיאלוג בין האמן-היצירה-והצופה.
זרמים וגישות באמנות המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פוסט-אימפרסיוניזם
- פוינטיליזם
- תנועת הנאביס
- סימבוליזם
- אר נובו
- הזצסיון הווינאי (Vienna Secession)
- יוגנדסטיל (Jugendstil)
- נאו אימפרסיוניזם
- אר דקו
- אקספרסיוניזם
- פוביזם
- קוביזם
- פוטוריזם
- אמנות מופשטת
- דאדא
- סוריאליזם
- אוונגרד רוסי
- באוהאוס
- דה-סטיל
- ליריקה קונספטואלית
שלילת האמנות המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירות של אמנות מודרנית מהוות לעיתים נושא ללעג, ואפילו לשנאה, מכיוונם של אנשים הרואים באמנות הקלאסית את הדרך האחת והיחידה ליצירה אמנותית בעלת ערך.
בשנת 1937 הציגו הנאצים במינכן (ולאחר מכן בערים נוספות בגרמניה ובאוסטריה) תערוכה בשם "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst). התערוכה נועדה להציג את כל מה שמושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית, והוצגו בה יצירות של טובי האמנים המודרניים של המחצית הראשונה של המאה ה-20, ובהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, מקס ארנסט, פיט מונדריאן, אדוורד מונק, מארק שאגאל, וסילי קנדינסקי ועוד. התצוגה נחשבה לבלתי מוסרית, ולכן נאסר על ילדים לצפות בה.
בשנת 1994 עלה להצגת בכורה המחזה "אמנות" מאת המחזאית הצרפתייה יסמינה רזה, שהנושא המרכזי בו הוא אדם שקונה "חתיכת בד צבועה לבן" בהון עתק. המחזה תורגם לכ-35 שפות, כולל עברית.
בתחילת 2004 יצא לאור בעברית ספרו של הסאטיריקן אפרים קישון, "נקמתו המתוקה של פיקאסו", המהווה סאטירה ביקורתית על האמנות המודרנית. "אני לא סתם חושב שהאמנות המודרנית היא רמאות, אני פשוט יודע זאת", אמר קישון בראיון בגלי צה"ל. הספר ספג ביקורת ממספר אמנים ישראלים, בהם הצייר יאיר גרבוז, שכינה אותו "טקסט ילדותי ואלים".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Brettell, Richard R., Modern Art 1851–1929: Capitalism and Representation (Oxford History of Art), Oxford University Press, 1st Edition, 1999. מסת"ב 978-0192842206
- Avital, Tsion, Art versus Nonart: Art out of Mind, Cambridge University Press, 2003. מסת"ב 978-0521824651
- Susie, Hodge, Why Your Five Year Old Could Not Have Done That: Modern Art Explained, Thames and Hudson, 2012. מסת"ב 978-0500290477
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנינה בר עוזרמן, תולדות האמנות המודרנית
- ברכה גולדנברג ונעמה כץ (עורכות), זרמים שונים באמנות המודרנית(הקישור אינו פעיל)
אמנות מודרנית, דף שער בספרייה הלאומית
