אלברט קאופ

אלברט קאופ
Aelbert Cuyp

אלברט קאופ, נהר המאז בדורדכט, 1650
לידה	20 באוקטובר 1620 דורדרכט, הולנד
פטירה	15 בנובמבר 1691 (בגיל 71) דורדרכט, הולנד
תחום יצירה	ציור, אמנות חזותית
זרם באמנות	תור הזהב של הולנד
הושפע על ידי	Jacob Gerritsz. Cuyp
יצירות ידועות	Equestrian Portrait of Pieter de Roovere, The Maas at Dordrecht, The Valkhof at Nijmegen

אלברט קאופ (בהולנדית: Aelbert Cuyp; בהיגוי הולנדי: אלברט קאוייף; נולד 20 באוקטובר 1620 - נפטר 15 בנובמבר 1691) היה אחד הציירים המובילים בתור הזהב של הציור ההולנדי, שצייר בעיקר נופים. הוא היה המפורסם ביותר ממשפחת ציירים, תלמידו של אביו ג'ייקוב חרטש קאופ (1594–1651), הוא ידוע במיוחד בזכות נופיו הגדולים עם סצנות נהר הולנדיות בשעות הבוקר או לאור אחר הצהריים המאוחרים.

ביוגרפיה

קאופ נולד בדורדרכט. הוא ידוע כמקביל ההולנדי של הצייר הצרפתי קלוד לוריין. בני משפחתו היו אמנים כולם, כשדודו בנימין וסבו חריט היו מעצבי קריקטורות בויטראז'ים. ג'ייקוב חריטש קאופ, אביו, היה צייר דיוקנאות. אביו של קאופ היה המורה הראשון שלו והם שיתפו פעולה בציורים רבים במהלך חייו.

כמות המידע הביוגרפי לגבי אלברט קאופ מוגבלת מאוד. אפילו ארנולד הוברקן, היסטוריון ידוע של ציורי תור הזהב ההולנדי והסמכות הבלעדית לגבי קאופ במשך מאה השנים שלאחר מותו, נותן תמונה ביוגרפית דלה מאוד. תקופת פעילותו כצייר מוגבלת לשני העשורים שבין 1639 ל־1660, ומתאימה ישירות לגבולות המקובלים ביותר של התקופה המשמעותית ביותר של תור הזהב ההולנדי, 1640–1665. ידוע שהוא נשוי לקורנליה בוסמן משנת 1658, תאריך שחופף באופן ישיר לסוף תקופת הפריון שלו כצייר, עד כי מקובל לחשוב שנישואיו מילאו תפקיד בסוף הקריירה האמנותית שלו. אפילו הוברקן מציין שקאופ היה קלוויניסט אדוק, מה שנתמך בעובדה שכאשר נפטר לא נמצאו בביתו ציורים של אמנים אחרים.

סגנון הציור

אלברט קאופ, רועים מחללים, 1644

התפתחותו של אלברט קאופ, שהוכשר כצייר נוף, מורכבת משלוש תקופות על סמך הציירים שהשפיעו עליו באותה תקופה, ותרמו מאפיינים אמנותיים בציוריו. באופן כללי, קאופ למד צבע מיאן ואן גוין שהיה פורה במיוחד. את הבנת האור מיאן בוטס, וקומפוזיציה מאביו, ג'ייקוב חריטש קאופ.

ניתן למקם את "תקופת ואן-גוין" של קאופ בערך בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-17. הוא כנראה נתקל לראשונה בציור של ואן גוין בשנת 1640 כאשר ואן גוין היה, "בשיא כוחותיו". השפעתו מורגשת בהשוואה בין שניים מציורי הנוף של קאופ, שצוירו בשנת 1639, בהם לא נראה שום סגנון מעוצב כראוי, לבין הרקעים של הנוף שצייר שנתיים לאחר מכן. הציורים המאוחרים יותר צוירו עבור דיוקנאות הקבוצתיים של אביו, שמאוד אופייניים לואן גוין. קאופ לקח מואן גוין את הגוונים הצהובים הקשוחים והחומים הבהירים שנראים בציור הדיונות שלו (1629) ואת טכניקת המברשת השבורה שבולטת באותה עבודה. טכניקה זו, קודמת לאימפרסיוניזם, ומציינת משיכות מכחול קצרות בהן הצבעים לא בהכרח מתמזגים בצורה חלקה. גם בסצנת הנהר של קאופ, ״שני גברים משוחחים״ (1641) מורגשים האלמנטים הסגנוניים שהושפע מואן-גוין.

התקופה הבאה בהתפתחות הסגנון של קאופ נובעת מהשפעתו של יאן בוטס. באמצע שנות הארבעים של המאה ה-17. בוטס יליד אוטרכט, שב לעיר הולדתו מנסיעה לרומא. הדבר התרחש, בערך באותה תקופה שהסגנון של קאופ השתנה באופן מהותי. ברומא, בוטס פיתח סגנון קומפוזיציה חדש, לפחות בחלקו, בגלל האינטראקציה שלו עם קלוד לוריין. הסגנון החדש זה התמקד בשינוי כיוון האור בציור. במקום שהאור יונח בזוויות ישרות ביחס לקו הראיה, בוטס החל לצייר את האור ממצב אלכסוני מגב התמונה.

בצורת תאורה חדשה זו, האמן (והצופה בציור) התמודד עם אור שמש המצויר בניגודים חזקים. בוטס ובהמשך קאופ השתמשו ביתרונותיו של הסגנון החדש כדי לשנות את תחושת העומק והזוהר האפשריים בציור. כדי לשים לב ליכולות החדשות הללו נעשה שימוש רב בצללים מוארכים. קאופ היה מראשוני הציירים ההולנדים שהעריך את הקפיצה החדשה הזו בסגנון. אך התקופה הזאת בהתפתחותו, הייתה די קצרה (מוגבל לאמצע שנות ה -40 של המאה ה-17). יותר מכל אמן הולנדי אחר, הוא מיקסם את הכרומטיות המלאה בשקיעות השמש.

התקופה השלישית של קאופ, מבוססת על השפעת אביו. אמנם ההנחה היא שקאופ הצעיר עבד בתחילה עם אביו ופיתח את כישרונו, אבל אלברט התמקד יותר בציורי נוף בעוד ג'ייקוב היה צייר דיוקנאות במקצועו. עם זאת ישנם ציורים בהם אלברט סיפק את הרקע הנופי לדיוקנאותיו של אביו.

אלברט קאופ, רועה במרעה

הכוונה בקביעה כי אלברט למד קומפוזיציה מאביו היא שהמעבר בסופו של דבר של אלברט מציור נוף ספציפי להוספת דמויות בחזית הציור, מיוחס לאינטראקציה שלו עם אביו. העדויות להתפתחותו של אלברט בהכללת דמות קדמית בציור, הן בציורים אחדים בשנים 1645–1650 . ציורים אלה מציגים בעלי חיים בחזית התמונה, קומפוזיציה שתואמת את סגנונו של אביו. ההתפתחות הסגנונית של אלברט ובעיית הייחוס של ציוריו לסגונות השונים, מסתבכת גם בעובדה שסגנון אביו לא נותר על שמריו. הסגנונות המשתנים שלהם מקשים להבין את ההשפעות ההדדיות שהיו לכל אחד על השני. אך ברור שאלברט החל לצייר בקנה מידה גדול (דבר שלא עשה בעבר) ולהציב בעלי חיים כמוקד בציוריו.

הציורים

אור שמש בציוריו מגיע בכיוון אופקי, מרוחב הציור, ומבליט פיסות קטנות באור זהב. בפנורמות גדולות של הכפר, נקודות השיא של האור היא על עשב באחו, רעמה של סוס, קרני פרה העומדת על יד הנחל, או על קצה הכובע של איכר - אלה מובלטים באור בצבע אוקר צהוב. המדיום העשוי בלכה עשירה, יוצר שבירה של קרני האור כמו בתכשיט. נופיו של קאופ התבססו על מציאות ועל הדמיון שלו ביצירת נוף קסום.

רישומיו של קאופ חושפים שהוא היה משרטט באיכות גבוהה. רישומים אלו עשוי להעיד כאילו התכוון שהם יהיו יצירות אמנות מוגמרות לעצמם, אך ככל הנראה הרישום הוחזר לסטודיו ושימש כטיוטה לציוריו. לעיתים קרובות ניתן למצוא את אותו קטע של סקיצה בכמה תמונות.

קאופ חתם על רבות מיצירותיו אך רק לעיתים רחוקות הוסיף תאריך, כך שהכרונולוגיה של הקריירה שלו לא בטוחה. מספר פנומנלי של ציורים מיוחס אילו, חלקם עשויים להיות מצוירים על ידי אחרים כמו אברהם ואן קלרט (1642–1722) שראשי התיבות שבהם עשויים להטעות כאילו הן של קאופ.

סיווג ציוריו

אלברט קאופ, רועה ועדר ליד נהר מאז

,

הביוגרפיה החלקית שבקושי מתארת את חייו של קאופ, וכן את שינויי סגנון הציור שלו, הובילו למיון מבולבל של יצירותיו של אלברט קאופ במשך מאות שנים. סגנונו הושפע מאחרים, שילב תאורה בסגנון איטלקי מיאן בוטס, טכניקת מכחול שבור ואטונליות מיאן ואן גוין, וסגנונו התפתח בהשפעת אביו. אלה נחקרו בצורה מעמיקה על ידי חסידו הבולט, אברהם ואן קלרט. קלרט חיקה את סגנונו של קאופ, תוך שילובם של אותם היבטים, והפיק נופים דומים לאלה של קאופ. מצב זה הקשה לדעת את מקור הציורים האלה. לבלבול נוספו גם ראשי התיבות הדומים של השניים, והחתימה הלא עקבית של ציורים שהופקו על ידי קאופ.

אלברט קאופ חתם על רבים מציוריו בצורת "A. Cuyp", ציורים רבים נותרו ללא חתימה (שלא לדבר על ללא תאריך) לאחר שנצבעו. כמו כך נוספה חתימה דומה בהמשך, ככל הנראה על ידי אספנים שירשו או גילו את העבודות. יתרה מזאת, ציורים רבים שייתכן שצוירו על ידי קאופ, לא נחתמו אלא צוינו בראשי תיבות "A. C." בהתייחס לשמו. עם זאת, אברהם ואן קלרט יכול היה גם להשתמש באותם ראשי תיבות לציון הציור. למרות שזה לא סביר (מכיוון שקלרט ככל הנראה היה חותם על ציוריו "A. v.C."), הפרשה מעלה את השאלה כיצד נחתמו הציורים כדי להציג בעלות.

אלברט קאופ, נוף עם רוכב ועדר בקר, 1655

רוב ציורי קאופ המקוריים נחתמו על ידו, בכתב תוך רישום שמו. חתימה כזאת מציינת שהציור נעשה כמעט כולו על ידו. לעומת זאת, ציורים שיצאו מהסדנה שלו שלא בהכרח נעשו על ידי קאופ אלא הוא רק פיקח עליהם מבחינה טכנית, סומנו על ידי A.C. כדי להראות שבהם הייתה ההנחיה שלו שאחראית על השלמתם. תלמידיו ועוזריו של קאופ עבדו לעיתים קרובות על ציורים בסטודיו שלו, וכך ניתן היה לבצע את רוב עבודות הציור מבלי שקאופ נגע אי פעם בבד, אלא רק אישר את סופיותו. מכאן ראשי התיבות ולא החתימה.

כאמור היעדר הביוגרפיה והכרונולוגיה של עבודותיו הקשו על הבחנה ומיון של ציוריו ואף הקשו על ציון האמן עצמו, ונוצרו מחלוקות בין ההיסטוריונים לגבי מי באמת צייר את היצירות. גם נוהג שיתופי הפעולה והשפעותיהם של ציירים שונים מקשים בזיהוי חלק מהציורים, האם הם באמת של אלברט קאופ. כאמור זיהוי מדויק קשה מאוד עקב העובדה שאותו סגנון הועתק על ידי אחרים. אפילו המומחים ליצירותיו הולכו שולל ונאלצו להעריך מחדש את מסקנותיהם לגבי ציוריו לאורך השנים.

חיים מאוחרים

לאחר שהתחתן עם קורנליה בושמן בשנת 1658, מספר העבודות שהופקו על ידיו הצטמצם כמעט לאפס. יכול להיות בגלל שאשתו הייתה דתית מאוד ופטרונית לא כל כך גדולה של האמנויות. יכול להיות שהוא גם היה פעיל יותר בכנסייה הרפורמית בהשפעת אשתו.

מקורות

• Gerard Hoet; Catalogus of Naamlyst van Schildereyen; The Hague; 1752; vol. 2
• Jean-Baptiste Descamps; La Vie des peintres flamands, allemands et hollandois; Paris; [n. pub.]; 1753-1763; vol. 2, p. 80
• George Agar-Ellis; Catalogue of the principal pictures in Flanders and Holland, 1822; London; W. Nicol; 1826; p. 70
• John Smith; A Catalogue Raisonne of the Works of the most Eminent Dutch, Flemish and French Painters Part III Containing the Lives and Works of Anthony Van Dyck and David Teniers; London; Smith and Son; 1831; vol. 5, no. 13
• Willem Bürger; Trésors d'Art exposés à Manchester en 1857; Paris; Jules Renouard et Cie; 1857; p. 266
• Jan F. van Someren; Oude Kunst in Nederland: Etsen van Willem Steelink; Amsterdam; [n. pub.]; 1890; pl. 3
• Emile Michel, Une famille d'artistes hollandais: Les Cuyps, Gazette des Beaux-Arts, 34, 1892, 5–23, 107–17, 224–38; p. 227
• Cornelis Hofstede de Groot; A Catalogue Raisonné of the Works of the Most Eminent Dutch Painters of the Seventeenth Century. Vols 1–4 [1907-1927]; Bishops Stortford; Chadwick Healey; 1976; vol. 2, no. 36
• Simon van Gijn; Dordracum Illustratum; Dordrecht; De Dordrechtsche Drukkerij-en Uitgevers-Maatschappij; 1908; no. 325
• Eugène Fromentin; The Masters of Past Time: Dutch and Flemish Painting from Van Eyck to Rembrandt [1948]; Oxford; Phaidon Press; 1981; p. 149
• Sir Francis Watson, The Art Collections at Waddesdon Manor I: The Paintings, Apollo, 69, June 1959, 172–182; p. 181
• Christopher White, Dutch and Flemish Paintings at Waddesdon Manor, Gazette des Beaux-Arts, 54, August 1959, 67–74; p. 68
• Ellis Waterhouse, Anthony Blunt; Paintings: The James A. de Rothschild Collection at Waddesdon Manor; Fribourg; Office du Livre, The National Trust; 1967; pp. 134–135, cat. no. 55
• J Q Van Regteren Altena, Review of The James A. de Rothschild Collection at Waddesdon Manor. Ellis Waterhouse, Paintings., Oud Holland, 85, 1970, 59–61; p. 60
• S. Reiss; Aelbert Cuyp; London; Zwemmer; 1975; p. 146, no. 106
• Margarita Russell, Aelbert Cuyp. The Maas at Dordrecht: The Great Assembly of the Dutch Armed Forces, June–July 1646., Dutch Crossing, 40, 1990, 31–82; pp. 34–35
• Ben Broos; Great Dutch Paintings from America; Zwolle; Waanders Publishers; 1990; p. 215
• Alan Chong; Aelbert Cuyp and the Meanings of Landscape; New York University; 1992; p. 408, cat. no. 160; as 'The gathering of the fleet at Dordrecht'
• Arthur K Wheelock Jr.; Dutch Paintings of the Seventeenth Century: The National Gallery of Art's Systematic Catalogue; Washington, D.C.; National Gallery of Art; 1995; p. 129
• Ruud Priem, The "Most Excellent Collection" of Lucretia Johanna van Winter: The Years 1809-22, with a Catalogue of the Works Purchased, Simiolus: Netherlands Quarterly for the History of Art, 25, 1997, 103–196; p. 118, fig. 19
• Ruud Priem, Catalogue of Old Master Paintings Acquired by Lucretia Johanna van Winter, 1809–22, Simiolus: Netherlands Quarterly for the History of Art, 25, 1997, 197–230; p. 219, no. 38
• Arthur K Wheelock Jr.; Aelbert Cuyp; National Gallery of Art, Washington, 7 October 2001 – 13 January 2002; National Gallery, London, 13 February – 12 May 2002; Rijksmuseum, Amsterdam, 7 June – 1 September 2002; New York; Thames & Hudson; 2001; pp. 146–149
• Wouter Th. Kloek; Aelbert Cuyp: Land, Water, Light; Amsterdam, Zwolle; Rijksmuseum, Amsterdam, Waanders Publishers; 2002; p. 30
• Michael Hall; Waddesdon Manor: The Heritage of a Rothschild House; New York; Harry N Abrams Inc; 2002; p. 88, ill.
• Ariane van Suchtelen, Arthur K Wheelock Jr.; Dutch Cityscapes of the Golden Age; Royal Picture Gallery Mauritshuis, The Hague, 11 October 2008 – 11 January 2009; National Gallery of Art, Washington, 1 February – 3 May 2009; Zwolle, Washington, D.C., The Hague; Waanders Publishers, National Gallery of Art, Royal Picture Gallery Mauritshuis, The Hague; 2008; p. 104, ill.
• Peter Hecht; 125 Jaar openbaar kunstbezit : met steun van de Vereniging Rembrandt; Zwolle; Waanders Publishers; 2008; pp. 12, 14, 209 n. 98
• Arthur K Wheelock Jr.; "Aelbert Cuyp/The Maas at Dordrecht/c. 1650", Dutch Paintings of the Seventeenth Century, NGA Online Editions, accessed December 07, 2014.; Washington, D.C.; National Gallery of Art; 2012

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלברט קאופ בוויקישיתוף

• אלברט קאופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אלברט קאופ, באתר Discogs (באנגלית)