שהרה בלאו

שהרה בלאו

שהרה בלאו, 2014
לידה	17 במאי 1973 (בת 51) בני ברק, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
שפות היצירה	עברית

שהרה בלאו (בעבר: שרה בלאו; נולדה ב-17 במאי 1973) היא סופרת ופובליציסטית ישראלית. כלת פרס היצירה לסופרים ומשוררים (2015).

ביוגרפיה

בלאו נולדה בבני ברק (עיר המופיעה ברבות מיצירותיה) בת בכורה למשפחה דתית לאומית. סבתה הייתה בת למשפחת הרצל. במסגרת שירותה הלאומי התנדבה במכון ללימודי השואה בחיפה, שם החלה להדריך ולתעד ניצולי שואה.

בכתיבתה הפובליציסטית בעיתונים השונים (מעריב, הארץ, העיר) עסקה בלאו בסוגיות הקשורות לחיי הדת והמדינה, היא נחשבה לאחת הנציגות הבולטות של זרם "הדתיים החדשים" ונוהגת להציג עצמה כ"דתיה לייט". באחד ממאמריה "רבין מת, החצאית התקצרה", קישרה בין רצח רבין לבין הפיצול שחל בציונות הדתית. את הדברים האלו אמרה גם בטקס הזיכרון ליצחק רבין (2012).

את דרכה הטלוויזיונית החלה בגיל 19 בתוכנית הדת של מוצאי שבת בערוץ הראשון. בהמשך, במקביל ללימודי ההיסטוריה והפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן והעבודה במכון השואה, הגישה את תוכנית הדת "להבדיל" בערוץ הראשון, את "הצנועות והחסודות" בערוץ התכלת, את "צולם ביום חול", בערוץ 2, את "מדינת הלכה" (יחד עם אורי אורבך) וכן את "מדברים שואה", "חמישה בעקבות פרשה" בערוץ 10 ו"בין השורות" בטלוויזיה החינוכית, בה שוחחה עם ילדים על סוגיות העולות מפרשת השבוע ועל עולמן של הדמויות התנ"כיות.

בשנת 1999 יזמה את טקסי יום השואה האלטרנטיביים שהתקיימו בשנים הראשונות בתל אביב, ומאז התפתחו ונערכו במקומות שונים בארץ. הטקסים עסקו בהיבטים שונים של זיכרון השואה מנקודת מבט אישית וחברתית של הדוברים, ועוררו בתחילה פולמוסים רבים בנוגע לאופן שבו אמורים לציין את יום השואה.

בבסיס יצירותיה הספרותיות עומדים מיתוסים יהודיים אותם היא מעמידה לבחינה מחודשת.

ספר הביכורים שלה, "יצר לב האדמה" (2007), שיצא בהוצאת זמורה ביתן, עוסק באישה היוצרת לעצמה גולם דמוי גבר, שהוא גלגולו של הגולם שיצרו היהודים במרד גטו ורשה, שבסופו של דבר החיש את חורבן הגטו. גלגולו החדש של הגולם שיוצרת גיבורת הספר הבודדה, הרסני כקודמו. בשנת 2020 הספר ראה אור באיטליה ונבחר לאחד מספרי השנה של העיתון "קוריירה דלה סרה".

ספרה השני "נערות למופת", שיצא בשנת 2012 בהוצאת זמורה ביתן, עוסק בנערות באולפנה בבני ברק, העומדות להעלות מחזה המציג את סיפורן של התשעים ושלוש - סיפור שכנראה לא התרחש, אך זכה לפרסום כסיפור אמיתי, על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהמיתו עצמן על קידוש השם כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה. הספר נע בין גרסה חתרנית של המיתוס לבין נוכחותו, השלכותיו והשתקפויותיו הסמויות והגלויות בחייהן של נערות אולפנה בבני ברק בסוף המאה ה-20.

בלאו כתבה את המחזה "האחרונה" על זוג ניצולות שואה המתקוטטות ביניהן מי תזכה לשרוד ולהישאר הניצולה האחרונה עלי אדמות, אשר הועלה ב-2003 בפסטיבל תיאטרון קצר, וכן סיפורים קצרים שפורסמו בעיתונים ובאנתולוגיות שונות בארץ ובעולם.

ב-2014 העלתה את הצגת היחיד הספרותית "ותכתוב", בעלת האלמנטים אוטוביוגרפיים בה גילמה דמותה של סופרת המנסה להתגבר על ליבה השבור, תוך שהיא מתאמצת לסיים את הרומן הגדול שלה: עיבוד מודרני רומנטי לסיפור יעל וסיסרא. ההצגה (יצירה משותפת לה ולבמאית עמנואלה עמיחי) הועלתה לראשונה בפסטיבל "מרכז הבמה" במסגרת פסטיבל ישראל 2014.

לצד ההצגה, בפרויקט ראשוני מסוגו, ראה אור הספר "יתד" (הוצאת זמורה ביתן) שהוא הספר שדמות הסופרת כותבת על הבמה לעיני הצופים, שיכלו לרכשו לאחר ההצגה, לאחר שצפו במהלך כתיבתו על הבמה.

ספרה הרביעי, "האחרות", שראה אור ב-2018 הוא מותחן פסיכולוגי, העוסק בנשים שאינן רוצות ילדים, ונרצחות על רקע זה. הרומן נמכר לתרגום לשמונה שפות.^{[דרוש מקור]}

בלאו הייתה מהזוכים בפרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ה. מנימוקי ועדת הפרס: "יוצרת מקורית, ברוכת דמיון, העזה תיאורית ועושר סגנוני. זיקתה לעולם היהודי עמוקה, אך מבעה נונקונפורמיסטי ובורא עולם עשיר המקושר למסורת ולחיים האמוניים ועם זאת פורץ מגבולותיו."

עמיתה במכון גשר למנהיגות.

ספריה

• יצר לב האדמה (זמורה-ביתן, תשס"ז 2007) (הספר בקטלוג ULI)
• נערות למופת (זמורה-ביתן, תשע"ב 2012) (הספר בקטלוג ULI)
• יתד (זמורה-ביתן, תשע"ד 2014) (הספר בקטלוג ULI)
• האחרות (זמורה-ביתן, תשע"ח 2018)
• הראשונות, מסע אישי אל נשות התנ"ך, כנרת, זמורה, דביר, 2022

לקריאה נוספת

• אריק גלסנר, מבקר חופשי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019, הפרק "הגולם החילוני - על 'יצר לב האדמה' של שהרה בלאו", עמ' 157–163.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שהרה בלאו בוויקישיתוף

• שהרה בלאו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• מידע על שהרה בלאו בקטלוג הספרייה הלאומית
• שהרה בלאו, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• שהרה בלאו, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• דורית חכים, פרשת חיי שהרה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2003
• אלון הדר, על החיים ועל המוות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2007
• יונתן אסתרקין, המטרה: לעצבן בטקס יום השואה, באתר nrg‏, 20 באפריל 2009
• רועי בהריר, תחנות רוח: תחנות התרבות של שהרה בלאו, באתר nrg‏, 31 במרץ 2012
• יונתן אסתרקין, נערה למופת: שהרה בלאו מעולם לא הייתה ילדה טובה, באתר nrg‏, 10 באוקטובר 2012
• אורלי גולדקלנג, אהבה נכזכת וזעם עצור: שהרה בלאו גלוית לב, באתר nrg‏, 10 בפברואר 2015
• שני ליטמן, שהרה בלאו מתגעגעת לאורי אורבך וחושבת שהדתיים הקיצוניים ניצחו, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2018
• רחלי מלק-בודה, ‏שהרה בלאו נוגעת בטאבו הכי רגיש בחברה הדתית, בעיתון מקור ראשון, 14 בספטמבר 2018
• שהרה בלאו, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• דפנה לוי, ראיון אישי עם שהרה בלאו בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 7 ביולי 2023
• שהרה בלאו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• שהרה בלאו, דף שער בספרייה הלאומית
• שהרה בלאו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מכּתביה:

• יצר לב האדמה - שני הפרקים הראשונים
• רבין מת החצאית התקצרה, באתר nrg‏, 15 בנובמבר 2005
• אני שהרה, ואני אחרת: מונולוג של אישה שאין לה ילדים, באתר ynet, 29 באוגוסט 2021

על כתביה:

• יוכי ברנדס, יצר. לב. אדמה, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2007
• לילך וולך, לבעלי לב, באתר nana10‏, 28 במרץ 2007
• לילך וולך‏, "נערות למופת": שהרה בלאו בספר מבריק ומעורר השראה, באתר וואלה, 19 במרץ 2012
• צור ארליך, צניעות עד מוות (על 'נערות למופת'), מקור ראשון, מוסף "שבת", 12 באפריל 2012
• שגיא בן נון‏, שהרה בלאו: "כשאני כותבת, אני הורגת את מי שאני אוהבת", באתר וואלה, 12 ביוני 2014
• אסתי אדיבי שושן, נשואה? יש ילדים?, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2018
• דפנה לוי, ביקורת על "האחרות", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 5 בספטמבר 2018.
• גפי אמיר, "האחרות" של שהרה בלאו: מותחן מהנה שבמרכזו הימנעות מהבאת ילדים, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2018