מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה
 | |
| גשר הרכבת מעל נחל גרר בקרבת תל שרע, 1917 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 האימפריה העות'מאנית |
| עיר | לוד, באר שבע |
| מפעיל | הרכבת הצבאית העות'מאנית |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | הרכבת הצבאית העות'מאנית בפיקוח המהנדס הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר |
| התחלת בנייה | 1915 |
| פתיחת המסילה | קיץ 1916 |
| סגירת המסילה | 22 במאי 1917 |
| מידע על המסילה | |
| תחילת המסילה | תחנת הרכבת נחל שורק |
| סיום המסילה | בארותיים |
| סוג המסילה | צבאי ומשא |
| אורך המסילה | 1,300 ק"מ |
| רוחב המסילה | 105 ס"מ |
| מסלולים | 1 |
| תרשים המסילה | |
 | |
|
מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914-1917 המסילה לסיני מופיעה בחלק התחתון של המפה | |
  | |
מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה (קרויה גם "המסילה הדרומית" ו"השלוחה המצרית") היא מסילת רכבת צבאית שנבנתה על ידי העות'מאנים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לכיוון סיני, על מנת לתמוך, לוגיסטית, במתקפה לכיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים. המסילה הייתה הארכה של המסילה המזרחית והתפצלה ממסילת הרכבת יפו–ירושלים ליד תחנת הרכבת נחל שורק והמשיכה דרומה. התוכנית המקורית של הטורקים הייתה לסלול את הקו עד תעלת סואץ אולם כישלונם לכבוש את התעלה ונסיגתם מסיני הביאה לכך שהתחנה האחרונה הייתה בעיירה המצרית קוסיימה. כשהטורקים נסוגו מסיני והנגב, הורה מפקד הגזרה לפרק את הפסים לצורך סלילת קווים אחרים. על אף השנים הרבות שחלפו מסיום מלחמת העולם הראשונה ניתן עדיין לראות חלקים רבים של המסילה ובהם סוללות, מבתרים וגשרים. הסוללה והגשרים הוכרזו כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה התחולל מאבק על השליטה במזרח התיכון בין האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ עד המלחמה והייתה שותפה לברית מעצמות המרכז לבין בריטניה ששלטה בתחילת המלחמה במצרים והייתה חברה בברית מדינות ההסכמה (עיקר הכח הבריטי התבסס על חיל המשלוח המצרי). בתחילת המלחמה התרכזה המלחמה על השליטה בתעלת סואץ ששימשה לבריטים ציר אסטרטגי להובלת כוחות וציוד מהודו והמזרח הרחוק[1]. הטורקים שאפו לכבוש את התעלה, לנתק ציר זה ובכך לעזור לבעלת הברית, גרמניה. 2 הקרבות על התעלה הסתיים בתבוסת הטורקים. בהמשך ניצחו הבריטים גם בקרב רומני, קרב מגדבה וקרב רפיח דבר שהוביל את הטורקים לסגת לקו עזה באר שבע.
ההיסטוריה של המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבות להקמת המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים 16–1915 התקיימה בסיני המערכה לכיבוש תעלת סואץ במהלכה פשטו כוחות גדולים של טורקיה, בסיוע גרמני, לכוון תעלת סואץ בניסיון לעצור את מעבר האוניות הבריטיות בתעלה. מפקדי הכח הפושט החליטו שהאספקה לכוחות תינשא על גבי גמלים. לאחר שההתקפה נכשלה החליטה הנהגת הצבא הטורקי שהמתקפה הבאה לכוון סיני תיתמך ברכבת שתיבנה לתוך חצי האי. לאור זאת זימן אחמד ג'מאל פאשה (המפקד הראשי של הארמייה ה 4 הטורקית) את מתכנן הרכבות היינריך אוגוסט מייסנר למפקדתו בדמשק והורה לו לתכנן מסילת ברזל שתתמוך, לוגיסטית, במתקפת הכוחות הטורקים במצרים.
הקמת המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסנר בחן שתי חלופות לקו זה:
- קו לאורך מישור החוף מחיפה, דרך יפו ורצועת עזה לצפון סיני – חלופה זו הייתה נוחה יותר מבחינה טכנית אך מסוכנת עקב שליטת הבריטים בים תיכון.
- קו המשך למסילה המזרחית – חלופה זו הייתה יותר מאתגרת בגלל הטופוגרפיה ההררית אך רחוקה מטווח תותחי האוניות הבריטיות.
לאחר בחינת החלופות על ידי מייסנר, פאשה ופרידריך קרס פון קרסנשטיין (שמונה למפקד הגייסות הטורקיים בדרום ארץ ישראל ובסיני) הוחלט על החלופה המזרחית.
בשלב ראשון נדרש מייסנר להאריך את המסילה המזרחית מסילת א־ד'אהר (התחנה האחרונה אליה הגיעה המסילה עם פריצת המלחמה) דרומה. המסילה הוארכה עד תחנת הרכבת לוד שם התחברה למסילה מיפו לירושלים. מלוד המשיכה המסילה דרומה, התפצלה ליד תחנת הרכבת נחל שורק, הגיעה לבאר שבע ומשם דרום מערבה לסיני. קטע המסילה מבאר שבע דרומה נסלל בקצב, הראוי להערכה, של 500 מטר ליום ובוצע על ידי מספר רב של פועלים.
רוחב המסילה היה הרוחב התקני של המסילות הטורקיות (105 ס"מ) ולצורך בניית המסילה השתמש מייסנר בפסים ממספר מקורות:
- פסים רזרביים של מסילת הרכבת החיג'אזית שיועדו להמשך בניית המסילה ממדינה למכה.
- פסים שפורקו ממסילת חורן הצרפתית, בין דמשק למזריב.
- פסים שפורקו מהשלוחה מבלד א־שייח' לעכו.
- פסים מהמסילה הצרפתית בין יפו ללוד.
לוח הזמנים לבניית המסילה היה כדלקמן:
- הקטע מסילת א־ד'אהר ללוד הושלם בקיץ 1915.
- הקטע בין לוד לנחל שורק היה משותף לרכבת הדרומית ולרכבת לירושלים והיה כבר סלול.
- הקטע מנחל שורק לבאר שבע הושלם באוקטובר 1915 ונחנך ברוב פאר ב 30 באוקטובר 1915.
- הקטע מבאר שבע לביר עסלוג' הושלם ב־1 במרץ 1916.
- הקטע מביר עסלוג' לעוג'ה אל־חפיר הושלם במאי 1916.
- עד קיץ 1916 הושלמה בניית הסוללה מעוג'ה עד קוסיימה אבל פסים הונחו רק עד בארותיים.
- העבודות על המסילה הסתיימו כאן והתוכניות להגיע לביר גפגפה ותעלת סואץ לא יצאו לעולם לפועל.
מכיוון שהמסילה הנבנית שימשה גם להבאת האספקה לפועלים, התקדמות העבודה הייתה קווית, דהיינו הפועלים עבדו כל פעם על הקטע הקרוב לקצה המסילה[2].
השימוש במסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחת פסי הרכבת בוצעה, אומנם, עד בארותיים אולם קו אספקה הסדיר פעל בעיקר עד המרכז הלוגיסטי הגדול שפעל בעוג'ה. ההערכה היא שכ־300 טון ציוד הועברו דרומה בעזרת המסילה.
עם תחילת הפעלת הקו התמודדו הטורקים עם מספר בעיות שגרמו לאפקטיביות נמוכה של הקו:
- רוחב המסילה, על אף שהיה לפי התקן הטורקי, הגביל הן את גודל הקרונות והן את המשקל שניתן לשנע עליה.
- המסילה הבודדת והמרחק בין התחנות הגבילו את תנועת הרכבות בו זמנית בשני הכוונים.
- איכות הבניה של הסוללה וחוסר מבדקי איכות (בגלל לחץ הזמן) גרמו תקלות בקו.
- חוסר בחלפים לציוד (בגלל הסגר הימי והיבשתי) גרם להשבתות ארוכות של ציוד.
- חוסר בפחמים מיובאים (מהסיבה הנ"ל) גרם לשימוש בחלופות נחותות (עץ, שמן זית, צפחה ועוד.) שגרמו לתקלות בציוד.
הקרב על המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף מגבלותיה של המסילה הטורקית, חששו הבריטים משימוש בה לפלישה של הצבא הטורקי למרכז סיני ולכן החלו בתחילת 1916 לבנות מסילת ברזל, ברוחב תקני (143.5 ס"מ), מתעלת סואץ מזרחה, דרך צפון סיני, תוך ניצול השליטה הימית שלהם בים התיכון. כך יצא שבמחצית הראשונה של 1916 עבדו הבריטים והטורקים במקביל על המסילות שלהם.
בקיץ 1916 נחלו הטורקים מפלה בקרב רומני ובעקבות כך ויתרו על החלום לכבוש את סיני, הפסיקו את העבודות להארכת הקו ופנו לבצר את קו עזה – באר שבע כשהרכבת ממשיכה לשרת את הבסיסים הטורקים באזור באר שבע. תוך כדי נסיגתם פרקו הטורקים חלקים מהמסילה והשתמשו בהם לביצור קו ההגנה החדש והקמת מסילות חדשות[3]:
...סיכמתי עם מייסנר פשה שינצל את החומרים של קטע המסילה התקנית המפורקת קסיימה – עוג'ה – באר שבע כדי לסלול מסילה שתקשר בין א־תינה לבין דיר סונייד ומאוחר יותר להוג' כדי להקל על דחיפת האספקה לחזית ...
— פרידריך קרס פון קרסנשטיין, תחילת 1917
החבלה במסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה
לאחר תבוסת הכוחות הבריטים בקרב עזה הראשון ובקרב עזה השני ב־1917 חששו הבריטים שהטורקים ינסו לחדש את המתקפה לכוון תעלת סואץ ובמקביל לאגף את כוחותיהם דרך אל עריש ולכן ב־22 במאי 1917 יצא שני כוחות בריטים גדולים (אחד מאזור תל שרוחן ושני מאזור רפיח) ויום למחרת חיבלו ב־21 ק"מ של מסילה וב־9 גשרים בין ביר עסלוג' לעוג'ה אל־חפיר. הגשרים המשמעותים שחובלו היו:
- הגשר מעל נחל רביבים.
- הגשר מעל נחל לבן.
- הגשר הכפול מעל נחל באר חיל.
- הגשר מעל נחל הבשור (ליד אשלים).
- הגשר מעל נחל ניצנה.
פעולה זו הפסיקה את תנועת הרכבות מדרום לביר עסלוג' וזו לא חודשה יותר.
ההנדסה של המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשתית הסוללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטורקים השקיעו מאמצים מעוררי השתאות בתשתית מסילת הרכבת על מנת לשמור על מפלס אחיד של המסילה. עבודות אלו כללו הקמת סוללות עפר, בניית גשרים וחציבת חפירים.
סוללת הרכבת נבנתה משתי שכבות. בחלקה התחתון נערם עפר שנחפר בקרבת הסוללה. בחלקה העליון של הסוללה נדחסו אבנים קטנות, בעובי של כ־20 ס"מ, על מנת לייצב את הסוללה, לתמוך באדני העץ ולמנוע שקיעתם. בנוסף לסוללות, חפרו הטורקים מספר רב של מעברי רכבת. ברוב המקרים נחפרו המעברים באדמה אולם במספר מקרים היה צורך בחציבת מעברים בסלע. המעבר המשמעותי ביותר נמצא מצפון לצומת מאחז שם נחפר מעבר בעומק של כ־15 מטר.
הגשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך המסילה בנו הטורקים כ־140 גשרים ומעבירי מים. כ־100 מהם, שנמצאים בין באר שבע לניצנה, תועדו בסקר שנעשה ב־2002 על ידי רון טל וערן רישמן מבית ספר שדה "שדה בוקר". השאר נמצאים מצפון לבאר שבע (מספר מוערך).
נבנו מספר דגמים של גשרים ומעבירי מים בהתאם לגובה הסוללה, אילוצי דרכים חוֹצות וכמות המים המנוקזים:
- מעביר מים מרובע – מודל בעל עמידות נמוכה בעומס לכן מיועד לסוללה נמוכה (2–3 מטר). אם נדרש היה לנקז כמות גדולה של מים נבנו שנים או יותר מעבירים. רוחב הגשר קטן כ־60–70 ס"מ וחלקו העליון נתמך על ידי אבן שטוחה וארוכה.
- גשר קשתי – לסוג זה של גשר יש עמידות גבוהה יותר של עומס ולכן נעשה בו שימוש בסוללות גבוהות (4–5 מטר) וכן אם היה צורך לאפשר מעבר רכב מתחת לגשר. סוג גשר זה שימש למעבר נחלים שבאזור הנגב רובם רדודים אך רחבים (לדוגמה: נחל באר־חיל, נחל הבשור ועוד) ולכן היה צורך במספר קשתות על מנת לשמור על מפלס אחיד של המסילה.
- גשר קשתי על עמודים – בסוג גשר זה נעשה שימוש בערוצי נחלים עמוקים (לדוגמה: נחל פטיש, נחל גרר ועוד) שאילצו הקמת גשר גבוה (5–20 מטר). במקרה זה היה צורך בהקמת עמודי תמך לפני בניית הקשתות.
בניית גשרי אבן קשתיים מהווה אתגר הנדסי ותהליך הקמתם מתאפיין במספר שלבים:
- הקמה וביסוס של יסודות הגשר בערוץ הנחל ועל גדותיו. יסודות אלו נקראים אומנות.
- בניית פיגומי עץ לתמיכה בקשת האבן.
- הנחת אבני גזית מסותתות על גבי הפיגומים כשבראשם אבן הראשה.
- מילוי הנפח שמעל לקשת באבני גוויל ואדמה עד לגובה הסוללה.
- הסרת פיגומי העץ. הסרה זו מתאפשרת מכיוון שאבן הראשה והאבנים משני צידיה תומכים במשקל אדמת הסוללה.
- משני צידי הגשר, לאורך דפנות הערוץ נבנו קירות אבן (כנפיים) שנועדו לנתב את המים לכוון הגשר וכן למנוע סחיפת אדמה שכיסתה את יסודות הגשר. גם קירות אלו נבנו מאבני גזית מסותתות ומאחוריהן אבני גוויל.
- בחלק מהמקרים גם קרקעית הגשר רוצפה על מנת למנוע ממי השיטפונות לקעקע את יסודות הגשר.
מסלול המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקטע מנחל שורק לבאר שבע:
- הפיצול של המסילה מקו הרכבת לירושלים נסלל מצפון לתחנת הרכבת נחל שורק.
- גשר אבן חד קשתי, על שלוחת נחל תמנה, נמצא ממזרח לקיבוץ רבדים.
- מצפון מערב לקיבוץ כפר מנחם עברה המסילה בתחנת א־טינה ששימשה מחנות צבא טורקים (התחנה עצמה נהרסה). בקרבת התחנה התפצלה מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה.
- בקרבת נחל גוברין (ממערב ליישוב מנוחה) בנו הטורקים תחנת רכבת.
- בקרבת עיראק אל־מנשייה (אזור התעשייה של קריית גת) הוקמה תחנת רכבת.
- מצפון ל צומת מאחז נחפרו 2 מעברי מסילה עמוקים
- מעל נחל פורה (בקרבת שמורת פורה) עברה המסילה מעל גשר בעל מספר קשתות. מהגשר שרדו תמוכות הצד ו־2 מעמודי התמך. כמו כן השתמר קטע מהסוללה.
- ממערב לעיר רהט עברה המסילה מעל נחל גרר (במקום שרידי גשר) ולמרגלות תל שֶרַע (תַל אַ־שַרִיעַה). בקרבת התל נבנתה תחנת רכבת לשירות מחנות צבא עות'מאנים שהיו באזור. כמו כן בנו הטורקים, מנקודה זו, שלוחת רכבת מערבה עד תל אבו הרירה (תל הרור).
- מצפון לצומת גילת עברה הרכבת מעל נחל שמריה. במקום שרידי גשר.
- בקרבת חירבת רקיק (שדה תימן) עברה המסילה על גשר מעל נחל פטיש בן 5 קשתות.
- קטע זה הסתיים בתחנת הרכבת בבאר שבע.
הקטע מבאר שבע לביר עסלוג':
- מיד ביציאה הדרומית מהעיר עברה הרכבת על גבי גשר מעל נחל באר שבע.
- עד ביר עסלוג' עברה הרכבת ממערב לכביש 40 (בחלקים מסוימים עד 5 ק"מ מהכביש) ולאורך התוואי ניתן לזהות סוללות וגשרים.
- באזור התעשייה רמת חובב נהרסו הממצאים.
- מדרום לרמת חובב עברה המסילה בגשר מעל נחל סכר.
- מצפון לנחל רביבים חצתה המסילה את ערוץ נחל אטדים.
- לקראת נחל רביבים עברה המסילה ליד תחנת רכבת בשם "ביר אל מחטה" שבקרבתה הייתה באר מים עבור את הקטרים (במהלך סלילת הכביש נהרסה רוב התחנה)
- בביר עסלוג' עברה המסילה על גבי גשר מעל נחל רביבים בן 18 קשתות (הבריטים פוצצו את הגשר ב־23 במאי 1917 כדי למנוע אספקה דרומה).
הקטע מביר עסלוג' לעוג'ה אל־חפיר:
- לאחר ביר עסלוג' פנתה המסילה לכוון דרום מערב ובחלקה לאורך הכביש הבריטי הישן לעוג'ה.
- לאחר צומת טללים עברה המסילה מעל נחל באר־חיל. במקום שרידים של שני גשרים.
- בקרבת היישוב אשלים שרידים של תחנת רכבת וגשר מעל נחל הבשור.
- ליד שבטה נמצאים שרידי תחנת רכבת (נקראה תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)).
- מעל נחל לבן נמצאים שרידיו של גשר רכבת בן 11 קשתות מתוכן שרדו 3 וכן מספר אומנות.
- מעל נחל ניצנה וממזרח לעוג'ה אל־חפיר נמצאים שרידי גשר רכבת בן 8 קשתות. בצמוד לגשר בנו הבריטים גשר לרכב. ב־2010 קרס הגשר הבריטי בשיטפון שחשף את אומנות הגשר הטורקי.
הקטע מעוג'ה אל־חפיר לקוסיימה:
- מדרום לניצנה נמצאים שרידי תחנת רכבת ובה בסיס מגדל מים.
- כקילומטר מדרום לתחנה נמצאים מחסני הרכבת.
- בקרבת היישוב עזוז נבנה גשר רכבת בן 2 קשתות מעל נחל בארותיים. הגשר שלם ובשימוש.
- בקרבת מקום ממשיכה הסוללה מעבר לגבול לכוון קוסיימה (כאמור הנחת המסילה הסתימה בבארותיים ומשם נותרה רק הסוללה).
השלוחה מעוג'ה אל־חפיר למגדבה:
- מעוג'ה נסללה שלוחה צפון מערבית לכוון מגדבה (מדרום לאל עריש) לתמיכה בכוחות הטורקים שם. ב־23 בדצמבר 1916 התחולל במקום קרב מגדבה. ההערכה היא שרוחב המסילה של שלוחה זו היה צר יותר ופעלה עליה טרזינה להובלת משאות ופצועים
השלוחה המערבית לביר עסלוג'
- מדרום לרמת חובב, בקרבת נחל אטדים, התפצלה מהמסילה שלוחה מערבית שעברה בקרבת קיבוץ רביבים והגיעה לביר עסלוג'. המטרה של מסילה זו לא ברור וההשערה היא ששימשה להובלת עובדים למחנה בביר עסלוג' והקלה את הגישה של הצבא לבארות שנחפרו במקום. הממצאים בשטח הכוללים סוללות נמוכות, חפירים רדודים וחוסר גשרי אבן (אם כי ייתכן ונגנבו) מצביעים על השקעה נמוכה בתשתית ביחס למסילה המקבילה ממזרח.
רצח חיילי הקומנדו הצרפתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העצמאות נלחמה בנגב יחידה בשם הקומנדו הצרפתי בפיקודו של תדי איתן. במהלך דצמבר 1948 ערכה היחידה קרבות קשים באזור משלטי הת'מילה (אשלים) ובמהלכם מצאו שבעה מפצועי היחידה מחסה תחת אחד מגשרי הרכבת מצפון מזרח לאשלים. המצרים גילו את מקומם של הפצועים ורצחו אותם. חברי קיבוץ רביבים, שבאו לפנות את הפצועים, מצאו את הגופות ואספו אותן. בעקבות האירוע הורחקה היחידה מהחזית מחשש לפעולות נקמה. ב־1995 נחנך בקרבת מקום אתר זיכרון ליחידה, לקרבות שעברה ולחלליה.
מורשת המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוללה והאתרים לאורכה הוכרזו כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל אולם מאז הפסקת השימוש במסילה היא בתהליך מתמשך של בלייה. תהליך זה שהחל במיחזור חלקים מהמסילה על ידי הטורקים (עוד במלחמת העולם הראשונה) נמשך בנזקים משיטפונות, בתהליכי פיתוח (לדוגמה ברמת חובב ובקציעות), בהקצאת שטחי אימונים לצה"ל (לדוגמה שבטה), ביוזמות מקומיות לפריצת הסוללה לצורך מעברי כבישים וכלה בגנבת אבני הגזית המסותתות של הגשרים דבר שחושף את אבני הגוויל וחומר המילוי לגשם ולשטפונות ומאיץ את התמוטטות הגשרים.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרים משמעותיים לאורך המסילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
תחנת הרכבת בוואדי צראר (נחל שורק) – תחילת המסילה -
גשר הרכבת מעל נחל פורה -
-
תחנת הרכבת בבאר שבע -
הגשר על נחל באר שבע -
הגשר על נחל רביבים – צומת ביר עסלוג' -
גשר עסלוג' לפני שפוצץ -
גשר מעל המסעף הדרומי של נחל באר חיל -
-
-
שרידי אומנות הגשר הטורקי מעל נחל ניצנה -
מגדל לאחסון מיכלי המים לרכבות הקיטור בתחנת הרכבת בניצנה -
הגשר על נחל בארותיים – עזוז -
שרידי תחנת הרכבת עזוז -
שרידי מחנה הצבא הטורקי בניצנה
גשרונים ומעבירי מים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גשרון קשתי על נחל תמנה (ממזרח לרבדים) -
גשרון מרובע מצפון לשמורת פורה -
גשרון קשתי מצפון לתל א־שריעה -
גשרון מרובע מצפון לתל א־שריעה -
גשרון קשתי בנחל אטדים -
גשרון קשתי מצפון למשאבי שדה -
גשרון קשתי מדרום לנחל רביבים -
גשרון קשתי כפול בבקעת קרחה -
גשרון קשתי ליד נחל לבן -
גשרון קשתי מדרום לעזוז
חפיר ומעברי רכבת חצובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
החפיר הגדול מצפון לצומת מאחז -
חפיר בנחל אטדים -
חפיר על דופן נחל לבן -
חפיר מדרום לעזוז
הסוללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קטע הסוללה מצפון לנחל רביבים -
קטע הסוללה לאורך נחל לבן -
קטע הסוללה מדרום לעזוז
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנחס פיק, מייסנר פחה: חלוץ הרכבות בארץ־ישראל ובשכנותיה, באתר יד בן צבי, עמודים 118–125 (אורכב)
- רון טל וערן רישמן, סקר הגשרים במסילת הרכבת באר שבע – ניצנה, באתר שדה בוקר
- אמנון (בוצי) ליבנה, תעצרו את הרכבת, אני רוצה לרדת(הקישור אינו פעיל), באתר רשות הטבע והגנים
- טיול בנגב – בעקבות הרכבת הטורקית, באתר "מסע אחר"
- אליהו טלמון, רכבת טורקית בנגב, באתר ynet, 2 באוקטובר 2002
- אמנון (בוצי) ליבנה, המסע לאורך מסילת הברזל הטורקית, הבלוג של אמנון ליבנה
- טיול אל הגשרים של מחוז הדרום, באתר "מפה" (אורכב)
- שורשי השינוי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917, יגאל שפי, קתדרה 87, 1998, עמודים 107–130 (אורכב)
- מגבול מצרים ועזוז בואכה ניצנה, כשקטרים צפרו בנגב – אתרי המסילה הטורקית מגבול ישראל־מצרים עד מבואות באר שבע, באתר "רכבות בנגב"
- מנחל ניצנה ועד גשרי באר חיל, כשקטרים צפרו בנגב – אתרי המסילה הטורקית מגבול ישראל־מצרים עד מבואות באר שבע, באתר "רכבות בנגב"
- מגשרי באר חיל ועסלוג' למבואות באר שבע, כשקטרים צפרו בנגב – אתרי המסילה הטורקית מגבול ישראל־מצרים עד מבואות באר שבע, באתר "רכבות בנגב"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חלק מרכזי מהצבא הבריטי התבסס על כוחות מהדומיניונים של בריטניה (בעיקר הודו, אוסטרליה וניו זילנד)
- ^ החריג היה מקטע של כ־30 ק"מ בין בארותיים לקסיימה וזאת מכיוון שהמסילה הגיעה רק עד בארותיים. ההערכה היא שהעבודות על קטע זה ניתנו לשבטים מקומיים
- ^ בין השאר נסללו, בתקופה זו, הקווים מנחל שורק לעזה ושלוחת הרכבת לכפר הוג'
| מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה | ||
|---|---|---|
| אישים | היינריך אוגוסט מייסנר |  |
| תחנות רכבת | תחנת נחל שורק • תחנת א-תינה • תחנת תל-שרע • תחנת באר שבע • תחנת ביר אל-מחטה בביר-עסלוג' | |
| גשרים על נחלים | נחל שקמה • נחל פטיש • נחל באר שבע • הגשר בביר עסלוג' • נחל לבן • נחל ניצנה • נחל בארותיים | |
| אתרים | מגדל המים בתחנת באר שבע | |
| אירועים | פעולת החבלה במסילה לקסיימה • הפצצת תחנת באר שבע | |
