בית העמק
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 47 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 743 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בית העמק  באדום - בית העמק בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
בֵּית הָעֵמֶק הוא קיבוץ הממוקם בגליל המערבי. דרום מזרחית לנהריה וצפון מזרחית לעכו. נמנה עם ישובי מועצה אזורית מטה אשר ומשתייך לתנועה הקיבוצית.
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"[3][4], המזוהה בתל מימאס כשני ק"מ מצפון מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית[3]. השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך[3]. מקור שם הכפר הערבי כוויכאת, שעל חורבותיו הוקם הקיבוץ, אינו ידוע[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה הפרסית התקיים במקום יישוב חוף פיניקי[5].
היישוב עלה על הקרקע ב-4 בינואר 1949 בכפר הערבי כֻּוַיְכָּּאת (אנ') שננטש במלחמת העצמאות[6]. העולים היו כ-100 חברי גרעין "לאור" של הבונים[7] מהונגריה, שקיבלו הכשרה בעין גב, כפר גלעדי וקבוצת כנרת[8]. ב-7 במאי הצטרף הקיבוץ רשמית לתנועת הקיבוץ המאוחד[9]. בקיץ של 1949 הצטרפו לקיבוץ כ-20 חברים שעלו מעיראק, סוריה ולבנון, וכונו "הגרעין העיראקי". הם לא השתלבו בתוך הרוב שעלה מהונגריה ובתחילת 1951 נותרו רק שני חברים מהגרעין העיראקי וגם הם עזבו בהמשך[8]. בשנת 1950 עזבו כ-30 חברים תומכי מפ"ם[10] את הקיבוץ על רגע הפילוג האידיאולוגי בקיבוץ המאוחד, ועברו ליגור וממנה לאייל[11][8]. לאחר שבקיבוץ נותרו רק עשרות מועטות הצטרפו אליו בשנת 1950 השלמות מגרעיני תנועת הבונים מבריטניה[12] ומהולנד[13]. בעקבות הצטרפותם, רוב חברי הקיבוץ היו יוצאי אנגליה[14], והקיבוץ נודע לאחר מכן כקיבוץ של יוצאי אנגליה[15]. הצטרפותם גם קבעה סופית את האופי האידיאולוגי של הקיבוץ שהצטרף לאיחוד הקבוצות והקיבוצים[6].
עד תחילת 1954 הוקמו כמה בתים וצריפים למגורים ורק ששה מהבתים של הערבים שמשו למגורים. שאר בתי הערבים שמשו לצרכי המשק[6]. ב-8 בנובמבר 1954 הונח אבן פינה לאולם תרבות בקיבוץ[15], שנחנך ב-13 במרץ 1957[16]. במאי 1963 נחנך בקיבוץ מרכז ספורט שהוקם בתרומת קלוד לי ורעייתו, נדבנים מאנגליה[17]. באותה עת היו בקיבוץ 140 חברים ו-80 ילדים. בקיבוץ בית העמק לנו הילדים אצל הוריהם[18].
החל משנות ה-50 קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל של תנועת הצופים.
הקיבוץ החליט על שינוי הפרטה בשנת 2000, ומתנהל מאז כקיבוץ מתחדש.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת היוזמות הראשונות של הקיבוץ היה מפעל לייבוש תאנים שייבש תאנים מעצי התאנים הרבים בסביבות הקיבוץ שננטשו על ידי הערבים שנמלטו במלחמת העצמאות[13]. בנוסף, היה בקיבוץ ענף צאן[19] ומקיץ 1953 עת נמצאו מים בקידוח בסביבה הוחל בזריעת קיץ, גן ירק סתוי וכן זריעה למרעה בקר וצאן[20]. בתחילת 1954 דווח שלקיבוץ 2090 דונם פלחה, 225 דונם שלחין לגן ירק, מספוא וזריעת מרעה, 850 דונם מטעי בעל, 30 דונם כרם שלחין, 100 דונם גבעות שאינן מעובדות ו-250 דונם הקיבוץ עצמו, שבתוכו עצי פרי רבים. ברפת של הקיבוץ היו 47 פרות חולבות ועוד 30 ראשי בקר לגידול ובדיר היו 350 כבשים[6].
הקיבוץ סבל ממחסור במים בשנותיו הראשונות. בתחילה הובילו אנשי הקיבוץ מים מרגבה. בתחילת 1951 נמצאו מים בקידוח עמוק שנעשה על ידי הקיבוץ[21], אך השמחה הייתה מוקדמת שכן העלאת המים לא הייתה כדאית. ביולי 1953 חגגו בקיבוץ את חג המים לאחר שנמצאו מים בסביבה בקידוח של מקורות[20]. מים אלו התחלקו בין הקיבוץ ובין מושב עמקה ולא הספיקו לכל הצרכים החקלאיים[6]. בשנת 1954 נקדח באר נוספת שסיפקה עוד 240 מ"ק לשעה[22].
בשנת 1963 היה לקיבוץ 400 דונם פרדס ו-400 דונם בננות. כן גידל הקיבוץ כותנה וסלק סוכר וניהל לול ורפת עם 90 פרות[18].
הקיבוץ היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיבוץ כ-500 נפש, מתוכם 280 חברים ומועמדים, 150 ילדים ועוד כ־50 חיילים וצעירים. בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר כוויכאת.
בקיבוץ מתקיים אורח חיים שיתופי למחצה בין החברים, עם ערבות הדדית רחבה. בנוסף, הקיבוץ מפעיל ומחזק את מוסדות הציבור והמוסדות החברתיים, כמו שירותי בריאות ורווחה, חינוך, תרבות, חדר אוכל, אולם ומועדון.
ענפי הקיבוץ העיקריים: מפעל "תעשיות ביולוגיות", מטעי אבוקדו ובננות, גידולי שדה, בית אבות "אצולת בית העמק", חשמל סולארי, חאן אירוח, רפת, לול ומדגרה.
במרכז הקיבוץ נמצא מוזיאון ארכאולוגי קטן בתוך בית ששרד מהכפר כוויכאת. לידו, גן ארכאולוגי ובו מתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות באזור.
בכניסה לקיבוץ נמצא קברו של שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני המקודש לדרוזים. הוא ישב בכוויכאת בתקופה שבה ישבו בה דרוזים. לא ידוע מתי עזבו הדרוזים והתיישבו המוסלמים.[23]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קבר שייח' אבו מוחמד בכניסה לקיבוץ בית העמק -
הכניסה לקיבוץ בית העמק וקבר שייח' אבו מוחמד הצמוד אליה -
בית משרידי הכפר כוויכאת בבית העמק -
הגן והמוזיאון הארכאולוגי בבית העמק -
-
חדר האוכל -
חדר האוכל -
בית הקברות בקיבוץ בית העמק -
הספרייה בקיבוץ (במקור מועדון לחבר) -
חדר זיכרון לנופלים ולחברים שנפטרו -
ארכיון הקיבוץ -
אולם חדר האוכל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית העמק- סיפור מקומי - בית העמק, ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן המציג את התפתחות הקיבוץ באמצעות תמונות ומסמכים
- בית העמק, באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אמנון גופר, אוצרות בית העמק, באתר ynet, 26 במרץ 2014
- בית העמק, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
בית העמק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית העמק, באתר 'חלון אחורי', 4 באפריל 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 3 4 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ יהושע י"ט/כ"ז
- ^ נטלי מסיקה, קברים מן התקופה הפרסית בקרבת תל אל־סמרייה (לוחמי הגטאות), עתיקות 29, 1996, עמ' 38*; Natalie Messika, Persian Period Tombs and Graves near Tell Es-Sumeiriya (Loḥamé Hageta'ot), עתיקות 29, 1996, עמ' 109
- ^ 1 2 3 4 5 העץ הבוכה בבית העמר, הארץ, 22 בפברואר 1954
- ^ יישובים שקמו בשנת העצמאות, על המשמר, 4 במאי 1949
- ^ 1 2 3 רפי פרנקל, תולדות בית העמק - בעיקר ההתחלות ומבט אישי
- ^ י"ג גופים חדשים התקבלו לקיבוץ המאוחד, על המשמר, 9 במאי 1949
- ^ חברי מפא"י באשדות יעקב וגבעת השלושה יוצאו מהקיבוץ המאוחד, דבר, 25 בינואר 1951
- ^ איל, קיבוץ צעיר בעל עבר עשיר, על המשמר, 31 באוקטובר 1952
- ^ חיים יערי, ועידה שהכזיבה, דבר, 11 באפריל 1952
- ^ 1 2 שלמה מדברי, בית העמק ומפעל התאנים, דבר, 7 בנובמבר 1950
- ^ סיור עסקנים ציוניים מחו"ל, חרות, 22 באוגוסט 1956
- ^ 1 2 נורתה אבן פינה לאולם תרבות בקבוץ יוצאי אנגליה, הצופה, 10 בנובמבר 1954
- ^ בנוכחות אורחים, למרחב, 14 במרץ 1957
- ^ מרכז ספורט ייחנר בקיבוץ בית העמק, דבר, 16 במאי 1963
- ^ 1 2 יואל דרויש, בית העמק - לדרך המלך, דבר, 16 ביוני 1963
- ^ 40 ראשי צאן נטרפו ע"י זאבים, על המשמר, 22 בפברואר 1954
- ^ 1 2 בית העמק ועמקה זכו במים ראשונים, הארץ, 13 ביולי 1953
- ^ שפע מים לקיבוץ בית העמק, הארץ, 2 במרץ 1951
- ^ תוספת מים לישובי עולים בגליל, הארץ, 10 במאי 1955
- ^ קבר שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני בכוויכאת
| ||||||||||||||||||
