אלפבית ערבי

أبجدية عربية
אלפבית ערבי
ا	ب	ت	ث	ج	ح
خ	د	ذ	ر	ز	س
ش	ص	ض	ط	ظ	ع
غ	ف	ق	ك	ل	م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ﺓ ﻯ ء ال ﻻ
אותיות חיצוניות
ﭖ ﭺ ژ ﭪ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ

האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.

המילה "אלערביה" - (השפה) הערבית

התפתחות הכתב

במחקר קיימת השערה לפיה הכתב הפרוטו-ערבי (אבי הכתבים הדרום-ערביים והכתב האתיופי) הסתעף מהכתב הפרוטו-כנעני בסביבות 1300 לפנה"ס.

מבנה ושימוש

בשפה הארמית הנבטית ישנם פחות עיצורים מאשר בערבית, כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית הארמי הנבטי אותיות נוספות על ידי הוספת נקודות לצורות הגרפיות הקיימות. עם התפשטות השימוש באלפבית הערבי לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים, לביטוי צלילים שאינם קיימים בערבית.

האלפבית הערבי נכתב אופקית, מימין לשמאל, פרט לספרות – הנכתבות משמאל לימין. כיוון שהוא נכתב ומודפס בכתב מחובר ומכיוון שהחיבור הוא לפי דפוס קבוע, יש באלפבית הערבי ארבע גרסאות שונות לכל אות בהתאם למיקומה במילה, למעט האותיות הנעדרות יכולת קישור בעמדות מסוימות.

קיימים שני סדרים לאלפבית הערבי:

• האחד מכונה הג'אי (هجائي), המסודר לפי מקבצי צורות של אותיות האלפבית הערבי, והוא הסדר המקובל בשימוש במילונים (לפיו מסודרות האותיות בתיבה השמאלית העליונה).
• השני מכונה אבג'די (أبجدي), שמקורו בסדר האותיות באלפבית הפיניקי, דומה לסדר הקיים באלפבית העברי, והוא בא מאותו מקור. סדר זה משמש למתן ערכים מספריים לאותיות ("גימטריה").

בערבית הכתב משמש כאבג'ד, כלומר כתב בו מציינים תנועות לעיתים רחוקות בלבד.

צורות האותיות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרים תעתיקים לניבים מקובלים, כגון האות ج בניב לבנוני ז', במצרים ג, האות ق אצל הבדווים והתימנים ג, בירושלים א, ואולי עוד. יש צורך גם באימות במקורות.

במקרים בהם ויקיפדיה העברית אימצה תקן שונה מזה של האקדמיה ללשון, מופיעים התעתיקים החלופיים זה לצד זה, מימין תקן האקדמיה ומשמאל תקן ויקיפדיה העברית. אם קיים תקן לתעתיק מדויק השונה מהתעתיק הפשוט, אזי מופיע התעתיק המדויק מתחת לפשוט. יש לציין שבניבים שונים ישנן הגיות שונות, במעט או בהרבה, בחלק מהאותיות.

אותיות האלפבית הערבי
מבודדת	תחילית	אמצעית	סופית	צורות נוספות	שם האות			תעתיק לעברית			הגייה (IPA)	דוגמה למילה
					האקדמיה ללשון העברית	ויקיפדיה	ערבית יהודית	האקדמיה ללשון העברית	ויקיפדיה	ערבית יהודית
ا			ﺎ	أإآٱـأـإـآـٱ	אליף			א			[ʔ], [aː]	قَالَ - קַאלַ אָמַר
ﻻ			ـﻼ	ﻷﻹﻵـﻸـﻺـﻶ	לאם אליף			לַא			מִשתנה	أَوْلاد - אַוְלַאד ילדים
ب	بـ	ـبـ	ـب		בַּא			ב			[b]	بَدَأَ - בַּדַאַ התחיל
ت	تـ	ـتـ	ـت		תַּא			ת			[t]	بِنْت - בִּנְת בת
ث	ثـ	ـثـ	ـث		ת'א		ת֗א או ת֒א	פשוט: ת' מדויק: תֿ	ת'	ת֗ או ת֒	[θ]	ثُوم - ת'וּם שׁוּם
ج	جـ	ـجـ	ـج		ג'ים		ג֗ים	ג'		ג֗	[ʤ]	جَدِيد - גַ'דִיד חדש
ح	حـ	ـحـ	ـح		חא			ח			[ħ]	حِمَار - חִמַאר חמור
خ	خـ	ـخـ	ـخ		ח'א		כ֗א	ח'א	ח' או כ"ף רפה	כ֗, ך֗	[χ] ~ [x]	خَطَر - חַ'טַר סכנה
د			ـد		דַאל			ד			[d]	دَار - דַאר בית
ذ			ـذ		ד'אל		ד֗אל	פשוט: ד' מדויק: דֿ	ד'	ד֗	[ð]	ذَهَبَ - דַ'הַבַּ הָלַך
ر			ـر		רא			ר			[r]	رَأْس - רַאְס ראש
ز			ـز		זאי			ז			[z]	وَزِير - וַזִיר שָׂר
س	سـ	ـسـ	س		סין			ס			[s]	سَبْع - סַבְּע שֶׁבע
ش	شـ	ـشـ	ـش		שׁין			ש			[ʃ]	عَاشَ - עַאשַׁ חַי (פועל בעבר)
ص	صـ	ـصـ	ـص		ס'אד צאד	סאד צאד	צאד	פשוט: ס' מדויק: צ, ץ	פשוט: ס מדויק: צ, ץ	צ, ץ	[sˤ]	صَغِير - צַעִ'יר קטן
ض	ضـ	ـضـ	ـض		דאד דׄאד	דאד צ'אד	צ֗אץ֗	פשוט: ד מדויק: צ֗, ץ֗	פשוט: ד מדויק: צ', ץ'	צ֗, ץ֗	[dˤ]	أَرْض - אַרְדׄ ארץ
ط	طـ	ـطـ	ـط		טא			ט			[tˤ]	طَوِيل - טַוִיל ארוך
ظ	ظـ	ـظـ	ـظ		זא ט֗א	זא ט'א	ט֗א	פשוט: ז מדויק: ט֗	פשוט: ז מדויק: ט'	ט֗	[ðˤ]	ظِلّ - טִ'ל צל
ع	عـ	ـعـ	ـع		עַיְן			ע			[ʕ]	عَلَم - עַלַם דֶּגֶל
غ	غـ	ـغـ	ـغ		ר'ין גֿין	רין או גין ע'ין	גין	פשוט: ר' (למעט בכתיב מושרש, כגון "אבו גוש") מדויק: ע֗	פשוט: ר או ג מדויק: ע'	ג	[ʁ] ~ [ɣ]	لُغَة - לֻעַ'הֿ שׂפה
ف	فـ	ـفـ	ـف		פא			פ, ף (תמיד רפות)			[f]	فَهِمَ - פַהִםַ הבין
ق	قـ	ـقـ	ـق		קאף			ק			[q]	قَصْر - קַצְר ארמון
ك	كـ	ـكـ	ـك		כאף			פשוט: כ (תמיד דגושה, גם בסוף מילה) מדויק: כ, ך	כ (גם בסוף מילה)	כ, ך (תמיד דגושות)	[k]	كَبُرَ - כַּבֻּרַ גָּדַל (נעשה גדול)
ل	لـ	ـلـ	ـل		לאם			ל			[l]	عَلَى - עַלַא על
م	مـ	ـمـ	ـم		מים			מ, ם			[m]	مَعَ - מַעַ עִם
ن	نـ	ـنـ	ـن		נון			נ, ן			[n]	نِصْف - נִצְף חצי/מחצית
ه	هـ	ـهـ	ـه		הַא			ה			[h]	هٰذَا - הַאדַ'א זֶה
ة			ـة		תַּא מַרְבּוּטַה (סימן)			בנפרד: ה, בנסמך: ת		הׄׄ או ה̈ או ה࣫		كُرَّة - כֻּרַהֿ כדור
و			ـو		װַאוּ		ואו	ו			[w], [uː]	وَصَلَتْ - וַצַלַתְ הִגיעה
ى			ـى		אַלִיף מַקְצוּרַה (סימן)			א			א	مُسْتَشْفَى - מֻסְתַשְׁפַא בית חולים
ي	يـ	ـيـ	ـي		יא			י			[j], [i]	جَدِيد - גַ'דִיד חדש
ﺀ (וגםأ إ ؤ ئ)					המזה (סימן)				פשוט: א מדויק: א'		[ʔ]	مَاء - מַאא' מים

אותיות ארז דוד'

כל האותיות באלפבית הערבי מתחברות לאות הבאה אחריהן, מלבד קבוצה של שש אותיות: אליף, דאל, ד'אל, רא, זאי וואו (ارز دوذ), ובראשי תיבות: ארז דוד'. אותיות אלו הן האותיות היחידות בערבית שאינן מתחברות שמאלה, לאות שאחריהן. אולם האותיות שלפניהן (מימינן) כן מתחברות אליהן.

למשל במילה "عبرية" ("עברית"), האות הראשונה, "עין", מתחברת לבאה אחריה, "בא", וזו מתחברת לבאה אחריה, "רא". אולם האות "רא", כחלק מקבוצת ארז דוד', לא מתחברת לאות "יא" שאחריה.

אלפבית

תפוצת האלפבית הערבי בעולם
Arabic alphabet world distribution.
	→ מדינות בהן האלפבית הערבי הוא הכתב הרשמי היחיד
	→ מדינות בהן משמש האלפבית הערבי לצד כתבים אחרים

תוספות לאלפבית הערבי לשם התאמתו ללשונות הודו

בעקבות תפוצת האסלאם הפך האלפבית הערבי למקובל לא רק לכתיבת השפה הערבית אלא גם לכתיבת שפות נוספות, ובהן פרסית, אורדו, פשטו, סינדית, כורדית וכן מלאית אינדונזית, המתבססות על האלפבית הערבי, ונעשה בו שימוש בעיקר בהקשרים דתיים.

ישנן שפות שבהן נעשה שימוש באלפבית הערבי, ולימים הוחלף באלפבית אחר, כמו למשל טורקית עות'מאנית (1928), אזרית (1928), בלארוסית (המאה ה-17) וטטרית (1924).

קליגרפיה ערבית

קליגרפיה או ערבסקה של ה"בסמלה": הפסוק הפותח של סורות הקוראן بسم الله الرحمن الرحيم
(בסמ־(א)ללה א (ל)רחמן א (ל)רחים): הפסוק מתחיל למטה מימין, ומטפס למעלה ושמאלה

האלפבית הערבי, על אותיותיו, היה אחד הנושאים החשובים באמנות הערבית כפי שניתן לראות בעבודות קליגרפיה ערביות. עוד ניתן לומר כי האותיות הערביות שולבו באמנות הערבסקה. במאה ה-19, איברהים אל-יאזג'י צמצם את מספר הסימנים מכ-300 לכ-60, מה שאפשר בהמשך להתקדם לבניית מכונת הכתיבה הערבית הראשונה.

גימטריה בערבית

במהלך ימי הביניים אימצו אנשי דת מוסלמים את הגימטריה מן היהודים כשיטה לפירוש הקוראן, והתאימו אותה לאלפבית הערבי. אנשי הדת המוסלמים הצמידו לכל אות ערבית את הערך שניתן למקבילתה האטימולוגית בעברית. כך, האות הערבית ا (אליף, מקבילה לא') קיבלה את הערך 1, ب (בא, מקבילה לב') קיבלה את הערך 2, ج (ג'ים) – 3, د (דאל) – 4, וכן הלאה. סדר האותיות המקובל בערבית שונה במידה ניכרת מהמקובל בעברית, ולפיכך, בניגוד לעברית, אין התאמה בין סידור האותיות המשמש במילונאות הערבית, לבין סידור האותיות הערביות על-פי ערכן בגימטריה. לדוגמה, ארבע האותיות הראשונות באלפבית הערבי הן ا ب ت ث, אך אם נסדר את האותיות הערביות על פי ערכן בגימטריה, יהיו ארבע האותיות הראשונות: ا ب ج د, ואילו ت תבוא לקראת סוף הרשימה, כיוון שהיא מקבילה ל-ת בעברית, וערכה 400.

כיוון שבאלפבית הערבי יש 28 אותיות, הגימטריה הערבית אינה עוצרת ב-400, ויש בה 6 אותיות שערכן גבוה יותר עד 1000.

האלפבית הערבי על פי ערכו הגימטרי

ا	1	ح	8	س	60	ت	400
ب	2	ط	9	ع	70	ث	500
ج	3	ي	10	ف	80	خ	600
د	4	ك	20	ص	90	ذ	700
ه	5	ل	30	ق	100	ض	800
و	6	م	40	ر	200	ظ	900
ز	7	ن	50	ش	300	غ	1000

ראו גם

• כתיבת ערבית בצ'אט
• תשכיל
• אבג'ד
• אותיות שמש וירח
• ספרות ערביות
• ספרות הודיות-ערביות – המספרים (והספרות) בגרסה בה נעשה שימוש במרבית העולם, בימינו
• אורדו
• פרסית
• קליגרפיה פרסית
• גימטריה

לקריאה נוספת

• Benjamin Sass, Chapter 3: "The Antiquity of the Arabian Alphabet", The Alphabet at the Turn of the Millennium, Emery and Claire Yass Publications in Archaeology, 2005

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפבית ערבי בוויקישיתוף

• אברהים, ר., האורתוגרפיה הערבית וקריאה אוטומטית בקרב קוראים מיומנים, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏2015
• חידון אותיות בערבית, באתר לרגו
• אלפבית ערבי, דף שער בספרייה הלאומית