הצגת המקור של הדף "אמהרית"

{{פירוש נוסף|נוכחי=שפתה הרשמית של אתיופיה|ראו=[[אתיופית (פירושונים)]]}}{{שפה
| שם = אמהרית
| שם בשפת המקור = አማርኛ (אַמַרִנְיַה)
| מדינות = במקור [[אתיופיה]], מדינות הגירה: [[סודאן]], [[ישראל]], [[ארצות הברית]], [[קניה]], [[קנדה]], [[שוודיה]], [[ג'יבוטי]]
| אזורים = [[קרן אפריקה]]
| דוברים = '''נוספים באתיופיה''': כ־85 מיליון
| שפת אם = כ־82 מיליון (2018)
| כתב = [[כתב געז]], [[ברייל געז]]
| משפחה = [[שפות אפרו-אסיאתיות]]
*[[שפות שמיות]]
**[[שפות שמיות דרומיות|שמיות דרומיות]]
***[[שפות אתיו-שמיות|אתיו-שמיות]]
****? אתיו-שמיות דרומיות
*****? טרנסוורסליות
******אמהרית-ארגובה
*******'''אמהרית'''
| לאום = {{דגל|אתיופיה||+}}
| קוד שפה =[[ISO 639-1]]: קוד am {{ש}}
[[ISO 639-2]], [[ISO 639-3]]: קוד amh {{ש}}
[[גלוטולוג]]: amha1245 {{ש}}
[[לינגוואספיר]]: 12-ACB-a
|תמונה=Amharic.svg}}

'''אמהרית''' ('''አማርኛ''' – '''אַמַרִנְיַה''') היא שפה מ[[משפחת שפות|משפחת]] ה[[שפות שמיות|שפות השמיות]], שהתפתחה ב[[קרן אפריקה]] במהלך [[המאה ה־10]]. אמהרית היא השפה ה[[שפה רשמית|רשמית]] ב[[אתיופיה]] במדינות [[אמהרה]], [[מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום]], [[בנישנגול-גומאז]] ו[[גמבלה]] ובערים [[אדיס אבבה]] ו[[דירה דאווה]]. ריכוזים של דוברי אמהרית נמצאים גם במדינות שהיגרו אליהם, הגדולים בהם [[ישראל]] ו[[ארצות הברית]].

== התפתחות השפה ==
ליונל בנדר, בעקבות חוקרים קודמים, הפנה את תשומת הלב לשילוב הייחודי באמהרית של [[אוצר מילים]] [[שפות שמיות|שמי]], ולצידו תחביר מאוד לא-שמי. על פי התאוריה שלו, במשך מאות רבות של שנים שלטה [[האימפריה האתיופית]] על מספר רב של עמים ושבטים. בהיותה הישות הכובשת, היה על העמים הנכבשים ללמוד לתקשר עם הכובש, מה שייצר מספר רב של שפות [[פידג'ין]], אשר מתפתחות לפעמים בין שתי קבוצות חברתיות שאחת מהן כפופה היררכית לשנייה. שפות אלו היו בעלות תחביר קרוב יותר לשפות של העמים הנקלטים ללא הרף על ידי החבשים, שכן אוצר מילים ניתן ללמוד בקלות יחסית, אולם תחביר ודקדוק הם קשים יותר ללימוד והפנמה. כפי שבנדר מדגיש, התיאוריה הזו על מקור האמהרית עדיין ספקולטיבי<ref>{{צ-ספר|מחבר=Donald Donham and Wendy James (editors)|שם=The southern marches of Imperial Etheopia|מו"ל=Camebridge University Press|שנת הוצאה=1986|עמ=11|קישור=https://books.google.co.il/books?id=dvk8AAAAIAAJ&q}}</ref>.

==כתב==
{{ערך מורחב|כתב געז}}
השפה נכתבת באמצעות ה[[כתב הברתי|כתב ההברתי]] [[כתב געז|געז]] עם כמה התאמות לשפה המודרנית. כתב זה התפתח מ[[כתב דרום-ערבי עתיק|הכתב הדרום־ערבי העתיק]] ואותיותיו דומות מאוד ל[[כתב פיניקי|כתב הפיניקי (והעברי)]] הקדום. בכתב זה יש סימן יסוד לכל עיצור וניקוד מוּבְנה לסימון התנועה, כך שכל סימן גרפי מייצג הברה של עיצור–תנועה.

{| class=wikitable style=text-align:center;"
|+טבלת האותיות (fidäl)
|
!
! <big>ä אֱ{{ש}}[ə]</big>
! <big>u אֻ</big>
! <big>i אִ</big>
! <big>a אַ</big>
! <big>e אֶ</big>
! <big>ə אְ{{ש}}[ɨ]</big>
! <big>o אֹ</big>
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ה || h
| ሀ* || ሁ || ሂ || ሃ || ሄ || ህ || ሆ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ל || l
| ለ || ሉ || ሊ || ላ || ሌ || ል || ሎ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ח || ḥ
| ሐ || ሑ || ሒ || ሓ || ሔ || ሕ || ሖ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | מ || m
| መ || ሙ || ሚ || ማ || ሜ || ም || ሞ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | שׂ || ś
| ሠ || ሡ || ሢ || ሣ || ሤ || ሥ || ሦ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ר || r
| ረ || ሩ || ሪ || ራ || ሬ || ር || ሮ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ס || s
| ሰ || ሱ || ሲ || ሳ || ሴ ||ስ || ሶ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | שׁ || š
| ሸ || ሹ || ሺ || ሻ || ሼ || ሽ || ሾ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ק || ḳ
| ቀ || ቁ || ቂ || ቃ || ቄ || ቅ || ቆ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | בּ || b
| በ || ቡ || ቢ || ባ || ቤ || ብ || ቦ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | בֿ || v
| ቨ || ቩ || ቪ || ቫ || ቬ || ቭ || ቮ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | תּ || t
| ተ || ቱ || ቲ || ታ || ቴ || ት || ቶ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | צ' <!--במקור תֿ רפה ת׳--> || č
| ቸ || ቹ || ቺ || ቻ || ቼ || ች || ቾ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | חֿ || ḫ
| ኀ || ኁ || ኂ || ኃ || ኄ || ኅ || ኆ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | נ || n
| ነ || ኑ || ኒ || ና || ኔ || ን || ኖ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | נְי || ñ
| ኘ || ኙ || ኚ || ኛ || ኜ || ኝ || ኞ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | א || ʾ
| አ || ኡ || ኢ || ኣ || ኤ || እ || ኦ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | כּ || k
| ከ || ኩ || ኪ || ካ || ኬ || ክ || ኮ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | כֿ || x
| ኸ || ኹ || ኺ || ኻ || ኼ || ኽ || ኾ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | וּ || w
| ወ || ዉ || ዊ || ዋ || ዌ || ው || ዎ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ע || ʿ
| ዐ || ዑ || ዒ || ዓ || ዔ || ዕ || ዖ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ז || z
| ዘ || ዙ || ዚ || ዛ || ዜ || ዝ || ዞ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ז׳ || ž
| ዠ || ዡ || ዢ || ዣ || ዤ || ዥ || ዦ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | י || y
| የ || ዩ || ዪ || ያ || ዬ || ይ || ዮ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ד || d
| ደ || ዱ || ዲ || ዳ || ዴ || ድ || ዶ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ג׳ || ǧ
| ጀ || ጁ || ጂ || ጃ || ጄ || ጅ || ጆ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | גֿ || g
| ገ || ጉ || ጊ || ጋ || ጌ || ግ || ጎ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ט || ṭ
| ጠ || ጡ || ጢ || ጣ || ጤ || ጥ || ጦ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | צ׳ [[עיצורים הדופים|הדופה]] || č̣
| ጨ || ጩ || ጪ || ጫ || ጬ || ጭ || ጮ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | פּ' [[עיצורים הדופים|הדופה]] || p̣
| ጰ || ጱ || ጲ || ጳ || ጴ || ጵ || ጶ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | ס/צ [[עיצורים הדופים|הדופה]] || ṣ
| ጸ || ጹ || ጺ || ጻ || ጼ || ጽ || ጾ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | צ [[עיצורים הדופים|הדופה]] || ṣ́
| ፀ || ፁ || ፂ || ፃ || ፄ || ፅ || ፆ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | פֿ || f
| ፈ || ፉ || ፊ || ፋ || ፌ || ፍ || ፎ
|-align=center style="font-size:1.5em"
! style="font-size:1em" | פּ || p
| ፐ || ፑ || ፒ || ፓ || ፔ || ፕ || ፖ
|}

== פונולוגיה ==
מבחינת ה[[דקדוק]] ו[[אוצר מילים|אוצר המילים]], הושפעה האמהרית מ[[שפות אפריקאיות|הלשונות האפריקאיות]] והשמיות העתיקות, ב[[מעתק הגאים|מעתקי הגאים]] טיפוסיים כמו צ׳ד"י במקום כ"ף בעברית, וגימ"ל במקום זי"ן, או דל"ת במקום תי"ו. כך לדוגמה באמהרית '''גְֿרוֹעַ''' היא רגל (מקבילה ל"זרוע" בעברית), ו'''תְּדַהַלֵץ׳''' פירושה בעברית "תתהלך".

===עיצורים===
{| class=wikitable style=text-align:center;"
|+ה[[עיצור]]ים באמהרית
|colspan=2 rowspan=2|
!rowspan=2| [[עיצורים סדקיים|סדקי]]
!colspan=2| [[עיצורים וילוניים|וילוני]]
!rowspan=2| [[עיצורים חכיים|חכי]]
!rowspan=2| [[עיצורים בתר-מכתשיים|בתר־{{ש}}מכתשי]]
!rowspan=2| [[עיצורים מכתשיים|מכתשי]]
!rowspan=2| [[עיצורים שפתיים|שפתי]]
|-
! <small>[[עיצורים משופתתים|משופתת]]</small>
! <small>רגיל</small>
|-
!colspan=2| [[עיצורים אפיים|אפי]]
| || || || ɲ || || n || | m
|-
!rowspan=3| [[עיצורים סותמים|סותם]]
! <small>[[קוליות הגאים|אטום]]</small>
| ʔ
| kʷ
| k
| ||
| t
| p
|-
! <small>[[קוליות הגאים|קולי]]</small>
|
| gʷ
| g
| ||
| d
| b
|-
! <small>[[עיצורים מסודקים|מסודק]]</small>
|
| kʷʼ
| kʼ
| ||
| tʼ
| pʼ
|-
!rowspan=3| [[עיצורים מחוככים|מחוכך]]
! <small>אטום</small>
| || || || || t͡ʃ || ||
|-
! <small>קולי</small>
| || || || || d͡ʒ || ||
|-
! <small>מסודק</small>
| || || || || t͡ʃʼ || t͡sʼ ||
|-
!rowspan=2| [[עיצורים חוככים|חוכך]]
! <small>אטום</small>
| h
| || ||
| ʃ
| s
| f
|-
! <small>קולי</small>
| || || ||
| ʒ
| z
|
|-
!colspan=2| [[עיצורים מקורבים|מקורב]]
|
| w ||
| j
|
| l
|
|-
!colspan=2| [[עיצורים רוטטים|רוטט]]
|
| ||
|
|
| r
|
|}

{{כתב חבשי}}{{-}}
*[https://www.youtube.com/watch?v=BDoKd4zECOI הקשיבו לכתב האמהרי] המוקרא ב[[יוטיוב]]

אמהרית לא מאפשרת את הגיית העיצורים ʔ ו־h לפני התנועה ä, ועל כן האותיות שאמורות לסמל את ההברות ʔä/hä נהגות במקום זאת ʔa/ha, בהתאמה. למקרים החריגים שכן נדרשת הגיית ההברה ʔä, הומצאה האות החדשה ኧ.{{-}}

===תנועות===
[[קובץ:Amharic vowel chart.svg|שמאל|250px|ממוזער]]

באמהרית שבע [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]]: סגורה קדמית, סגורה מרכזית וסגורה אחורית מעוגלת; אמצעית קדמית, אמצעית מרכזית (שווא) ואמצעית אחורית מעוגלת; ותנועה פתוחה מרכזית. כפי שניתן לראות ב[[טרפז תנועות|טרפז התנועות]] משמאל, הגייתן של ארבע התנועות הקדמיות והאחוריות משתנה בין ה[[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] השונים של אמהרית, ולעיתים בעלות גוון מרכזי יותר.{{-}}

==הפועל==
צורת הפועל באמהרית היא [[שפות שמיות|שמית]] מובהקת, ומאוד דומה לצורת הפועל העברי. הדמיון הצורני הוא בכך שכל פועל אמהרי מורכב משלוש [[מורפמה|מורפמות]]: ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש העיצורי]] משובץ בסירוג בתבנית-תנועות (לפי ה[[בניין (שפה)|בניין]]) ליצירת הבסיס, ואל הבסיס מתחברת [[מוספית]] (תחילית, סופית או מוספית-מסגרת) המציינת [[גוף (בלשנות)|גוף]], מין ומספר. לדוגמה, הפועל ሰበረ סֶבֶּרֶה ("הוא שָׁבַר") מורכב משלוש מורפמות: השורש סב"ר – ስብረ '''sbr''' (מקביל לעברית שב"ר) משתבץ בתבנית-התנועות של זמן עבר פֵּעל ('''ä-ä'''), ליצירת הבסיס סֵבּר – '''ሰበር- '''säbr, ולבסיס זה מצטרפת הסופית המציינת גוף-שלישי-זכר-יחיד (-ֵה) '''-ä''' ומתקבל (בדומה לתוספת חולם: פָּעְלוֹ) '''סֵבְּרֵה'''.

{| border="1"
|+ '''דוגמות ל[[נטיית הפועל]] האמהרי בבניינים שונים – שורש תלת-עיצורי (ፈለገ פל"ג=רצה)'''
|-
! זמן-אספקט:
! rowspan=2 | פָּעָל – בנין קל עבר
! rowspan=2 | יפעל – בניין קל עתיד{{ש}}(משמש להווה: פועל)
! rowspan=2 | פָּעוּל (פעולת)
! rowspan=2 | נפעל – בנין נפעל עבר
! rowspan=2 | פְּעָל ([[ציווי]])
! rowspan=2 | לפעול ([[שם הפועל]])
|-
! גוף, מין ומספר
|-
! אני
| ፈለግኩ || እፈልጋለሁ || ፈልጌ || ፈልጌያለሁ || – || ልፈልግ
|-
!
| פֶלֶגִיכּוּ (רציתי) || אִפֶלִגַלֵהוּ (אֶרְצֶה) || פֶלִיגְּה (רָצוֹן) || פֶלִיגְּיֶלֶהוּ (נרציתי, נבחרתי) || – || לִפֶלִיגִי (לרצות)
|-
! אתה
| ፈለግክ || ትፈልጋለህ || ፈልገህ || ፈልገሃል || ፈልግ || –
|-
!
| פֶלֶגִיכִּי (רָצִיתָּ, רצוי) || תּפֶלִגַלֵהִי (תרצה) || פֶלִיגְּהִי (רצונךָ) || פֶלִיגֶהֶלִי (נרצית, נבחרת) || פֶלִיגִי (רְצֵה) || –
|-
! את
| ፈለግሽ || ትፈልጊያለሽ || ፈልገሽ || ፈልገሻል || ፈልጊ || –
|-
!
| פֶלֶגִישִי (רצית, רצונך) || תּפֶלִִגַיַלֵשִי (תרצי) || פֶלִיגֶשִי (רצונֵך) || פֶלִיגֶשִי (נִרצֵיתְּ, התלווית) || פֶלִיגִי (רְצִי, חַפְּשִׂי) || –
|-
! הוא
| ፈለገ || ይፈልጋል || ፈልጎ || ፈልጓል || – || ይፈልግ
|-
!
| פֶלֶג (רָצָה) || יִפֶלִגַלִי (ירצה, כלומר: רוצה) || פֶלִיגוֹ (רצונו) || פֶלִיגוֲּלִי{{ש}}(נרצה, חיפשו אותו) || – || יִפֶלִיגִי (רצונו)
|-
! היא
| ፈለገች || ትፈልጋለች || ፈልጋ || ፈልጋለች || – || ትፈልግ
|-
!
| פֶלֶגֶצִ׳י (רָצְתָה) || תִּפֶלִגַלֶצִי (תרצה, כלומר: רוצה) || פֶלִיגָה (רצונה) || פֶלִיגַלֶֶצּ׳י{{ש}}(נרצתה, חיפשו אותה) || – || תִּפֶלִיגִי (רצונה)
|-
! אנחנו
| ፈለግን || እንፈልጋለን || ፈልገን || ፈልገናል || – || እንፈልግ
|-
!
| פֶלֶגיני (רָצינו) || איניפליגלני (נרצה, כלומר: רוצים) || פֶלִיגני (רצוננו) || פֶלִיגֶנַלִי{{ש}}(נרצינו, חפצנו) || – || אִינִיִפֶלִיגִי (רצוננו, הצורך שלנו)
|-
! אתם/ן
| ፈለጋችሁ || ትፈልጋላችሁ || ፈልጋችሁ || ፈልጋችኋል || ፈልጉ || –
|-
!
| פֶלֶגַצִ׳יהוּ (רָציתם/ן) || תיפליגלצִ׳יהוּ (תרצו, כלומר: רוצים) || פֶלִיגצִ׳יהוּ (רצונכם) || פֶלִיגֶצִ׳יהוַּלִי{{ש}}(נרציתם, חיפשתם) || פֶלִיגוּ (רְצוּ, חיפוש) || –
|-
! הם/ן (או צורת נימוס)
| ፈለጉ || ይፈልጋሉ || ፈልገው || ፈልገዋል || – || ይፈልጉ
|-
!
| פֶלֶגוּ (רָצוּ, מחפש) || יפליגלוּ (יְרוּצוּ, כלומר: רוצים) || פֶלִיגֶוִּי (רצונם/כם) || פֶלִיגֶוַּלִִי{{ש}}(נרצו, חיפש) || – || יִפֶלִיגוּ{{ש}}(רצונם, הצורך שלהם/כם)
|}

באמהרית יש כ־14 בניינים{{הערה|[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/9E67AC36-DE36-41DB-8136-34E00CD894CE/190402/amaharityud1.pdf]}}. יש מהבניינים המעניקים לפועל משמעות של גרימה (בדומה ל[[בניין הפעיל]]), של העצמת הפעולה או מוּדעוּת אליה (כמו [[בניין פיעל]], בעברית), פעולה עצמית, הדדית או מתמשכת (בדומה ל[[בניין התפעל]]), פעולה סבילה (כמו [[בניין נפעל]]) ומשמעויות נוספות{{הערה|Amharic Textbook  By Wolf Leslau p 377|כיוון=שמאל}}.

==ספרות ישראלית==
בשנת [[2018]] החל פרויקט תרגום הספר [[ילקוט יוסף]] לאמהרית בעידודו של ה[[הראשון לציון|ראש"ל]] [[יצחק יוסף]]. זהו ספר ההלכה הראשון וספר היהדות השני שתורגם בישראל לאמהרית. ספר היהדות הראשון שתורגם הוא: [[סידור]] [[הוצאת קורן|קורן]].

==ראו גם==
*[[תיגרינית]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=am|ויקימילון=אמהרית|ויקיספר=אמהרית|שיחון ויקימסע=שיחון אמהרי}}
*[http://www.ethnologue.com/show_language.asp?code=AMH דף על אמהרית מתוך אתר אתנולוג]
*
*[http://www.amharicdictionary.com/ מילון מקוון אנגלי–אמהרי ואמהרי–אנגלי]
*[http://www.tau.ac.il/~hacohen/welcome.files/20080131%20Haaretz.png רן הכהן: אמהרית, אחות שמית חורגת]
*[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/9E67AC36-DE36-41DB-8136-34E00CD894CE/190402/amaharityud1.pdf תוכנית הלימוד לשפה אמהרית] בחטיבת ביניים ועליונה.
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007294067105171|שפה אמהרית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שפות שמיות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אמהרית|*]]
[[קטגוריה:שפות אתיו-שמיות]]
[[קטגוריה:ביתא ישראל: שפות]]
[[קטגוריה:שפות]]