אמהרית
אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10. אמהרית היא השפה הרשמית באתיופיה במדינות אמהרה, מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום, בנישנגול-גומאז וגמבלה ובערים אדיס אבבה ודירה דאווה. ריכוזים של דוברי אמהרית נמצאים גם במדינות שהיגרו אליהם, הגדולים בהם ישראל וארצות הברית.
 | |
| מדינות | במקור אתיופיה, מדינות הגירה: סודאן, דרום סודאן, אריתראה, ישראל, ארצות הברית, קניה, קנדה, שוודיה, ג'יבוטי |
|---|---|
| אזורים | קרן אפריקה |
| דוברים | נוספים באתיופיה: כ־85 מיליון |
| שפת אם | כ־82 מיליון (2018) |
| כתב | כתב געז, ברייל געז |
| משפחה |
|
| לאום |
 אתיופיה |
| קוד שפה |
ISO 639-1: קוד am |
| קוד ISO 639-1 |
am  |
| קוד ISO 639-2 |
amh |
| קוד ISO 639-3 |
amh |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
התפתחות השפה
עריכהליונל בנדר, בעקבות חוקרים קודמים, הפנה את תשומת הלב לשילוב הייחודי באמהרית של אוצר מילים שמי, ולצידו תחביר מאוד לא-שמי. על פי התאוריה שלו, במשך מאות רבות של שנים שלטה האימפריה האתיופית על מספר רב של עמים ושבטים. בהיותה הישות הכובשת, היה על העמים הנכבשים ללמוד לתקשר עם הכובש, מה שייצר מספר רב של שפות פידג'ין, אשר מתפתחות לפעמים בין שתי קבוצות חברתיות שאחת מהן כפופה היררכית לשנייה. שפות אלו היו בעלות תחביר קרוב יותר לשפות של העמים הנקלטים ללא הרף על ידי החבשים, שכן אוצר מילים ניתן ללמוד בקלות יחסית, אולם תחביר ודקדוק הם קשים יותר ללימוד והפנמה. כפי שבנדר מדגיש, התיאוריה הזו על מקור האמהרית עדיין ספקולטיבי[1].
כתב
עריכה
ערך מורחב – כתב געז
השפה נכתבת באמצעות הכתב ההברתי געז עם כמה התאמות לשפה המודרנית. כתב זה התפתח מהכתב הדרום־ערבי העתיק ואותיותיו דומות מאוד לכתב הפיניקי (והעברי) הקדום. בכתב זה יש סימן יסוד לכל עיצור וניקוד מוּבְנה לסימון התנועה, כך שכל סימן גרפי מייצג הברה של עיצור–תנועה.
| ä אֱ [ə] |
u אֻ | i אִ | a אַ | e אֶ | ə אְ [ɨ] |
o אֹ | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ה | h | ሀ* | ሁ | ሂ | ሃ | ሄ | ህ | ሆ |
| ל | l | ለ | ሉ | ሊ | ላ | ሌ | ል | ሎ |
| ח | ḥ | ሐ | ሑ | ሒ | ሓ | ሔ | ሕ | ሖ |
| מ | m | መ | ሙ | ሚ | ማ | ሜ | ም | ሞ |
| שׂ | ś | ሠ | ሡ | ሢ | ሣ | ሤ | ሥ | ሦ |
| ר | r | ረ | ሩ | ሪ | ራ | ሬ | ር | ሮ |
| ס | s | ሰ | ሱ | ሲ | ሳ | ሴ | ስ | ሶ |
| שׁ | š | ሸ | ሹ | ሺ | ሻ | ሼ | ሽ | ሾ |
| ק | ḳ | ቀ | ቁ | ቂ | ቃ | ቄ | ቅ | ቆ |
| בּ | b | በ | ቡ | ቢ | ባ | ቤ | ብ | ቦ |
| בֿ | v | ቨ | ቩ | ቪ | ቫ | ቬ | ቭ | ቮ |
| תּ | t | ተ | ቱ | ቲ | ታ | ቴ | ት | ቶ |
| צ' | č | ቸ | ቹ | ቺ | ቻ | ቼ | ች | ቾ |
| חֿ | ḫ | ኀ | ኁ | ኂ | ኃ | ኄ | ኅ | ኆ |
| נ | n | ነ | ኑ | ኒ | ና | ኔ | ን | ኖ |
| נְי | ñ | ኘ | ኙ | ኚ | ኛ | ኜ | ኝ | ኞ |
| א | ʾ | አ | ኡ | ኢ | ኣ | ኤ | እ | ኦ |
| כּ | k | ከ | ኩ | ኪ | ካ | ኬ | ክ | ኮ |
| כֿ | x | ኸ | ኹ | ኺ | ኻ | ኼ | ኽ | ኾ |
| וּ | w | ወ | ዉ | ዊ | ዋ | ዌ | ው | ዎ |
| ע | ʿ | ዐ | ዑ | ዒ | ዓ | ዔ | ዕ | ዖ |
| ז | z | ዘ | ዙ | ዚ | ዛ | ዜ | ዝ | ዞ |
| ז׳ | ž | ዠ | ዡ | ዢ | ዣ | ዤ | ዥ | ዦ |
| י | y | የ | ዩ | ዪ | ያ | ዬ | ይ | ዮ |
| ד | d | ደ | ዱ | ዲ | ዳ | ዴ | ድ | ዶ |
| ג׳ | ǧ | ጀ | ጁ | ጂ | ጃ | ጄ | ጅ | ጆ |
| גֿ | g | ገ | ጉ | ጊ | ጋ | ጌ | ግ | ጎ |
| ט | ṭ | ጠ | ጡ | ጢ | ጣ | ጤ | ጥ | ጦ |
| צ׳ הדופה | č̣ | ጨ | ጩ | ጪ | ጫ | ጬ | ጭ | ጮ |
| פּ' הדופה | p̣ | ጰ | ጱ | ጲ | ጳ | ጴ | ጵ | ጶ |
| ס/צ הדופה | ṣ | ጸ | ጹ | ጺ | ጻ | ጼ | ጽ | ጾ |
| צ הדופה | ṣ́ | ፀ | ፁ | ፂ | ፃ | ፄ | ፅ | ፆ |
| פֿ | f | ፈ | ፉ | ፊ | ፋ | ፌ | ፍ | ፎ |
| פּ | p | ፐ | ፑ | ፒ | ፓ | ፔ | ፕ | ፖ |
פונולוגיה
עריכהמבחינת הדקדוק ואוצר המילים, הושפעה האמהרית מהלשונות האפריקאיות והשמיות העתיקות, במעתקי הגאים טיפוסיים כמו צ׳ד"י במקום כ"ף בעברית, וגימ"ל במקום זי"ן, או דל"ת במקום תי"ו. כך לדוגמה באמהרית גְֿרוֹעַ היא רגל (מקבילה ל"זרוע" בעברית), ותְּדַהַלֵץ׳ פירושה בעברית "תתהלך".
עיצורים
עריכה| סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שפתי | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| משופתת | רגיל | |||||||
| אפי | ɲ | n | m | |||||
| סותם | אטום | ʔ | kʷ | k | t | p | ||
| קולי | gʷ | g | d | b | ||||
| מסודק | kʷʼ | kʼ | tʼ | pʼ | ||||
| מחוכך | אטום | t͡ʃ | ||||||
| קולי | d͡ʒ | |||||||
| מסודק | t͡ʃʼ | t͡sʼ | ||||||
| חוכך | אטום | h | ʃ | s | f | |||
| קולי | ʒ | z | ||||||
| מקורב | w | j | l | |||||
| רוטט | r | |||||||
- הקשיבו לכתב האמהרי המוקרא ביוטיוב
אמהרית לא מאפשרת את הגיית העיצורים ʔ ו־h לפני התנועה ä, ועל כן האותיות שאמורות לסמל את ההברות ʔä/hä נהגות במקום זאת ʔa/ha, בהתאמה. למקרים החריגים שכן נדרשת הגיית ההברה ʔä, הומצאה האות החדשה ኧ.
תנועות
עריכה
באמהרית שבע תנועות: סגורה קדמית, סגורה מרכזית וסגורה אחורית מעוגלת; אמצעית קדמית, אמצעית מרכזית (שווא) ואמצעית אחורית מעוגלת; ותנועה פתוחה מרכזית. כפי שניתן לראות בטרפז התנועות משמאל, הגייתן של ארבע התנועות הקדמיות והאחוריות משתנה בין הניבים השונים של אמהרית, ולעיתים בעלות גוון מרכזי יותר.
הפועל
עריכהצורת הפועל באמהרית היא שמית מובהקת, ומאוד דומה לצורת הפועל העברי. הדמיון הצורני הוא בכך שכל פועל אמהרי מורכב משלוש מורפמות: השורש העיצורי משובץ בסירוג בתבנית-תנועות (לפי הבניין) ליצירת הבסיס, ואל הבסיס מתחברת מוספית (תחילית, סופית או מוספית-מסגרת) המציינת גוף, מין ומספר. לדוגמה, הפועל ሰበረ סֶבֶּרֶה ("הוא שָׁבַר") מורכב משלוש מורפמות: השורש סב"ר – ስብረ sbr (מקביל לעברית שב"ר) משתבץ בתבנית-התנועות של זמן עבר פֵּעל (ä-ä), ליצירת הבסיס סֵבּר – ሰበር- säbr, ולבסיס זה מצטרפת הסופית המציינת גוף-שלישי-זכר-יחיד (-ֵה) -ä ומתקבל (בדומה לתוספת חולם: פָּעְלוֹ) סֵבְּרֵה.
| זמן-אספקט: | פָּעָל – בנין קל עבר | יפעל – בניין קל עתיד (משמש להווה: פועל) |
פָּעוּל (פעולת) | נפעל – בנין נפעל עבר | פְּעָל (ציווי) | לפעול (שם הפועל) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| גוף, מין ומספר | ||||||
| אני | ፈለግኩ | እፈልጋለሁ | ፈልጌ | ፈልጌያለሁ | – | ልፈልግ |
| פֶלֶגִיכּוּ (רציתי) | אִפֶלִגַלֵהוּ (אֶרְצֶה) | פֶלִיגְּה (רָצוֹן) | פֶלִיגְּיֶלֶהוּ (נרציתי, נבחרתי) | – | לִפֶלִיגִי (לרצות) | |
| אתה | ፈለግክ | ትፈልጋለህ | ፈልገህ | ፈልገሃል | ፈልግ | – |
| פֶלֶגִיכִּי (רָצִיתָּ, רצוי) | תּפֶלִגַלֵהִי (תרצה) | פֶלִיגְּהִי (רצונךָ) | פֶלִיגֶהֶלִי (נרצית, נבחרת) | פֶלִיגִי (רְצֵה) | – | |
| את | ፈለግሽ | ትፈልጊያለሽ | ፈልገሽ | ፈልገሻል | ፈልጊ | – |
| פֶלֶגִישִי (רצית, רצונך) | תּפֶלִִגַיַלֵשִי (תרצי) | פֶלִיגֶשִי (רצונֵך) | פֶלִיגֶשִי (נִרצֵיתְּ, התלווית) | פֶלִיגִי (רְצִי, חַפְּשִׂי) | – | |
| הוא | ፈለገ | ይፈልጋል | ፈልጎ | ፈልጓል | – | ይፈልግ |
| פֶלֶג (רָצָה) | יִפֶלִגַלִי (ירצה, כלומר: רוצה) | פֶלִיגוֹ (רצונו) | פֶלִיגוֲּלִי (נרצה, חיפשו אותו) |
– | יִפֶלִיגִי (רצונו) | |
| היא | ፈለገች | ትፈልጋለች | ፈልጋ | ፈልጋለች | – | ትፈልግ |
| פֶלֶגֶצִ׳י (רָצְתָה) | תִּפֶלִגַלֶצִי (תרצה, כלומר: רוצה) | פֶלִיגָה (רצונה) | פֶלִיגַלֶֶצּ׳י (נרצתה, חיפשו אותה) |
– | תִּפֶלִיגִי (רצונה) | |
| אנחנו | ፈለግን | እንፈልጋለን | ፈልገን | ፈልገናል | – | እንፈልግ |
| פֶלֶגיני (רָצינו) | איניפליגלני (נרצה, כלומר: רוצים) | פֶלִיגני (רצוננו) | פֶלִיגֶנַלִי (נרצינו, חפצנו) |
– | אִינִיִפֶלִיגִי (רצוננו, הצורך שלנו) | |
| אתם/ן | ፈለጋችሁ | ትፈልጋላችሁ | ፈልጋችሁ | ፈልጋችኋል | ፈልጉ | – |
| פֶלֶגַצִ׳יהוּ (רָציתם/ן) | תיפליגלצִ׳יהוּ (תרצו, כלומר: רוצים) | פֶלִיגצִ׳יהוּ (רצונכם) | פֶלִיגֶצִ׳יהוַּלִי (נרציתם, חיפשתם) |
פֶלִיגוּ (רְצוּ, חיפוש) | – | |
| הם/ן (או צורת נימוס) | ፈለጉ | ይፈልጋሉ | ፈልገው | ፈልገዋል | – | ይፈልጉ |
| פֶלֶגוּ (רָצוּ, מחפש) | יפליגלוּ (יְרוּצוּ, כלומר: רוצים) | פֶלִיגֶוִּי (רצונם/כם) | פֶלִיגֶוַּלִִי (נרצו, חיפש) |
– | יִפֶלִיגוּ (רצונם, הצורך שלהם/כם) |
באמהרית יש כ־14 בניינים[2]. יש מהבניינים המעניקים לפועל משמעות של גרימה (בדומה לבניין הפעיל), של העצמת הפעולה או מוּדעוּת אליה (כמו בניין פיעל, בעברית), פעולה עצמית, הדדית או מתמשכת (בדומה לבניין התפעל), פעולה סבילה (כמו בניין נפעל) ומשמעויות נוספות[3].
ספרות ישראלית
עריכהבשנת 2018 החל פרויקט תרגום ספר ההלכה "ילקוט יוסף" לאמהרית, בעידודו של הראש"ל יצחק יוסף. זהו ספר ההלכה הראשון וספר היהדות השני שתורגם בישראל לאמהרית. ספר היהדות הראשון שתורגם הוא: "סידור קורן".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- דף על אמהרית מתוך אתר אתנולוג
- מילון מקוון אנגלי–אמהרי ואמהרי–אנגלי
- רן הכהן: אמהרית, אחות שמית חורגת
- תוכנית הלימוד לשפה אמהרית בחטיבת ביניים ועליונה.
- אמהרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה אמהרית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Donald Donham and Wendy James (editors), The southern marches of Imperial Etheopia, Camebridge University Press, 1986, עמ' 11
- ^ [1]
- ^ Amharic Textbook By Wolf Leslau p 377