הצגת המקור של הדף "סמיכות"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג בבלשנות|אחר=אם התכוונתם לתכונה פיזיקלית של חומר|ראו=[[צמיגות]], אם התכוונתם לאחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ראו [[סמיכות פרשיות]]}}
{{מפנה|סומך}}
'''סמיכות''' היא צירוף של שני [[שם עצם|שמות עצם]] שיש ביניהם קשר הדוק. השם הראשון בצירוף נקרא '''נִסְמָךְ'''  והשני '''סוֹמֵךְ'''. מבחינה [[תחביר]]ית, הנסמך מתפקד כ"גרעין" והסומך מתפקד כ[[לוואי]]. מבדילים בין '''סמיכות רגילה''' ("סמיכות דבוקה" או "חבורה"), שבה אין חציצה בין השמות או שהם מופרדים רק על ידי [[ה"א הידיעה|ה' הידיעה]], לבין '''סמיכות מפורקת''' ("סמיכות פרודה"), שבה [[מילת יחס|מילת היחס]] "של" מפרידה בין שני השמות. סמיכות היא אחת הדרכים לתאר שם עצם ולאפיינו מבחינות שונות.

מבנה הסמיכות קיים במספר [[שפות אפרו-אסיאתיות]], ובמיוחד בקרב [[שפות שמיות]]. המבנה המקביל בערבית נקרא "אִד'אפה" {{אנ|Iḍāfah}}{{ער|إضافة (عربية)}},{{הערה|Faruk Abu-Chacra, ''Arabic: An Essential Grammar'': p. 61|כיוון=שמאל}} והמבנה הכללי נקרא construct state {{אנ|Construct state}}.

==יידוע סמיכות וריבויה==
בעברית תקנית, [[יידוע]] סמיכות נעשה על ידי הוספת [[הא הידיעה]] לסומך בלבד: בית '''ה'''ספר ולא '''ה'''בית ספר וגם לא '''ה'''בית '''ה'''ספר. בעברית מדוברת נפוץ גם יידוע של הנסמך בלבד: "הבית-ספר".

עם זאת, כשמדובר בצירופי בינוני ותיאור פועל (שנתפסים כיום כסמיכות אף שאינם כאלה במקורם) כגון "יושב ראש" או "יוצא דופן", ניתן ליידע את הצירוף באמצעות יידוע הבינוני. לפיכך שתי הצורות מותרות: "היושב ראש" וגם "יושב הראש", "היוצא דופן" וגם "יוצא הדופן".{{הערה|החלטות האקדמיה בדקדוק: [https://hebrew-academy.org.il/category/%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99/ נושא: צירופי בינוני], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}

לעומת זאת, ריבוי סמיכות נעשה דווקא באמצעות ריבוי הנסמך בלבד, ללא הסומך: בית ספר (ביחיד) מרובה כ'''בתי ספר''' ולא כ'''בתי ספרים''' או '''בית ספרים'''. עם זאת ב[[לשון חז"ל]] היה מקובל לרבות את הנסמך וגם את הסומך: בתי כנסיות, בתי מדרשות, מוצאי שבתות.

==סוגי סמיכות==
===סמיכות רגילה (דבוקה, חבורה) ===
שתי מילים (שמות עצם, או שם תואר ושם עצם) היוצרות מושג אחד, ורק [[ה"א הידיעה|ה' הידיעה]] יכולה לחצוץ ביניהן (בסומך). דוגמאות:
*יום הולדת ← יום '''ה'''הולדת
*בית ספר ← בית '''ה'''ספר
*מהדורת חדשות ← מהדורת '''ה'''חדשות
*טוב לב ← טוב '''ה'''לב

=== סמיכות מפורקת (פרודה) ===
שם עצם + של + שם עצם:
* הבית של הנשיא
* התמונה של המחזור
* הדפים של הספר
=== סמיכות כפולה ===
מבנה נוסף של סמיכות מפורקת ("של") שבו מתווסף לנסמך כינוי קניין חבור מקדים (קטאפורי) המתייחס לסומך

(הוא מקדים מכיוון שהוא קודם לשם העצם שאליו הוא מתייחס, בשעה שלרוב כינוי קניין הוא אנאפורי, כלומר מתייחס לשם עצם שכבר הופיע ומאזכר אותו). דוגמאות:
*ציוניו של התלמיד
*תמונותיו של הכלב
*חלונותיו של המשרד
{| border="1"
|+ '''טבלה מסכמת של סוגי הסמיכויות'''
|-bgcolor=#ABCDEF
! !! סמיכות רגילה !! סמיכות מפורקת !! סמיכות כפולה
|-bgcolor=#ccccff
! הדגמה על ידי משוואה
| <div style="text-align: center;">
Y + X
</div>
| <div style="text-align: center;">
X + של + Y
</div>
| (X + כינוי חבור מקדים) + של + Y
|-bgcolor=#ccccff
! המרת המשוואה לדוגמה
|<div style="text-align: center;">
בית הנשיא
</div>
|<div style="text-align: center;">
הבית של הנשיא
</div>
|<div style="text-align: center;">
ביתו של הנשיא
</div>
|}

== שרשרת סמיכויות ==
רצף סמיכויות שבו כל "חוליה" (מילה) באמצע השרשרת משמשת סומך למילה שלפניה ונסמך למילה שאחריה. יידוע השרשרת כולה נעשה באמצעות יידוע הסומך האחרון בלבד. צורה תחבירית זו אינה נחשבת לפסולה אך מומלץ שלא להאריך בשרשרת כדי לשמור על מובנות וקריאות.
אפשר לפרק את שרשרת הסמיכויות על ידי הוספת המילה "של" במקומות המתאימים. דוגמאות:
* חלונות משרד שר הביטחון >> החלונות '''של''' המשרד '''של''' השר '''של''' הביטחון
* תיקון מנוע ספינת צי המלכה >> התיקון '''של''' מנוע ספינת צי המלכה >> התיקון '''של''' המנוע '''של''' ספינת צי המלכה >> התיקון '''של''' המנוע '''של''' הספינה '''של''' צי המלכה >> התיקון '''של''' המנוע '''של''' הספינה '''של''' הצי '''של''' המלכה
צירופי סמיכות כבולה [הסבר בהמשך] לא ניתן לפרק באמצעות "של":
* מבצע בני משפחות עובדי מפעלי ים המלח >> המבצע '''של''' בני משפחות עובדי מפעלי ים המלח >> המבצע '''של''' בני המשפחות '''של''' עובדי מפעלי ים המלח >> המבצע '''של''' בני המשפחות '''של''' העובדים '''של''' מפעלי ים המלח.
:לא ניתן לפרק את "בני משפחה" ל"הבנים של המשפחה" (זו לא אותה משמעות) או את "מפעלי ים המלח" ל"המפעלים של ים המלח" (זהו שמם של מפעלים מסוימים) ו"ים המלח" אינו "הים של המלח" (אלא שם פרטי של [[ימה]]).

==איחוי נסמכים (ריבוי נסמכים לסומך אחד)==
צירופים שבהם שני שמות עצם או יותר נסמכים לסומך אחד (חיילי ומפקדי היחידה, עיבוד ועריכת הטקסט) נחשבים פסולים בעיני מתקני לשון רבים (אף שאין בנושא החלטה של [[האקדמיה ללשון העברית|האקדמיה ללשון]]) משום שהם נדירים במקורות הקלאסיים. דוגמאות נדירות הן "מִבְחַר וְטוֹב-לְבָנוֹן" ([[ספר יחזקאל|יחזקאל]] לא, טז) ו"פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט" (משלי טז יא) מהמקרא או "טעם ומראה יין" מה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת פסחים]] י:יא, לג ע"ג). ב[[ימי הביניים]] נעשה השימוש באיחוי נסמכים נפוץ יותר, לדוגמה: "אהבת ושנאת הבעל" ([[תוספות]], [[מסכת יבמות|יבמות]] כג, ע"א) או "שקיעת וזריחת החמה" ([[פירוש רש"י לתלמוד]] הבבלי, [[מסכת מגילה]] יז ע"א), אך [[תקופת הביניים של העברית|העברית של ימי הביניים]] נתפסת כלא-יוקרתית, אינה נחשבת לקלאסית ומרבית מתקנני הלשון אינם נסמכים עליה. עם זאת גם סופרים עבריים חשובים ב[[העת החדשה|עת החדשה]] (מ[[תנועת ההשכלה היהודית|תקופת ההשכלה]] ו[[תחיית הלשון העברית|התחייה]] כמו [[מנדלי מוכר ספרים]], [[אחד העם]] ו[[ש"י עגנון]]) השתמשו בצירופים במבנה זה. השימוש באיחוי נסמכים שכיח ב[[עברית ישראלית|עברית בת ימינו]] ונראה כי הוא הגיוני, ברור ונוח לדוברים, בפרט שמבנים חלופיים נוטים להיות ארוכים ומסורבלים יותר. לאור זאת ישנם חוקרי עברית שאינם רואים בכך פסול, כדוגמת מתקני הלשון [[יצחק אבינרי]] ו[[ראובן סיוון]] וחבר האקדמיה ללשון פרופ' [[חיים א' כהן]] ועובדת האקדמיה ד"ר אורלי אלבק.{{הערה|אורלי אלבק, [https://lif.ac.il/wp-content/uploads/2018/01/poskanut_orly_245.pdf פוסקנות והגיון הלשון - הילכו שנים יחדיו?], באתר [[מכללת ליפשיץ]], עמ' 258–260}}

צירופי שני נסמכים לסומך אחד נלמדים כיום במסגרת נושא הסמיכות כחלק מפרק ה[[תחביר]] בתוכנית הלימודים בלשון ל[[בחינת בגרות (ישראל)|בחינת הבגרות]] במקצוע ה[[עברית]] (שאלון א'). הם ניתנים במסגרת שאלות אודות תקניות, כצורה תחבירית בלתי תקנית שיש לשנותה לתקנית באחת מן הדרכים הבאות:
* העברת אחד הנסמכים לאחר הסומך (חיילי היחידה ומפקדיה, עיבוד הטקסט ועריכתו)
* מעבר לסמיכות מפורקת או כפולה (החיילים והמפקדים של היחידה, חייליה ומפקדיה של היחידה, העיבוד והעריכה של הטקסט, עיבודו ועריכתו של הטקסט)
* פירוק לשני צירופי סמיכות נפרדים (חיילי היחידה ומפקדי היחידה, עיבוד הטקסט ועריכת הטקסט)
* שימוש במילת יחס לפני הסומך (החיילים והמפקדים ביחידה; לא מתאפשר בכל הקשר).

מנגד, המבנה ההפוך של ריבוי סומכים לנסמך אחד (הרי הגולן והגליל, חברי הקיבוצים והמושבים) אינו נחשב לבעייתי.

== הקשרים הסמנטיים בסמיכות ==
אף על פי שהסמיכות ה"קלאסית" מתארת יחס של שייכות, במקרים רבים הקשר בין רכיבי המשפט אינו של שייכות דווקא: למשל, בצירופים "מזמור שיר" (מזמור '''שהוא''' שיר), "אהבת אמת" (ביטוי שיכולה להיות לו משמעות של לאהוב את האמת או אהבה אמיתית).
*'''קשר של שייכות או קניין''' – כאמור, זהו הקשר המוכר יותר: כיסא המלך, בית ההורים, פרנסי העיר, מנהלת החברה
*'''קשר של חלק משלם''' – הסומך הוא השלם והנסמך חלקו: גג הבית, זנב העכבר, ראש ההר
*'''קשר של חומר''' – הסומך מספק מידע לגבי החומר שממנו עשוי הנסמך: כובע קש, ארנק עור, [[מדליית ארד]], פסל ברונזה, [[מיץ תפוזים]]
*'''קשר של תכלית או תפקיד''': שולחן כתיבה, חדר שינה, חדר מצב, [[אוטו גלידה]], [[מנוע חיפוש]], [[אפוד מגן]], [[ספר לימוד]]
*'''קשר של זמן''': [[נרות שבת]], [[אג'נדה|סדר יום]], [[שיחת חולין]]
*'''קשר של מקום''': תיאטרון רחוב, משפט שדה, מסיבת גן, [[יציאת מצרים]]
*'''קשר של צבע''': [[תפוז|תפוח זהב]], שמי תכלת, כלֵי לבן (בגדים לבנים)
*'''קשר של דימוי''' – הנסמך מדומה לסומך: אנשי צפרדע, [[כובע גרב]], נעלי סירה, חצאית פעמון (קלוש cloche), [[צירוס|ענני נוצה]], [[עניבת פרפר]]
*'''קשר של תוכן''' – הסומך מתאר את תוכנו של הנסמך: שירי זעם, בורות מים, כוס יין
*'''קשר של מידה''': קילוגרם ענבים, מהלך שעה
*'''קשר של הפלגה (superlative)''' – הכפלה היוצרת משמעות של "ביותר" ("הכי"): סודי סודות, תלי תלים, חדרי חדרים, [[קודש הקודשים]], פלאי פלאים, מלך המלכים, אלוף האלופים
*'''קשר של היכללות''' – מבחינה [[סמנטיקה|סמנטית]] קיימים יחסי [[היכללות]] בין הנסמך לסומך. מבחינה תחבירית הסומך אינו באמת [[לוואי]] של הנסמך אלא למעשה [[תמורה (תחביר)|תמורה]] שלו, כלומר [[שם פרטי]] מסוגו : [[ישראל|מדינת ישראל]], [[שכונת בורוכוב]], [[כוורת (להקה)|להקת כוורת]], [[מסעדת הפיל]], [[מועדון הבארבי]], [[מאפיית דגנית עין בר]], עץ [[דקליים|דקל]], [[נהר הירדן]], [[הר הגלבוע]], [[מלכת אסתר]] (נחשב ללא תקני; צ"ל 'המלכה אסתר')
*'''קשר של פעולה'''
** '''קשר פעיל''' – הסומך הוא הפועל, והנסמך פעולתו: מנגינת החליל, מכת שמש, לחץ אוויר
** '''קשר סביל''' – הנסמך הוא הפועל, והסומך מושא הפעולה. זה עשוי להיות
*** מושא ישיר: [[שומר מסך]], [[קוצב לב]], מורה דרך
*** מושא עקיף: פחד מוות (פחד '''מה'''מוות), חולה אהבה (חולה '''ב'''אהבה)

=== סמיכות שם תואר לשם עצם ===
בסמיכות של שם תואר לשם עצם חל היפוך תפקידים והנסמך מתאר את הסומך, כלומר הלוואי קודם לגרעין. שם העצם מצמצם ומייחד את שם התואר הקודם לו: טוֹב־לב - לא "טוב" באופן כללי, אלא שלבו טוב; נקי־כפיים – לא "נקי" סתם, אלא שכפיו נקיות.
צירופי סמיכות אלה נדירים יחסית ומצויים בעיקר ב[[משלב]] הגבוה של השפה. הם אינם פרודוקטיביים בלשון הדיבור ורובם ככולם צירופים כבולים המשמשים בעיקר בספרות ובשירה. דוגמאות: גבה גלי, קטן קומה, רחב כתפיים, ארך רגליים, יפה תואר, יפה נפש, קטן אמונה, [[רב-קומות]], קצר רואי, צחור שיניים, שחור תלתלים ("עקרה", [[רחל המשוררת|רחל]]).

==סמיכות כבולה וקולוקציות==
{{עוגן|סמיכות כבולה וקולוקציות}}'''{{עוגן|סמיכות כבולה|סמיכות כבולה}}''' היא צירוף סמיכות כבול שמשמעותו הכוללת שונה מהמשמעות המילולית של רכיביו (פעמים רבות [[מטפורה|מטפורית]]) ולפיכך היא אינה פריקה: "בית התלמיד" הוא הבית של התלמיד, אולם "[[בית חולים]]" אינו הבית של החולים; "[[עריכת וידאו|עורך וידאו]]" עורך קטעי וידאו, אך "[[עורך דין]]" אינו עורך את הדין; "[[מגן דוד]]" אינו המגן של דוד אלא שמה של צורה גאומטרית; "[[כדור הארץ]]" אינו הכדור של הארץ או סוג של [[כדור (גאומטריה)|כדור]] אלא שמו של [[כוכב לכת|כוכב הלכת]] שלנו. סמיכות כבולה היא מושג אחד והיא ערך [[מילון|מילוני]] או שם פרטי; במרבית המקרים הוא מובע בשפות זרות במילה אחת (דוגמאות מן האנגלית: בית חולים – hospital; עורך דין – lawyer; כדור הארץ – Earth). כיוון שכך אין נוהגים לראות בצירופים כאלה גרעין ולוואי אלא מושג אחד שלם השקול למילה אחת (כך גם בניתוח תחבירי). בעבר היה נהוג לחבר ב[[מקף]] את הנסמך והסומך בסמיכות כבולה, אך לפי "כללי הפיסוק החדשים" של [[האקדמיה ללשון העברית]] אין עוד חובה לנהוג כך.{{הערה|1=[https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/#target-4939 החלטות האקדמיה, הפיסוק, מקף (-)], אתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}

'''קולוקציה''' (שכנוּת) היא צירוף שגור שאינו כבול – משמעותו הכוללת אינה שונה מהמשמעות המילולית של רכיביו אך בעקבות שכיחותו הוא כבר חלק מהלקסיקון ואינו צירוף תחבירי ספונטני של הדובר.

צירופי סמיכות כבולים, קולוקציות ותבניות תחביריות שגורות קיימים בכל סוגי הסמיכויות. דוגמאות:

===סמיכות רגילה===
[[בית ספר]], [[בית כנסת]], [[בית המקדש]], [[גן עדן]], [[בן אדם]], [[דרך ארץ קדמה לתורה|דרך ארץ]], [[אוזן המן]], [[ראש השנה]], [[חלק הארי]], [[מכת בכורות]]

'''שמות מקומות:''' [[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]], [[ים המלח]], [[תל אביב]], [[רמת גן]], [[קריית ביאליק]], [[ברית המועצות]], [[ארצות הברית]], [[חוף השנהב]], [[דרום אפריקה]]

'''בתרבות ובאמנות''': "[[מדינת היהודים]]", "[[ענבי זעם]]", "[[לב המאפליה]]", "[[אנקת גבהים]]", "[[שלושת המוסקטרים]]", "[[שר הטבעות]]", "[[עלובי החיים]]", "ילדי הירח", [[ניקוי ראש]], [[צבי הנינג'ה]], [[כנסיית השכל]], [[נקמת הטרקטור]]

'''תחנות רדיו''': [[קול ישראל]], [[גלי צה"ל]], [[קול השלום]], [[רדיו חיפה]], [[קול הקמפוס]], [[רשת מורשת]]

===סמיכות מפורקת===
[[גוי של שבת]], [[הגדה של פסח]], ישיבה של מעלה, לב של אבן, [[תינוקות של בית רבן]] (הסומך הוא למעשה סמיכות חבורה)

'''בתרבות ובאמנות''': "[[ירושלים של זהב]]", "בוקר של קטיפה", "[[ימים של שקט]]", "סיפור של חורף", "חוטים של גשם", "ילדים של החיים"

===סמיכות כפולה===
לאמיתו של דבר, בסופו של דבר, ברומו של עולם, לגופו של עניין, כוחו של הרגל, [[ריבונו של עולם]], [[קוצו של יוד]], ביתו של אדם מבצרו, [[פרקליטו של השטן]], אוהלה של תורה

צירופים שגורים (מצויים גם בעברית הדבורה) להבעת קרבת משפחה: אשתו של; אחותו של; חמותו של

'''בתרבות ובאמנות''' הסמיכות הכפולה רווחת מאוד בשמות יצירות ([[ספר]]ים, [[סרט קולנוע|סרטים]], [[פזמון|שירים]] ועוד): "[[תנורו של עכנאי]]" ([[תלמוד בבלי]]), "[[חמורו של משיח]]", ""חייו ומותו של השער האחורי", "[[חייה הכפולים של ורוניק]]", "[[דרכו של קרליטו]]", "[[בחירתה של סופי]]", "[[כלבם של בני בסקרוויל]]", "[[פרצופה של המדינה]]", "[[ניגונה של השכונה]]", "[[קולה של אימא]]"

ציטוטים ידועים: "זוהי תחילתה של ידידות מופלאה" ("[[קזבלנקה (סרט)|קזבלנקה]]")

===שרשרת סמיכויות===
[[חטא עץ הדעת]], [[מפעלי ים המלח]], [[ראש ממשלת ישראל]], [[בית אגיון|בית ראש הממשלה]], [[עיריית באר שבע]], [[שכונת אם המושבות]], [[ראש עיריית תל אביב]], [[גלעין כדור הארץ]], [[הנדסת מערכות תקשורת]], תלמידי בית הספר

'''בתרבות ובאמנות''': "שינויי מזג האוויר", [[זה רק אור הירח|ילדי אור הירח]]

===איחוי נסמכים===
(זמני) כניסת ויציאת השבת, תכן ויישום מערכות מידע, חברי וחברות הכנסת

'''בתרבות ובאמנות''': "שינוי והחלפת דעות" ("אז במצב הנוכחי", [[אפרים סידון]])

בצורה מפורקת: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|כבוד האדם וחירותו]]

===איחוי סומכים===
(המשרד ל)פיתוח הנגב והגליל, עץ הדעת טוב ורע

'''בתרבות ובאמנות''': "יפי הבלורית והתואר" ("[[הרעות]]", [[חיים גורי]])

=== היידוע ===
את צירוף הסמיכות מיידעים רק בתווית יידוע אחת, אלא שלא כמו בלשונות אחרות (כגון לשונות אירופה) היידוע לא יבוא בראש הצירוף אלא לפני המילה האחרונה בו – היא הסומך.

לפי זה נאמר:

* מכונת '''ה'''כביסה (ולא "ה[[מכונת כביסה]]")
* גן '''ה'''ילדים (ולא "הגן ילדים")
* שולחן '''ה'''כתיבה (ולא "השולחן כתיבה")
* יום '''ה'''הולדת (ולא "היום הולדת")
* משקפי '''ה'''שמש (ולא "המשקפי שמש")
* בן '''ה'''אדם (ולא "הבן אדם")
* בן '''ה'''דוד (ולא "הבן דוד")
* בת '''ה'''מצווה (ולא "הבת מצווה").

בשרשרת סמיכויות ה' הידיעה תבוא לפני המילה האחרונה בשרשרת:

* ממלא מקום סגן '''ה'''נשיא
* קביעת שיעור דמי '''ה'''ביטוח.

==ניקוד בסמיכות==
ניקוד הנסמך שונה מניקוד המילה במקור, על פי הכללים הבאים:
* '''קמץ'''{{הערה|[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-1-הקמץ/#target-2614 ניקוד הקמץ], אתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}} -
**הברה סגורה שתנועתה a בסוף נסמך נחשבת לא מוטעמת ומנוקדת בפתח. לדוגמה דַּג זהב (לעומת הניקוד הרגיל דָּג), מֶרְכַּז קניות, שִׂמְלַת שבת.
**קמץ הבא בשם הנפרד בהברה מוטעמת או בהברה הסמוכה לטעם, משתנה לשווא (או לחטף פתח) כאשר בצורת הנסמך – אם הברת הקמץ נמצאת סמוכה להברה האחרונה; וכאשר בנטיותיו - אם הברת הקמץ נמצאת לפחות שנייה למוטעמת. למשל מוצְרי ניקיון, מְרַק ירקות, עֲתיד העולם (לעומת הניקוד בנפרד עָתִיד).
* '''חולם חסר'''{{הערה|[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-3-החולם/#target-2704 ניקוד חולם חסר], אתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}} - חולם חסר הבא בהברה האחרונה מתקיים בצורת הנסמך. יוצאת דופן המילה "כל", המנוקדת בקמץ קטן למעט אם היא עומדת בפני עצמה. למשל:"כָּל האנשים" לעומת "יודע כֹּל" (ובכתיב מלא "כל האנשים" לעומת "יודע כול").
* '''צירי'''{{הערה|[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/netiyyat-hashem/1-4-הצירי/#target-2720 ניקוד הצירי], אתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}} - שמות המסתיימים בצירי מנוקדים בצירי גם בצורת הנסמך. יוצאת דופן היא המילה "בן", המנוקדת בנסמך בסגול – "בֶּן אדם", לעומת בצירי בנפרד – "הבֵּן שלי". צורת הנסמך לעיתים מנוקדת גם בחיריק: "בִּן לילה", "[[יהושע בן נון|יהושע בִּן־נוּן]]", "בִּן הכות".
*'''סגול''' - שמות המסתיימים בסגול + ה"א, כמו עוֹלֶה, ישתנו לצירה + ה"א בסמיכות: עוֹלֵה רֶגֶל.

==ראו גם==
*[[הרכב (בלשנות)]]
*[[צירוף (בלשנות)]]
* [[דקדוק עברי - מונחים]]

== לקריאה נוספת ==
* תקציר הדקדוק העברי (נספח), מתוך: [[אברהם אבן-שושן]], '''המילון החדש''', ירושלים: קריית ספר

== קישורים חיצוניים ==
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|דקדוק הסמיכות|2018/08/21}}
* [http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/smoch/avrtex.html סמוך עליי] באתר '''סנונית'''
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|שני נסמכים לסומך אחד|2012/07/18}}
* [https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/terminology-ordinance/4-2-%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa/#target-3318 בית חולים שדה – צירופי סמיכות במעמד נסמך], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|יושב הראש או היושב ראש|2010/09/16}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|העורך דין או עורך הדין|2010/09/16}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|בתי כנסת ובתי כנסיות|2012/09/11}}
* [http://hadarperry.wordpress.com/2013/11/08/סמיכות-מפורקת/ סמיכות מפורקת] רשומה בבלוג "נקודת ראות" מאת ד"ר הדר פרי יצחק אבינרי, [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_38046_186.pdf שני נסמכים עם וו החיבור]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בלשנות שמית]]
[[קטגוריה:תחביר]]