מוזיאון חצר היישוב הישן – הבדלי גרסאות

מוזיאון חצר היישוב הישן
	בחצר מוזיאון היישוב הישן
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	אור החיים 6, העיר העתיקה
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
מייסדים	רבקה ויינגרטן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1976
קואורדינטות	31°46′31″N 35°13′49″E / 31.77516111°N 35.23019167°E
	www.oyc.co.il
	(למפת ירושלים העתיקה רגילה) מוזיאון חצר היישוב הישן

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־23:04, 19 ביולי 2024

מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי היישוב הישן במאתיים השנים שקדמו לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות.

היסטוריה

מיד לאחר מלחמת ששת הימים ביקשה רבקה ויינגרטן, בתו של אברהם מרדכי ויינגרטן ("מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות) לחזור ולהתגורר ברובע^[1]. אך מצא שרוב בתיו היו הרוסים^[1]. בית משפחתה בחצר "אור החיים" שימש בשנים שלפני מלחמת העצמאות גם כבית ספר ומרכז קהילתי^[2]. בחצר, שהיו בה מפלסים רבים התגוררו מספר משפחות, כל משפחה בשני חדרים. בתום מלחמת ששת-הימים מצאה ויינגרטן את המתחם הרוס, כשחדריו מלאים בגללי עיזים ומשמשים כאורווה^[3].

ויינגרטן יזמה במהלך שיקום הרובע היהודי, את הקמתו של מוזיאון במקום, במטרה להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות. היא פנתה לראש עיריית ירושלים טדי קולק והוא גייס תרומה, באמצעות הקרן לירושלים, מהתעשיין והנדבן מנדל קפלן לשיפוץ המבנה והקמת המוזיאון, שנקרא של שם אביו יצחק קפלן^[3]. המוזיאון נפתח לקהל ב-28 באפריל 1976, בטקס בנוכחות נשיא המדינה אפרים קציר וראש עיריית ירושלים טדי קולק^[4].

מוצגי המוזיאון

במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל בור מים, צמחי תבלין, מטבח ופינת כביסה. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת^[5].

המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן כרונולוגי ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מהמאה ה-19 ועד שלהי תקופת המנדט. בין היתר מוצגים במוזיאון קמעות, שמלות כלה, מיטת יולדת שעברה בין נשות הרובע, כלי מטבח, חפצי כביסה ועוד^[5].

בתי הכנסת

במתחם המוזיאון מצוי בית כנסת האר"י הספרדי, בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי בית הכנסת אור החיים, לשעבר כמנהג איטאליאנו והספרדים ועתה כמנהג יהדות אשכנז.

בית הכנסת האר"י

בית הכנסת נוסד בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל במקום בו לפי המסורת נולד רבי יצחק לוריא (האר"י) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שבמהלכן נשרף ונבזז^[6].

יצחק שלמה בלויא מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.

בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבעה בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר' יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת ה'רצ"ד [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב"^[7].

לקריאה נוספת

אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 1996; עמ' 163.
דוד קרויאנקר, לגור בירושלים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוזיאון חצר היישוב הישן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון חצר היישוב הישן
מוזיאון חצר היישוב הישן (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
פרטי המוזיאון (אורכב 29.08.2017 בארכיון Wayback Machine) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
מידע על המוזיאוןבאתר סנונית.
אורה פיקל צברי 'מוזיאון חצר היישוב הישן: מבנה מגורים שהפך למוזיאון היסטורי' (אורכב 03.02.2017 בארכיון Wayback Machine), אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 139-142.

הערות שוליים

^ ¹ ² שלמה סנה, "אני שייכת לעיר העתיקה", למרחב, 7 ביולי 1967
^ רבקה ויינגרטן, הרובע היהודי הופקר עוד לפני תש"ח, כל העיר, 21 במאי 1982
^ ¹ ² בצלאל עמיקם, החצר הישנה ברובע המתחדש, על המשמר, 17 בספטמבר 1976
^ ביום ד' טקס חנוכת "חצר הישוב הישן" בעיר־העתיקה, דבר, 26 באפריל 1976
^ ¹ ² מנחם תלמי, חצר הפלאים של היישוב הישן, מעריב, 4 במרץ 1977
המשך הכתבה, מעריב, 4 במרץ 1977
^ בית הכנסת, באתר המוזיאון
^ ראו: קונטרס ישיבת ציון, באתר hebrewbooks.

מיטת יולדת
מיטת בובה
כלי טחינה
כלי לנטילת ידיים
קומקום
כלי כביסה
פינת כביסה בחצר
מנורת שמן מכוסות
סמובר
כלי הגשה

[סנה-1] ¹ ² שלמה סנה, "אני שייכת לעיר העתיקה", למרחב, 7 ביולי 1967

[2] רבקה ויינגרטן, הרובע היהודי הופקר עוד לפני תש"ח, כל העיר, 21 במאי 1982

[עמיקם-3] ¹ ² בצלאל עמיקם, החצר הישנה ברובע המתחדש, על המשמר, 17 בספטמבר 1976

[4] ביום ד' טקס חנוכת "חצר הישוב הישן" בעיר־העתיקה, דבר, 26 באפריל 1976

[תלמי-5] ¹ ² מנחם תלמי, חצר הפלאים של היישוב הישן, מעריב, 4 במרץ 1977
המשך הכתבה, מעריב, 4 במרץ 1977

[6] בית הכנסת, באתר המוזיאון

[7] ראו: קונטרס ישיבת ציון, באתר hebrewbooks.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מבנה
-{{מוזיאון|
-|שם=מוזיאון חצר היישוב הישן
+| שם = מוזיאון חצר היישוב הישן
-|תצלום=[[קובץ:Hhh22.jpg|250px]]
+| תמונה = [[קובץ:Hhh22.jpg|250px]]
-|כיתוב=בחצר מוזיאון היישוב הישן
+| כיתוב = בחצר מוזיאון היישוב הישן
+| כתובת = אור החיים 6, [[העיר העתיקה]]
-|סוג=
+| תאריך סיום = 1976
-|אדריכל=
+| מייסדים = רבקה ויינגרטן
-|שנת ההקמה=1976
+| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|סטייה אנכית=-8}}
-|שנת סגירה=
-|כתובת=אור החיים 6, [[העיר העתיקה]]
-|מייסדים=רבקה ויינגרטן
-|בעלות=
-|נשיא=
-|מנהל=
-|אוצר ראשי=
-|דף הבית=
-|קואורדינטות=
-|מפה=
-|כתובית מפה=
 }}
 [[קובץ:Hhh_kitchen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטבח משותף]]
@@ שורה 22: / שורה 12: @@
 [[קובץ:Hhh_tin_boxes.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כלי אחסון מפחי נפט]]
 [[קובץ:Hhh_synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בית כנסת האר"י]]
-'''מוזיאון חצר היישוב הישן''' הוא [[מוזיאון]] [[אתנוגרפיה|אתנוגרפי]] השוכן ברחוב אור החיים ב{{ה|רובע היהודי}}, בסמוך ל[[הרובע הארמני|רובע הארמני]], ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] של [[ירושלים]]. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי [[היישוב הישן]] במאתיים השנים שקדמו לנפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]].
+'''מוזיאון חצר היישוב הישן''' הוא [[מוזיאון]] [[אתנוגרפיה|אתנוגרפי]] השוכן ברחוב אור החיים ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], בסמוך ל[[הרובע הארמני|רובע הארמני]], ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] של [[ירושלים]]. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי [[היישוב הישן]] במאתיים השנים שקדמו לנפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]].
+==היסטוריה==
+מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ביקשה רבקה ויינגרטן, בתו של [[מרדכי וינגרטן|אברהם מרדכי ויינגרטן]] ("מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות) לחזור ולהתגורר ברובע{{הערה|שם=סנה|{{למרחב|שלמה סנה|"אני שייכת לעיר העתיקה"|19670707|39}}}}. אך מצא שרוב בתיו היו הרוסים{{הערה|שם=סנה}}. בית משפחתה בחצר "אור החיים" שימש בשנים שלפני [[מלחמת העצמאות]] גם כבית ספר ומרכז קהילתי{{הערה|{{כל העיר1|רבקה ויינגרטן|הרובע היהודי הופקר עוד לפני תש"ח|19820521|105}}}}. בחצר, שהיו בה מפלסים רבים התגוררו מספר משפחות, כל משפחה בשני חדרים. בתום מלחמת ששת-הימים מצאה ויינגרטן את המתחם הרוס, כשחדריו מלאים בגללי עיזים ומשמשים כאורווה{{הערה|שם=עמיקם|{{על המשמר|בצלאל עמיקם|החצר הישנה ברובע המתחדש|19760917|66}}}}.
+ויינגרטן יזמה במהלך שיקום הרובע היהודי, את הקמתו של מוזיאון במקום, במטרה להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]]. היא פנתה לראש עיריית ירושלים [[טדי קולק]] והוא גייס תרומה, באמצעות [[הקרן לירושלים]], מהתעשיין והנדבן [[מנדל קפלן]] לשיפוץ המבנה והקמת המוזיאון, שנקרא של שם אביו יצחק קפלן{{הערה|שם=עמיקם}}. המוזיאון נפתח לקהל ב-[[28 באפריל]] [[1976]], בטקס בנוכחות נשיא המדינה [[אפרים קציר]] וראש עיריית ירושלים טדי קולק{{הערה|{{דבר||ביום ד' טקס חנוכת "חצר הישוב הישן" בעיר־העתיקה|19760426|73}}}}.
 ==מוצגי המוזיאון==
-במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל [[בור מים]], צמחי [[תבלין]], [[מטבח]] ופינת [[כביסה]]. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת.
+במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל [[בור מים]], צמחי [[תבלין]], [[מטבח]] ופינת [[כביסה]]. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת{{הערה|שם=תלמי|{{מעריב|מנחם תלמי|חצר הפלאים של היישוב הישן|19770304|201}}{{ש}}{{מעריב||המשך הכתבה|19770304|202}}}}.
-המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן [[כרונולוגיה|כרונולוגי]] ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מ[[המאה ה-19]] ועד שלהי [[תקופת המנדט]]. בין היתר מוצגים במוזיאון [[קמע|קמעות]], [[שמלת כלה|שמלות כלה]], מיטת [[לידה|יולדת]] שעברה בין נשות הרובע, כלי [[מטבח]], חפצי כביסה ועוד.
+המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן [[כרונולוגיה|כרונולוגי]] ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מ[[המאה ה-19]] ועד שלהי [[תקופת המנדט]]. בין היתר מוצגים במוזיאון [[קמע]]ות, [[שמלת כלה|שמלות כלה]], מיטת [[לידה|יולדת]] שעברה בין נשות הרובע, כלי [[מטבח]], חפצי כביסה ועוד{{הערה|שם=תלמי}}.
-==הקמת המוזיאון==
-המוזיאון הוקם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] במהלך שיקום הרובע היהודי, על ידי רבקה ויינגרטן, בתו של [[מרדכי וינגרטן|אברהם מרדכי ויינגרטן]], "מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות, בניסיון להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]]. המוזיאון, הקרוי על שם [[יצחק קפלן]] נפתח לקהל ב[[יום ירושלים]] בשנת [[1976]].
 == בתי הכנסת ==
-במתחם המוזיאון מצוי '''בית כנסת האר"י''' [[יהדות חצי האי האיברי|הספרדי]] ובקומתו השנייה, בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי '''[[בית הכנסת אור החיים]]''', לשעבר כמנהג איטאליאנו [[יהדות ספרד|והספרדים]] ועתה כמנהג [[יהדות אשכנז]].
+במתחם המוזיאון מצוי '''בית כנסת האר"י''' [[יהדות חצי האי האיברי|הספרדי]], בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי '''[[בית הכנסת אור החיים]]''', לשעבר כמנהג איטאליאנו [[יהדות ספרד|והספרדים]] ועתה כמנהג [[יהדות אשכנז]].
 ====בית הכנסת האר"י====
-בית הכנסת נוסד ב{{ה|תקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית}} במקום בו לפי המסורת נולד רבי [[יצחק לוריא]] ([[האר"י]]) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] שבמהלכן נשרף ונבזז.{{הערה|1=[http://www.datinet.co.il/1/museum_haishuv_hayashan/1.html בית הכנסת], באתר המוזיאון}}
+בית הכנסת נוסד ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] במקום בו לפי המסורת נולד רבי [[יצחק לוריא]] ([[האר"י]]) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] שבמהלכן נשרף ונבזז{{הערה|1=[http://www.datinet.co.il/1/museum_haishuv_hayashan/1.html בית הכנסת], באתר המוזיאון}}.
-י[[צחק שלמה בלוי]]א מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מ[[ארבעת בתי הכנסת הספרדיים]] אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.
+[[יצחק שלמה בלויא]] מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מ[[ארבעת בתי הכנסת הספרדיים]] אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.
-:בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבע בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר׳ יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד  לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת [[ה'רצ"ד]] [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב".{{הערה|1=ראו: [http://chabadlibrarybooks.com/download.aspx?req=32723 קונטרס שיבת ציון], באתר  chabadlibrarybooks.}}
+:בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבעה בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר' יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת [[ה'רצ"ד]] [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב"{{הערה|1=ראו: [http://beta.hebrewbooks.org/32723 קונטרס ישיבת ציון], באתר  hebrewbooks.}}.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 47: / שורה 38: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{אתר רשמי|http://www.oyc.co.il}}
-* [http://www.datinet.co.il/1/museum_haishuv_hayashan/index.html אתר הבית] של המוזיאון
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007265596805171|מוזיאון חצר היישוב הישן (ירושלים)}}
-* [http://www.shimur.org/article.php?id=547 פרטי המוזיאון] באתר [[המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות]].
-* [http://www.shimur.org/article.php?id=553 מוזיאון "חצר היישוב הישן"] - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.
+* [http://www.shimur.org/Kaplan-Yishuv-Court פרטי המוזיאון] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170829160952/http://www.shimur.org/Kaplan-Yishuv-Court |date=2017-08-29 }} באתר [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]]
-* [http://www.snunit.k12.il/atar/jerushcunot.html#1 מידע על המוזיאון] באתר סנונית.
+* [http://www.snunit.k12.il/atar/jerushcunot.html#1 מידע על המוזיאון]באתר סנונית.
+* אורה פיקל צברי [http://www.shimur.org/uploads/magazin6.pdf#page=141 'מוזיאון חצר היישוב הישן: מבנה מגורים שהפך למוזיאון היסטורי'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170203161827/http://www.shimur.org/uploads/magazin6.pdf#page=141 |date=2017-02-03 }}, '''אתרים - המגזין''', המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 139-142.
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 68: / שורה 60: @@
 </gallery>
+{{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:ירושלים: מוזיאונים בעיר העתיקה|חצר היישוב הישן]]
-[[קטגוריה:ירושלים:מוזיאונים בעיר העתיקה|חצר היישוב הישן]]
 [[קטגוריה:הרובע היהודי: בתי כנסת]]
 [[קטגוריה:הרובע היהודי]]
 [[קטגוריה:היישוב הישן]]
-[[קטגוריה:ישראל: מבנים לשימור]]
+[[קטגוריה:ירושלים: מבנים לשימור]]
 [[קטגוריה:מוזיאונים אתנוגרפיים בישראל]]
+[[קטגוריה:ישראל: מוזיאונים בנושא יהדות]]
 [[קטגוריה:מוזיאונים לתולדות היהודים בארץ ישראל]]
 [[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז ירושלים]]