מוזיאון חצר היישוב הישן – הבדלי גרסאות
Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:מוזיאונים אתנוגרפיים בישראל ל קטגוריה:ישראל: מוזיאונים בנושא יהדות שימוש בCat-a-lot |
|||
(47 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מבנה |
|||
[[File:Gate of Old Yishuv Court Museum.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|שער המוזיאון]] |
|||
| שם = מוזיאון חצר היישוב הישן |
|||
[[קובץ:Hhh22.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בחצר המוזיאון]] |
|||
| תמונה = [[קובץ:Hhh22.jpg|250px]] |
|||
| כיתוב = בחצר מוזיאון היישוב הישן |
|||
| כתובת = אור החיים 6, [[העיר העתיקה]] |
|||
| תאריך סיום = 1976 |
|||
| מייסדים = רבקה ויינגרטן |
|||
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|סטייה אנכית=-8}} |
|||
}} |
|||
[[קובץ:Hhh_kitchen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטבח משותף]] |
[[קובץ:Hhh_kitchen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מטבח משותף]] |
||
[[קובץ:Hhh_cheese.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כלי חביצה וגבינות]] |
[[קובץ:Hhh_cheese.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כלי חביצה וגבינות]] |
||
[[קובץ:Hhh_tin_boxes.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כלי אחסון מפחי נפט]] |
[[קובץ:Hhh_tin_boxes.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כלי אחסון מפחי נפט]] |
||
[[קובץ:Hhh_synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בית כנסת האר"י]] |
[[קובץ:Hhh_synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בית כנסת האר"י]] |
||
'''מוזיאון חצר היישוב הישן''' הוא [[מוזיאון]] [[אתנוגרפיה|אתנוגרפי]] השוכן ברחוב אור החיים ב |
'''מוזיאון חצר היישוב הישן''' הוא [[מוזיאון]] [[אתנוגרפיה|אתנוגרפי]] השוכן ברחוב אור החיים ב[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], בסמוך ל[[הרובע הארמני|רובע הארמני]], ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] של [[ירושלים]]. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי [[היישוב הישן]] במאתיים השנים שקדמו לנפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]]. |
||
==היסטוריה== |
|||
מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ביקשה רבקה ויינגרטן, בתו של [[מרדכי וינגרטן|אברהם מרדכי ויינגרטן]] ("מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות) לחזור ולהתגורר ברובע{{הערה|שם=סנה|{{למרחב|שלמה סנה|"אני שייכת לעיר העתיקה"|19670707|39}}}}. אך מצא שרוב בתיו היו הרוסים{{הערה|שם=סנה}}. בית משפחתה בחצר "אור החיים" שימש בשנים שלפני [[מלחמת העצמאות]] גם כבית ספר ומרכז קהילתי{{הערה|{{כל העיר1|רבקה ויינגרטן|הרובע היהודי הופקר עוד לפני תש"ח|19820521|105}}}}. בחצר, שהיו בה מפלסים רבים התגוררו מספר משפחות, כל משפחה בשני חדרים. בתום מלחמת ששת-הימים מצאה ויינגרטן את המתחם הרוס, כשחדריו מלאים בגללי עיזים ומשמשים כאורווה{{הערה|שם=עמיקם|{{על המשמר|בצלאל עמיקם|החצר הישנה ברובע המתחדש|19760917|66}}}}. |
|||
ויינגרטן יזמה במהלך שיקום הרובע היהודי, את הקמתו של מוזיאון במקום, במטרה להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]]. היא פנתה לראש עיריית ירושלים [[טדי קולק]] והוא גייס תרומה, באמצעות [[הקרן לירושלים]], מהתעשיין והנדבן [[מנדל קפלן]] לשיפוץ המבנה והקמת המוזיאון, שנקרא של שם אביו יצחק קפלן{{הערה|שם=עמיקם}}. המוזיאון נפתח לקהל ב-[[28 באפריל]] [[1976]], בטקס בנוכחות נשיא המדינה [[אפרים קציר]] וראש עיריית ירושלים טדי קולק{{הערה|{{דבר||ביום ד' טקס חנוכת "חצר הישוב הישן" בעיר־העתיקה|19760426|73}}}}. |
|||
⚫ | |||
⚫ | במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל [[בור מים]], צמחי [[תבלין]], [[מטבח]] ופינת [[כביסה]]. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל [[בור מים]], צמחי [[תבלין]], [[מטבח]] ופינת [[כביסה]]. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת{{הערה|שם=תלמי|{{מעריב|מנחם תלמי|חצר הפלאים של היישוב הישן|19770304|201}}{{ש}}{{מעריב||המשך הכתבה|19770304|202}}}}. |
||
⚫ | המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן [[כרונולוגיה|כרונולוגי]] ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מ[[המאה ה-19]] ועד שלהי [[תקופת המנדט]]. בין היתר מוצגים במוזיאון [[קמע]]ות, [[שמלת כלה|שמלות כלה]], מיטת [[לידה|יולדת]] שעברה בין נשות הרובע, כלי [[מטבח]], חפצי כביסה ועוד{{הערה|שם=תלמי}}. |
||
==הקמת המוזיאון== |
|||
המוזיאון הוקם לאחר [[מלחמת ששת הימים]] במהלך שיקום הרובע היהודי, על ידי רבקה ויינגרטן, בתו של הרב [[אברהם מרדכי ויינגרטן]], "מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות, בניסיון להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות]]. אורח החיים המודרני אינו מאפשר שיחזור אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילתו, ועל כן הורגש בקרב תושבי הרובע החוזרים אליו הצורך בהקמת המוזיאון. המוזיאון, הקרוי על שם [[יצחק קפלן]] נפתח לקהל ב[[יום ירושלים]] בשנת [[1976]]. |
|||
== בתי הכנסת == |
== בתי הכנסת == |
||
במתחם המוזיאון מצוי '''בית כנסת האר"י''' [[יהדות חצי האי האיברי|הספרדי]] |
במתחם המוזיאון מצוי '''בית כנסת האר"י''' [[יהדות חצי האי האיברי|הספרדי]], בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי '''[[בית הכנסת אור החיים]]''', לשעבר כמנהג איטאליאנו [[יהדות ספרד|והספרדים]] ועתה כמנהג [[יהדות אשכנז]]. |
||
====בית הכנסת האר"י==== |
====בית הכנסת האר"י==== |
||
בית הכנסת נוסד ב |
בית הכנסת נוסד ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] במקום בו לפי המסורת נולד רבי [[יצחק לוריא]] ([[האר"י]]) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ [[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] שבמהלכן נשרף ונבזז{{הערה|1=[http://www.datinet.co.il/1/museum_haishuv_hayashan/1.html בית הכנסת], באתר המוזיאון}}. |
||
[[יצחק שלמה בלויא]] מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מ[[ארבעת בתי הכנסת הספרדיים]] אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת. |
|||
:בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבעה בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר' יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת [[ה'רצ"ד]] [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב"{{הערה|1=ראו: [http://beta.hebrewbooks.org/32723 קונטרס ישיבת ציון], באתר hebrewbooks.}}. |
|||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
* [[אייל מירון]], '''ירושלים וכל נתיבותיה''', ירושלים: הוצאת [[יד בן צבי]], 1996. |
* [[אייל מירון]], '''ירושלים וכל נתיבותיה''', ירושלים: הוצאת [[יד בן צבי]], 1996; עמ' 163. |
||
* [[דוד קרויאנקר]], '''לגור בירושלים'''. |
* [[דוד קרויאנקר]], '''לגור בירושלים'''. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* [http://www.datinet.co.il/1/museum_haishuv_hayashan/index.html אתר הבית] של המוזיאון |
|||
* {{אתר רשמי|http://www.oyc.co.il}} |
|||
* [http://www.shimur.org/article.php?id=547 פרטי המוזיאון] באתר [[המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות]]. |
|||
* |
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007265596805171|מוזיאון חצר היישוב הישן (ירושלים)}} |
||
* [http://www.shimur.org/Kaplan-Yishuv-Court פרטי המוזיאון] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170829160952/http://www.shimur.org/Kaplan-Yishuv-Court |date=2017-08-29 }} באתר [[המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]] |
|||
* [http://www.snunit.k12.il/atar/jerushcunot.html#1 מידע על המוזיאון] |
* [http://www.snunit.k12.il/atar/jerushcunot.html#1 מידע על המוזיאון]באתר סנונית. |
||
* אורה פיקל צברי [http://www.shimur.org/uploads/magazin6.pdf#page=141 'מוזיאון חצר היישוב הישן: מבנה מגורים שהפך למוזיאון היסטורי'] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170203161827/http://www.shimur.org/uploads/magazin6.pdf#page=141 |date=2017-02-03 }}, '''אתרים - המגזין''', המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 139-142. |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
<gallery widths=" |
<gallery widths="100px" heights="100px" perrow="6"> |
||
תמונה:Hhh_delivery_bed.jpg|מיטת יולדת |
תמונה:Hhh_delivery_bed.jpg|מיטת יולדת |
||
תמונה:Hhh_doll.jpg|מיטת בובה |
תמונה:Hhh_doll.jpg|מיטת בובה |
||
שורה 47: | שורה 60: | ||
</gallery> |
</gallery> |
||
{{בקרת זהויות}} |
|||
{{coord|31|46|30.79|N|35|13|49.15|E|type:landmark|display=title}} |
|||
[[קטגוריה:ירושלים:מוזיאונים בעיר העתיקה|חצר היישוב הישן]] |
[[קטגוריה:ירושלים: מוזיאונים בעיר העתיקה|חצר היישוב הישן]] |
||
[[קטגוריה:הרובע היהודי: בתי כנסת]] |
[[קטגוריה:הרובע היהודי: בתי כנסת]] |
||
[[קטגוריה:הרובע היהודי]] |
[[קטגוריה:הרובע היהודי]] |
||
[[קטגוריה:היישוב הישן]] |
[[קטגוריה:היישוב הישן]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:ירושלים: מבנים לשימור]] |
||
[[קטגוריה:מוזיאונים אתנוגרפיים בישראל]] |
[[קטגוריה:מוזיאונים אתנוגרפיים בישראל]] |
||
[[קטגוריה:ישראל: מוזיאונים בנושא יהדות]] |
|||
[[קטגוריה:מוזיאונים לתולדות היהודים בארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:מוזיאונים לתולדות היהודים בארץ ישראל]] |
||
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז ירושלים]] |
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז ירושלים]] |
גרסה אחרונה מ־23:04, 19 ביולי 2024
בחצר מוזיאון היישוב הישן | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
כתובת | אור החיים 6, העיר העתיקה |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
מייסדים | רבקה ויינגרטן |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1976 |
קואורדינטות | 31°46′31″N 35°13′49″E / 31.77516111°N 35.23019167°E |
www | |
מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים. המוזיאון מציג את אורח החיים המסורתי של אנשי היישוב הישן במאתיים השנים שקדמו לנפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר מלחמת ששת הימים ביקשה רבקה ויינגרטן, בתו של אברהם מרדכי ויינגרטן ("מוכתר" הרובע היהודי עד מלחמת העצמאות) לחזור ולהתגורר ברובע[1]. אך מצא שרוב בתיו היו הרוסים[1]. בית משפחתה בחצר "אור החיים" שימש בשנים שלפני מלחמת העצמאות גם כבית ספר ומרכז קהילתי[2]. בחצר, שהיו בה מפלסים רבים התגוררו מספר משפחות, כל משפחה בשני חדרים. בתום מלחמת ששת-הימים מצאה ויינגרטן את המתחם הרוס, כשחדריו מלאים בגללי עיזים ומשמשים כאורווה[3].
ויינגרטן יזמה במהלך שיקום הרובע היהודי, את הקמתו של מוזיאון במקום, במטרה להציג את אורח החיים שהיה ברובע לפני נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות. היא פנתה לראש עיריית ירושלים טדי קולק והוא גייס תרומה, באמצעות הקרן לירושלים, מהתעשיין והנדבן מנדל קפלן לשיפוץ המבנה והקמת המוזיאון, שנקרא של שם אביו יצחק קפלן[3]. המוזיאון נפתח לקהל ב-28 באפריל 1976, בטקס בנוכחות נשיא המדינה אפרים קציר וראש עיריית ירושלים טדי קולק[4].
מוצגי המוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוזיאון ישנו שפע של ריהוט, ביגוד וחדרים תקופתיים המשקפים את אופי החיים של "החצר היהודית" ברובע. חצר זו כללה מרחב מרכזי משותף שהוקף בדירות קטנות וצמודות זו לזו. במרחב זה היו הנכסים המשותפים של הדיירים, כולל בור מים, צמחי תבלין, מטבח ופינת כביסה. בתחומי המוזיאון מצויות שתי חצרות, כולל הדירות שסביבן, וכן שני בתי כנסת[5].
המוזיאון, השוכן בחדרי הדירות, מסודר באופן כרונולוגי ומציג אורחות חיים של משפחות אשכנזיות וספרדיות החל מהמאה ה-19 ועד שלהי תקופת המנדט. בין היתר מוצגים במוזיאון קמעות, שמלות כלה, מיטת יולדת שעברה בין נשות הרובע, כלי מטבח, חפצי כביסה ועוד[5].
בתי הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתחם המוזיאון מצוי בית כנסת האר"י הספרדי, בחלק אחר, בקומה השנייה, מצוי בית הכנסת אור החיים, לשעבר כמנהג איטאליאנו והספרדים ועתה כמנהג יהדות אשכנז.
בית הכנסת האר"י
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נוסד בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל במקום בו לפי המסורת נולד רבי יצחק לוריא (האר"י) ונקרא על שמו. שימש כבית כנסת לעדת הספרדים, תחילה באופן מוסווה ומאז המחצית השנייה של המאה ה-19 באופן גלוי. היה פעיל עד פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט שבמהלכן נשרף ונבזז[6].
יצחק שלמה בלויא מביא ב"קונטרס ישִבת ציון" סיפור על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים אבל נראה שהוא מכוון לבית כנסת זה או שיש עירוב מסורות משני בתי הכנסת.
- בקצה העיר תימנה, ימצא להם ארבעה בתי כנסיות כאחד והם הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש ... ובמדרגות יורדים אליהם, אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר' יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק [בעיר הקודש] ... במקצוע הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא זכור לטוב אשר נתגלה שם (בשנת ה'רצ"ד [1534] ליצירה) להרב החסיד ר' שלמה זצוק"ל עת הִמול את בנו האר"י זיע"א, ולזיכרון חרות כן על קירות הבית "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב"[7].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, 1996; עמ' 163.
- דוד קרויאנקר, לגור בירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון חצר היישוב הישן
- מוזיאון חצר היישוב הישן (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
- פרטי המוזיאון (אורכב 29.08.2017 בארכיון Wayback Machine) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- מידע על המוזיאוןבאתר סנונית.
- אורה פיקל צברי 'מוזיאון חצר היישוב הישן: מבנה מגורים שהפך למוזיאון היסטורי' (אורכב 03.02.2017 בארכיון Wayback Machine), אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 139-142.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שלמה סנה, "אני שייכת לעיר העתיקה", למרחב, 7 ביולי 1967
- ^ רבקה ויינגרטן, הרובע היהודי הופקר עוד לפני תש"ח, כל העיר, 21 במאי 1982
- ^ 1 2 בצלאל עמיקם, החצר הישנה ברובע המתחדש, על המשמר, 17 בספטמבר 1976
- ^ ביום ד' טקס חנוכת "חצר הישוב הישן" בעיר־העתיקה, דבר, 26 באפריל 1976
- ^ 1 2 מנחם תלמי, חצר הפלאים של היישוב הישן, מעריב, 4 במרץ 1977
המשך הכתבה, מעריב, 4 במרץ 1977 - ^ בית הכנסת, באתר המוזיאון
- ^ ראו: קונטרס ישיבת ציון, באתר hebrewbooks.
-
מיטת יולדת
-
מיטת בובה
-
כלי טחינה
-
כלי לנטילת ידיים
-
קומקום
-
כלי כביסה
-
פינת כביסה בחצר
-
מנורת שמן מכוסות
-
סמובר
-
כלי הגשה