לדלג לתוכן

אפונים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ArthurBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט מוסיף: simple:Eponym
מ פישוט קישור
 
(41 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מילה|אחר=ירק|ראו=[[אפונה]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מילה: "אֶפּוֹנִים"|אחר=צמח|ראו=[[אפונה]]}}
''' אֶפּוֹנִים''' (eponym) הוא שם של אדם, אמיתי או בדוי, אשר על שמו נקרא מקום, עם, מושג, תגלית או כל דבר אחר. האפונים עשוי להיות רשמי, דוגמת יחידת מדידה הנקראת על שם המדען שהמציא אותה, או פופולרי ובלתי רשמי. ב[[אנגלית]] מודרנית, המילה "eponymous", מתייחסת לדבר הנקרא על שם תוכנו, דוגמת [[אלבום מוזיקה|אלבום]] הנקרא על שם ה[[להקה]] שהוציאה אותו, או [[ספר]] הנקרא על שם [[גיבור]]ו. לעתים ה[[אטימולוגיה]] הפופולרית של האפונים שגויה, דוגמת [[סלט קיסר]] המיוחס לפעמים ל[[יוליוס קיסר]] בגלל שמו.
''' אֶפּוֹנִים''' ('''Eponym''') הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר. [[יוונית עתיקה|מיוונית]]: ''ἐπώνυμος'' "ניתן כשם", שבעצמו נגזר מהצירוף ''ἐπί'' "על" עם ''ὄνυμα'' "שם" ([[יוונית איולית|אאולית]]), כלומר "על שם", "נתן שמו למשהו או למישהו".<ref>[https://www.oed.com/dictionary/eponym_n?tab=etymology#eid מילון אוקספורד אונליין], מעודכן ליום 29.11.2023.</ref> האפונים עשוי להיות רשמי, דוגמת יחידת מדידה הנקראת על שם המדען שהמציא אותה, או פופולרי ובלתי רשמי. ב[[אנגלית]] מודרנית, המילה "Eponymous" מתייחסת לדבר הנקרא על שם תוכנו, דוגמת [[אלבום מוזיקה|אלבום]] הנקרא על שם ה[[להקה]] שהוציאה אותו, או [[ספר]] הנקרא על שם [[גיבור (ספרות ואמנות)|גיבור]]ו. לעיתים ה[[אטימולוגיה עממית|אטימולוגיה העממית]] של האפונים שגויה לדוגמה, "[[סלט קיסר]]", המיוחס לפעמים ל[[יוליוס קיסר]] בשל שמו.


==תאריכים אפונימיים==
==תאריכים אפונימיים==
לאורך ההיסטוריה יש מגוון דוגמאות לשימוש בתאריכים אפונימיים. ה[[האימפריה האשורית|אשורים]] קראו לכל שנה על שם אישיות בכירה, באלף הראשון לפני הספירה. ב[[רומא העתיקה]] נודעו שנים על פי שמות ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]]ים הנבחרים, והשנה 59 לפנה"ס נודעה בתור "הקונסוליה של יוליוס וקיסר" עקב הדומיננטיות של יוליוס קיסר על פני הקונסול השני, מרקוס קלפורניוס ביבולוס. ב[[אירופה]] ה[[נצרות|נוצרית]], [[בית מלוכה|בתי מלוכה]] רבים חישבו תאריכים לפי שנות שלטונו של ה[[מלך]] הנוכחי. [[הכנסייה הקתולית]] היא זו שהשליטה את שיטת [[ספירת הנוצרים]], לפיה נקראות כל השנים מאז לידתו של [[ישו]] (על פי המסורת הנוצרית) ''Anno Domini'', "לשנת האדון".


לוח השנה בו אנו משתמשים, [[הלוח הגרגוריאני]], קרוי על שם האפיפיור [[גרגוריוס ה-13]]. קדם לו [[הלוח היוליאני]] על שם [[יוליוס קיסר]]. שמות שני חודשים בלוח, [[יולי]] ו[[אוגוסט]], קרויים על שם יוליוס קיסר ו[[אוגוסטוס קיסר]].
לאורך ההיסטוריה, יש מגוון דוגמאות לשימוש בתאריכים אפונימיים. ה[[אשורים]] קראו לכל שנה על שם אישיות בכירה, במילניום הראשון לפני הספירה. ב[[רומא העתיקה]] נודעו שנים על פי שמות ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]]ים הנבחרים, והשנה 59 לפנה"ס נודעה בתור "הקונסוליה של יוליוס וקיסר" עקב הדומיננטיות של יוליוס קיסר על פני הקונסול השני, מרקוס קלפורניוס ביבולוס. ב[[אירופה]] ה[[נצרות|נוצרית]], [[בית מלוכה|בתי מלוכה]] רבים חישבו תאריכים לפי שנות שלטונו של ה[[מלך]] הנוכחי. [[הכנסייה הקתולית]] היא זו שהשליטה את שיטת [[ספירת הנוצרים]], לפיה נקראות כל השנים מאז לידתו של [[ישו]] (על פי המסורת הנוצרית) ''Anno Domini'', "לשנת האדון".


בעידן המודרני, תקופות מסוימות נקראות על שם שליט או ממשל דומיננטי, למשל תקופת הת'אצ'ריזם, על שם ראש ממשלת [[בריטניה]] לשעבר, [[מרגרט ת'אצ'ר]]. המלוכה הבריטית השפיעה רבות על ההיסטוריה של אירופה והמערב, ותקופות המלוכה נקראות לעיתים קרובות על שם המלך או המלכה של בריטניה, למשל התקופה האליזבתנית, התקופה האדוארדית, [[התקופה הוויקטוריאנית]] ועוד. ב[[היסטוריה של ארץ ישראל|היסטוריה]] ו[[ארכאולוגיה]] של [[ארץ ישראל]] מקובל להתייחס ל"תקופה ההרודיאנית", על-שם המלך [[הורדוס]]. כינוי תקופה על-שמו נובעת מחותמו הייחודי בממצאים הארכאולוגיים בארץ: היקף [[הורדוס#מפעלי הבנייה של הורדוס|בנייה]] נרחב (בכל רחבי הארץ), מבנים גדולים וסגנון בנייה ייחודי ("בנייה הרודיַאנית"), המיוחס לתקופת שלטונו.
לוח השנה בו אנו משתמשים, [[הלוח הגרגוריאני]] קרוי על שם האפיפיור [[גרגוריוס ה-13]]. קדם לו [[הלוח היוליאני]] על שם
[[יוליוס קיסר]]. שמות שני חודשים בלוח, [[יולי]] ו[[אוגוסט]] קרויים על שם יוליוס קיסר ו[[אוגוסטוס קיסר]] בהתאמה.

בעידן המודרני, תקופות מסוימות נקראות על שם שליט או ממשל דומיננטי, למשל תקופת הת'אצ'ריזם, על שם ראש ממשלת [[בריטניה]] לשעבר, [[מרגרט ת'אצ'ר]]. המלוכה הבריטית השפיעה רבות על ההיסטוריה של אירופה והמערב, ותקופות המלוכה נקראות לעתים קרובות על שם המלך או המלכה של בריטניה, למשל התקופה האליזבתנית, התקופה האדוארדית, [[התקופה הוויקטוריאנית]] ועוד. ב[[היסטוריה של ארץ ישראל|היסטוריה]] ו[[ארכאולוגיה]] של [[ארץ ישראל]] מקובל להתייחס ל"תקופה ההרודיאנית", על-שם המלך [[הורדוס]]. כינוי תקופה על-שמו נובעת מחותמו הייחודי בממצאים הארכאולוגיים בארץ: היקף [[הורדוס#מפעלי הבנייה של הורדוס|בנייה]] נרחב (בכל רחבי הארץ), מבנים גדולים וסגנון בנייה ייחודי ("בנייה הרודיַ‏אנית"), המיוחס לתקופת שלטונו.


==מקומות אפונימיים==
==מקומות אפונימיים==
[[תמונה:HavivSchool01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הספר חביב]] נקרא על שם מייסדו, דב חביב]]
[[קובץ:HavivSchool01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הספר חביב]] נקרא על שם מייסדו, דב חביב]]
ערים, ארצות ומקומות גאוגרפיים שונים נקראים לעתים על שם דמות, אמיתית או מיתולוגית, הקשורה בהיסטוריה שלהם. על פי המיתולוגיה הרומית, העיר [[רומא]] נקראה על שם מייסדיה, [[רמוס ורומולוס]]. העיר [[אתונה]] נקראה על שם האלה היוונית [[אתנה]], שבאופן מסורתי נחשבה כפורשת את סמכותה על העיר.
ערים, ארצות ומקומות גאוגרפיים שונים נקראים לעיתים על שם דמות, אמיתית או מיתולוגית, הקשורה בהיסטוריה שלהם. על פי [[מיתולוגיה רומית|המיתולוגיה הרומית]], העיר [[רומא]] נקראה על שם מייסדיה, [[רמוס ורומולוס]]. העיר [[אתונה]] נקראה על שם האלה היוונית [[אתנה]], שבאופן מסורתי נחשבה כפורשת את סמכותה על העיר.


בארץ ישראל יש מסורות עתיקות של קריאת יישובים ואזורים על-שמות אנשים. לפי מסורות יהודיות ומוסלמיות, העיר [[חברון]] נקראת ע"ש [[אברהם אבינו]], שהיה ידיד (=חבר) האל. התנ"ך מספר ([[מלכים]] א טז) ש[[עמרי]] קנה הר מאדם בשם שֶ‏מֶ‏ר, ובנה עליו עיר וקרא לעיר [[שומרון (עיר)|שומרון]] ע"ש האיש שמר. גם בעת החדשה קוראים למקומות רבים בארץ ע"ש אנשים: יישובים, שכונות, כבישים, כיכרות ומוסדות.
בארץ ישראל יש מסורות עתיקות של קריאת יישובים ואזורים על-שמות אנשים. לפי מסורות יהודיות ומוסלמיות, העיר [[חברון]] נקראת ע"ש [[אברהם אבינו]], שהיה ידיד (=חבר) האל{{מקור|נושא=מדעי הרוח}}. התנ"ך מספר{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|טז}}}} ש[[עמרי]] קנה הר מאדם בשם שֶמֶר, ובנה עליו עיר וקרא לעיר [[שומרון (עיר)|שומרון]] על שם האיש. גם בעת החדשה נקראים מקומות רבים בארץ על שמות אנשים: יישובים, שכונות, כבישים, כיכרות ומוסדות.

== אבות אפונימיים ==
אב אפונימי הוא המונח המחקרי המקובל [[ביקורת המקרא|בחקר המקרא]] ובחקר ה[[היסטוריה]] בכלל, לאב (מציאותי או דמיוני) של קבוצה, אשר קרויה על שמו. אב אפונימי יכול להיות [[האנשה]] של אותה קבוצה, או דמות ספציפית שלפי מסורתה של הקבוצה הוא אביה הקדמון. דוגמה לכך היא למשל דמותו המקראית של '''[[מסורות כלב|כָּלֵב]],''' זו של '''[[הקיני|קַּיִן]]''' ושל עוד דמויות מקראיות רבות.


==תגליות אפונימיות==
==תגליות אפונימיות==
ל[[מדע]] יש היסטוריה ארוכה של שמות אפונימיים: [[אסטרונומיה|גופים אסטרונומיים]], [[מחלה|מחלות]], [[טקסונומיה|מינים ביולוגיים]], עקרונות [[מתמטיקה|מתמטיים]], [[יסוד כימי|יסודות כימיים]] וכו' נקראו לרוב על שם המדענים שגילו או המציאו אותם, כמו יחידת ה[[ניוטון (יחידת מידה)|ניוטון]] על שמו של [[אייזק ניוטון]]. בעידן התגליות הגאוגרפיות נקראו לעיתים ארצות חדשות על שם המגלים הראשונים שמיפו אותם. דוגמה מפורסמת היא [[יבשת]] [[אמריקה]], שנקראה על שם [[אמריגו וספוצ'י]].

ל[[מדע]] יש היסטוריה ארוכה של שמות אפונימיים. [[אסטרונומיה|גופים אסטרונומיים]], [[מחלה|מחלות]], [[טקסונומיה|מינים ביולוגיים]], עקרונות [[מתמטיקה|מתמטיים]], [[יסוד (כימיה)|יסודות כימיים]] וכו' נקראו לרוב על שם המדענים שגילו או המציאו אותם, כמו יחידת ה[[ניוטון (מידה)|ניוטון]] על שמו של [[אייזק ניוטון]]. בעידן התגליות הגאוגרפיות נקראו לעתים ארצות חדשות על שם המגלים הראשונים שמיפו אותם. דוגמה מפורסמת היא [[יבשת]] [[אמריקה]], שנקראה על שם [[אמריגו וספוצ'י]].


==יצירות אפונימיות==
==יצירות אפונימיות==
[[ספר]]ים, [[סרט קולנוע|סרט]]ים ויצירות [[אמנות]] אחרות נקראים לעיתים קרובות על שם היוצר, או במקרים של יצירה בדיונית, על שם הדמות הראשית, אם במישרין ואם בעקיפין. שמות אייקוניים הופכים לעיתים למושגים בפני עצמם, למשל "[[רובינזון קרוזו]]", תת-[[סוגה]] של ספרים המתרחשים על [[אי בודד]], או "[[לוליטה (דמות)|לוליטה]]", כינוי לנערה צעירה המנהלת יחסים עם גבר מבוגר.


ב[[מוזיקה מודרנית]] נפוצה התופעה שה[[אלבום מוזיקה|אלבום]] הראשון של להקה או [[מוזיקאי]] יהיה אפונימי. להקת "[[לד זפלין]]" ידועה בכך שלארבעת אלבומיה הראשונים אין שמות, והם נקראים פופולרית על שם הלהקה: כל אלבום ממוספר לפי סדר יציאת האלבומים. הלהקה "[[R.E.M.]]" הוציאה אלבום הנקרא "Eponymous". כמו כן, האלבום הידוע בתור "[[The Beatles (אלבום)|האלבום הלבן]]" של "[[הביטלס]]" והאלבום הידוע בתור "[[Metallica (אלבום)|האלבום השחור]]" של "[[מטאליקה]]" הם למעשה אפונימים.
[[ספר]]ים, [[סרט קולנוע|סרט]]ים ויצירות [[אמנות]] אחרות נקראים לעתים קרובות על שם היוצר, או במקרים של יצירה בדיונית, על שם הדמות הראשית, אם במישרין ואם בעקיפין. שמות איקוניים הופכים לעתים למושגים בפני עצמם, למשל "[[רובינזון קרוזו]]", תת-[[סוגה]] של ספרים המתרחשים על [[אי בודד]], או "[[לוליטה]]", כינוי לנערה צעירה המנהלת יחסים עם גבר מבוגר.

ב[[מוזיקה מודרנית]] נפוצה התופעה שה[[אלבום מוזיקה|אלבום]] הראשון של להקה או [[מוזיקאי]] יהיה אפונימי. להקת [[לד זפלין]] ידועה בכך שלאלבומיה אין שמות, והם נקראים פופולרית על שם הלהקה: כל אלבום ממוספר לפי סדר יציאת האלבומים. הלהקה [[R.E.M.]] הוציאה אלבום הנקרא ''Eponymous'' והאלבום הידוע בתור "[[The Beatles (אלבום)|האלבום הלבן]]" של [[הביטלס]] הוא למעשה אפונימי.


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[יחידות מידה על שם אישים]]
* [[יחידות מידה על שם אישים]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=אפונים|ויקימילון 2=קטגוריה:אפונימים|ימין}}
* {{בריטניקה}}
* {{הארץ|אילון גלעד|רבים זכו לכך ששמם יהפוך למילה בפני עצמה. לא תמיד זה היה כבוד גדול|1.10567666|26 בינואר 2022}}

{{-}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:אפונימים|*]]
[[קטגוריה:אפונימים|*]]
שורה 35: שורה 46:
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:אטימולוגיה]]
[[קטגוריה:אטימולוגיה]]

[[en:Eponym]]
[[bg:Епоним]]
[[ca:Epònim]]
[[cs:Eponym]]
[[cv:Эпоним]]
[[da:Eponym]]
[[de:Eponym]]
[[eo:Eponimo]]
[[es:Epónimo]]
[[eu:Eponimo]]
[[fi:Eponyymi]]
[[fr:Éponymie]]
[[hr:Eponim]]
[[id:Eponim]]
[[io:Eponimo]]
[[it:Eponimo]]
[[ja:エポニム]]
[[mk:Епоним]]
[[nl:Eponiem]]
[[nn:Eponym]]
[[no:Eponym]]
[[pl:Eponim]]
[[pt:Epónimo]]
[[ro:Eponim]]
[[ru:Эпоним]]
[[sh:Eponim]]
[[simple:Eponym]]
[[sr:Епоним]]
[[sv:Eponym]]
[[uk:Епонім]]

גרסה אחרונה מ־23:34, 2 בספטמבר 2024

אֶפּוֹנִים (Eponym) הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר. מיוונית: ἐπώνυμος "ניתן כשם", שבעצמו נגזר מהצירוף ἐπί "על" עם ὄνυμα "שם" (אאולית), כלומר "על שם", "נתן שמו למשהו או למישהו".[1] האפונים עשוי להיות רשמי, דוגמת יחידת מדידה הנקראת על שם המדען שהמציא אותה, או פופולרי ובלתי רשמי. באנגלית מודרנית, המילה "Eponymous" מתייחסת לדבר הנקרא על שם תוכנו, דוגמת אלבום הנקרא על שם הלהקה שהוציאה אותו, או ספר הנקרא על שם גיבורו. לעיתים האטימולוגיה העממית של האפונים שגויה – לדוגמה, "סלט קיסר", המיוחס לפעמים ליוליוס קיסר בשל שמו.

תאריכים אפונימיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך ההיסטוריה יש מגוון דוגמאות לשימוש בתאריכים אפונימיים. האשורים קראו לכל שנה על שם אישיות בכירה, באלף הראשון לפני הספירה. ברומא העתיקה נודעו שנים על פי שמות הקונסולים הנבחרים, והשנה 59 לפנה"ס נודעה בתור "הקונסוליה של יוליוס וקיסר" עקב הדומיננטיות של יוליוס קיסר על פני הקונסול השני, מרקוס קלפורניוס ביבולוס. באירופה הנוצרית, בתי מלוכה רבים חישבו תאריכים לפי שנות שלטונו של המלך הנוכחי. הכנסייה הקתולית היא זו שהשליטה את שיטת ספירת הנוצרים, לפיה נקראות כל השנים מאז לידתו של ישו (על פי המסורת הנוצרית) Anno Domini, "לשנת האדון".

לוח השנה בו אנו משתמשים, הלוח הגרגוריאני, קרוי על שם האפיפיור גרגוריוס ה-13. קדם לו הלוח היוליאני על שם יוליוס קיסר. שמות שני חודשים בלוח, יולי ואוגוסט, קרויים על שם יוליוס קיסר ואוגוסטוס קיסר.

בעידן המודרני, תקופות מסוימות נקראות על שם שליט או ממשל דומיננטי, למשל תקופת הת'אצ'ריזם, על שם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט ת'אצ'ר. המלוכה הבריטית השפיעה רבות על ההיסטוריה של אירופה והמערב, ותקופות המלוכה נקראות לעיתים קרובות על שם המלך או המלכה של בריטניה, למשל התקופה האליזבתנית, התקופה האדוארדית, התקופה הוויקטוריאנית ועוד. בהיסטוריה וארכאולוגיה של ארץ ישראל מקובל להתייחס ל"תקופה ההרודיאנית", על-שם המלך הורדוס. כינוי תקופה על-שמו נובעת מחותמו הייחודי בממצאים הארכאולוגיים בארץ: היקף בנייה נרחב (בכל רחבי הארץ), מבנים גדולים וסגנון בנייה ייחודי ("בנייה הרודיַאנית"), המיוחס לתקופת שלטונו.

מקומות אפונימיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר חביב נקרא על שם מייסדו, דב חביב

ערים, ארצות ומקומות גאוגרפיים שונים נקראים לעיתים על שם דמות, אמיתית או מיתולוגית, הקשורה בהיסטוריה שלהם. על פי המיתולוגיה הרומית, העיר רומא נקראה על שם מייסדיה, רמוס ורומולוס. העיר אתונה נקראה על שם האלה היוונית אתנה, שבאופן מסורתי נחשבה כפורשת את סמכותה על העיר.

בארץ ישראל יש מסורות עתיקות של קריאת יישובים ואזורים על-שמות אנשים. לפי מסורות יהודיות ומוסלמיות, העיר חברון נקראת ע"ש אברהם אבינו, שהיה ידיד (=חבר) האל[דרוש מקור]. התנ"ך מספר[2] שעמרי קנה הר מאדם בשם שֶמֶר, ובנה עליו עיר וקרא לעיר שומרון על שם האיש. גם בעת החדשה נקראים מקומות רבים בארץ על שמות אנשים: יישובים, שכונות, כבישים, כיכרות ומוסדות.

אבות אפונימיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב אפונימי הוא המונח המחקרי המקובל בחקר המקרא ובחקר ההיסטוריה בכלל, לאב (מציאותי או דמיוני) של קבוצה, אשר קרויה על שמו. אב אפונימי יכול להיות האנשה של אותה קבוצה, או דמות ספציפית שלפי מסורתה של הקבוצה הוא אביה הקדמון. דוגמה לכך היא למשל דמותו המקראית של כָּלֵב, זו של קַּיִן ושל עוד דמויות מקראיות רבות.

תגליות אפונימיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדע יש היסטוריה ארוכה של שמות אפונימיים: גופים אסטרונומיים, מחלות, מינים ביולוגיים, עקרונות מתמטיים, יסודות כימיים וכו' נקראו לרוב על שם המדענים שגילו או המציאו אותם, כמו יחידת הניוטון על שמו של אייזק ניוטון. בעידן התגליות הגאוגרפיות נקראו לעיתים ארצות חדשות על שם המגלים הראשונים שמיפו אותם. דוגמה מפורסמת היא יבשת אמריקה, שנקראה על שם אמריגו וספוצ'י.

יצירות אפונימיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים, סרטים ויצירות אמנות אחרות נקראים לעיתים קרובות על שם היוצר, או במקרים של יצירה בדיונית, על שם הדמות הראשית, אם במישרין ואם בעקיפין. שמות אייקוניים הופכים לעיתים למושגים בפני עצמם, למשל "רובינזון קרוזו", תת-סוגה של ספרים המתרחשים על אי בודד, או "לוליטה", כינוי לנערה צעירה המנהלת יחסים עם גבר מבוגר.

במוזיקה מודרנית נפוצה התופעה שהאלבום הראשון של להקה או מוזיקאי יהיה אפונימי. להקת "לד זפלין" ידועה בכך שלארבעת אלבומיה הראשונים אין שמות, והם נקראים פופולרית על שם הלהקה: כל אלבום ממוספר לפי סדר יציאת האלבומים. הלהקה "R.E.M." הוציאה אלבום הנקרא "Eponymous". כמו כן, האלבום הידוע בתור "האלבום הלבן" של "הביטלס" והאלבום הידוע בתור "האלבום השחור" של "מטאליקה" הם למעשה אפונימים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy