שלזיה תחתית
שלזיה תחתית (בפולנית: dolnośląskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מערב פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולובוש, במזרח בווייוודה אופולה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בגרמניה.
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| מדינה |
 פולין | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חבל ארץ |
 שלזיה | ||||||||||||
| מושל | Cezary Przybylski | ||||||||||||
| רשות מחוקקת |
Lower Silesian Regional Assembly  | ||||||||||||
| בירת הפרובינציה | ורוצלב | ||||||||||||
| תאריך ייסוד |
1 בינואר 1999 | ||||||||||||
| על שם |
שלזיה תחתית | ||||||||||||
| שטח | 19,947 קמ"ר | ||||||||||||
| אוכלוסייה | | ||||||||||||
| ‑ בפרובינציה | 2,908,457 (2014) | ||||||||||||
| ‑ צפיפות | 146 נפש לקמ"ר (2014) | ||||||||||||
| קואורדינטות | 51°05′N 16°24′E / 51.083°N 16.400°E | ||||||||||||
| אזור זמן | UTC+1 | ||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||
  | |||||||||||||
בירתה של שלזיה תחתית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורוצלב, השוכנת במזרחה. ערים גדולות נוספות הן ולבז'יך, לגניצה וילניה גורה.
מקור השם
עריכהווייוודת שלזיה תחתית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במערבו. בפולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]
סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותה רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]
לשם ווייוודה מתווספת המילה "תחתית" (Dolny), מאחר שהיא יושבת בחבל הארץ הנמוך יותר של שלזיה, ולא בזה הגבוה, המכונה "שלזיה עילית" (Górny Śląsk).
גאוגרפיה
עריכהמבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה תחתית חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי הנושא את שמה, שלזיה תחתית. חבל ארץ זה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. נהר האודר מגיע אל שלזיה תחתית מהווייוודה השכנה אופולה שממזרח, וזורם מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב לאורך שלזיה תחתית. לאורך כל דרכיו הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. בהמשכו, הנהר יוצא אל הווייוודה השכנה לובוש הגובלת עם שלזיה תחתית מצפון-מערב. סביב גדותיו של נהר האודר משתרע עמק רחב וארוך, בו מרוכזת עיקר האוכלוסייה של האזור. מצפון ומדרום לעמק נהר האודר אפשר למצוא גבעות רבות, ותנאי השטח המישוריים המאפיינים את כל אזור שלזיה תחתית הופכים לגבוהים יותר. צפונה מהגבעות שמצפון לנהר האודר מצוי המישור הגדול של אזור פולין גדול. דרומה מהגבעות שמדרום לנהר האודר מצוי רכס הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לתנאי השטח בשאר האזורים בשלזיה תחתית. הרים אלו הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד לגובה של כ-1,600 מטר.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורוצלב, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.7 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 536.9 מ"מ.[7]
אזורים מוגנים
עריכהבשלזיה תחתית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שנים עשר פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-66 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
| פארקים לאומיים בשלזיה תחתית | ||||
|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | שטח (בקמ"ר) | מחוז |
 |
 |
הפארק הלאומי הרי סטולובה Park Narodowy Gór Stołowych |
63 | מחוז קלודצקו |
 |
 |
הפארק הלאומי קרקונושה Karkonoski Park Narodowy |
56 | מחוז ילניה גורה |
| פארקי נוף בשלזיה תחתית | |||
|---|---|---|---|
| תמונה | שם | שטח (בקמ"ר) | מחוז |
 |
פארק הנוף קשנז' Książański Park Krajobrazowy |
31 | מחוז ולבז'יך |
 |
פארק הנוף חלמי Park Krajobrazowy Chełmy |
159 | מחוז יאבור |
 |
פארק הנוף עמק ביסטשיצה Park Krajobrazowy Dolina Bystrzycy |
700 | מחוז מיליץ' |
 |
פארק הנוף עמק יז'ז'יצה Park Krajobrazowy Dolina Jezierzycy |
85 | מחוז וולוב |
 |
פארק הנוף עמק בובר Park Krajobrazowy Doliny Bobru |
80 | מחוז ילניה גורה |
 |
פארק הנוף הרי הינשוף Park Krajobrazowy Gór Sowich |
122 | מחוז דז'רז'וניוב |
 |
פארק הנוף סודטים ולבז'יך Park Krajobrazowy Sudetów Wałbrzyskich |
64 | מחוז ולבז'יך |
 |
פארק הנוף פז'מקוב Przemkowski Park Krajobrazowy |
223 | מחוז פולקוביצה |
 |
פארק הנוף רודווסקי Rudawski Park Krajobrazowy |
157 | מחוז יאבור |
 |
פארק הנוף שלנז'ה Ślężański Park Krajobrazowy |
81 | מחוז דז'רז'וניוב |
 |
פארק הנוף שנייז'ניק Śnieżnicki Park Krajobrazowy |
288 | מחוז קלודצקו |
הרים
עריכה| עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה תחתית | |||
|---|---|---|---|
| תמונה | שם | גובה (במטרים) | מחוז |
 |
שנייז'קה Śnieżka |
1602 | מחוז ילניה גורה |
 |
ויילקי שישאק Wielki Szyszak |
1509 | מחוז ילניה גורה |
 |
סמוגורניה Smogornia |
1489 | מחוז ילניה גורה |
 |
לבסקי שְצ'יט Łabski Szczyt |
1471 | מחוז ילניה גורה |
 |
מאלי שישאק Mały Szyszak |
1439 | מחוז ילניה גורה |
 |
שמיילץ Śmielec |
1424 | מחוז ילניה גורה |
 |
צ'סקי קאמייניה Czeskie Kamienie |
1416 | מחוז ילניה גורה |
 |
שלונסקי קאמייניה Śląskie Kamienie |
1413 | מחוז ילניה גורה |
 |
צ'רנה קופה Czarna Kopa |
1407 | מחוז ילניה גורה |
 |
טפי שְצ'יט Tępy Szczyt |
1387 | מחוז ילניה גורה |
היסטוריה
עריכה| לוח תקופות היסטוריות של שלזיה תחתית | |||
|---|---|---|---|
| עד 880 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 880 - 902 | דוכסות מורביה הגדולה | ||
| 902 - 960 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 960 - 1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025 - 1335 |  |
הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1335 - 1479 |  |
ממלכת בוהמיה | |
| 1479 - 1526 |  |
ממלכת הונגריה | |
| 1526 - 1748 |  |
ממלכת הבסבורג | |
| 1748 - 1867 |  |
ממלכת פרוסיה | |
| 1867 - 1871 |  |
הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871 - 1919 | |
הקיסרות הגרמנית | |
| 1919 - 1933 |  |
רפובליקת ויימאר | |
| 1939 - 1945 |  |
גרמניה הנאצית | |
| 1945 - 1989 |  |
הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  |
הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערך מורחב – שלזיה
ערים, יישובים ומחוזות
עריכהערים
עריכהבשלזיה תחתית ישנם 91 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בשלזיה תחתית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[8] | מחוז | |
| 1 |  |
 |
ורוצלב Wrocław |
633,105 | עצמאי |
| 2 |  |
 |
ולבז'יך Wałbrzych |
117,264 | עצמאי |
| 3 |  |
 |
לגניצה Legnica |
101,768 | עצמאי |
| 4 |  |
 |
ילניה גורה Jelenia Góra |
81,640 | עצמאי |
| 5 |  |
 |
לובין Lubin |
74,886 | מחוז לובין |
| 6 |  |
 |
גלוגוב Głogów |
68,813 | מחוז גלוגוב |
| 7 |  |
 |
שווידניצה Świdnica |
59,002 | מחוז שווידניצה |
| 8 |  |
 |
בולסלבייץ Bolesławiec |
39,481 | מחוז בולסלבייץ |
| 9 |  |
 |
אולשניצה Oleśnica |
37,307 | מחוז אולשניצה |
| 10 |  |
 |
דְזֶ'רְז'וֹנְיוּב Dzierżoniów |
34,315 | מחוז דז'רז'וניוב |
| 11 |  |
 |
אולאווה Oława |
32,278 | מחוז אולאווה |
| 12 |  |
 |
זגוז'לץ Zgorzelec |
31,716 | מחוז זגוז'לץ |
| 13 |  |
 |
ביילבה Bielawa |
31,068 | מחוז דז'רז'וניוב |
| 14 |  |
 |
קלודצקו Kłodzko |
27,919 | מחוז קלודצקו |
| 15 |  |
 |
יאבור Jawor |
23,857 | מחוז יאבור |
| 16 |  |
 |
שווייבודז'יצה Świebodzice |
23,175 | מחוז שווידניצה |
| 17 |  |
 |
נובה רודה Nowa Ruda |
23,114 | מחוז קלודצקו |
| 18 |  |
 |
פולקוביצה Polkowice |
22,553 | מחוז פולקוביצה |
| 19 |  |
 |
לובן Lubań |
21,788 | מחוז לובן |
| 20 |  |
 |
קאמיינה גורה Kamienna Góra |
19,893 | מחוז קאמיינה |
מחוזות
עריכהבשלזיה תחתית ישנם 30 מחוזות, מתוכם ארבע ערים מחוזיות.
| מחוזות שלזיה תחתית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[9] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
| |
ורוצלב Wrocław |
633,105 | 293 | ||
| |
ולבז'יך Wałbrzych |
117,264 | 84 | ||
| |
לגניצה Legnica |
101,768 | 56 | ||
| |
ילניה גורה Jelenia Góra |
81,640 | 109 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 |
מחוז קלודצקו Powiat kłodzki |
164,155 | 1,643 | 14 | קלודצקו |
 |
מחוז שווידניצה Powiat świdnicki |
160,658 | 742 | 8 | שווידניצה |
 |
מחוז ורוצלב Powiat wrocławski |
129,576 | 1,116 | 9 | ורוצלב |
 |
מחוז לובין Powiat lubiński |
106,437 | 711 | 4 | לובין |
 |
מחוז אולשניצה Powiat oleśnicki |
106,167 | 1,049 | 8 | אולשניצה |
 |
מחוז דז'רז'וניוב Powiat dzierżoniowski |
104,285 | 478 | 7 | דז'רז'וניוב |
 |
מחוז זגוז'לץ Powiat zgorzelecki |
92,799 | 838 | 7 | זגוז'לץ |
 |
מחוז בולסלבייץ Powiat bolesławiecki |
90,295 | 1,303 | 6 | בולסלבייץ |
 |
מחוז גלוגוב Powiat głogowski |
90,194 | 443 | 6 | גלוגוב |
 |
מחוז טשבניצה Powiat trzebnicki |
83,176 | 1,025 | 6 | טשבניצה |
 |
מחוז אולאווה Powiat oławski |
75,869 | 523 | 4 | אולאווה |
 |
מחוז זומבקוביצה Powiat ząbkowicki |
67,614 | 801 | 7 | זומבקוביצה שלונסקיה |
 |
מחוז ילניה גורה Powiat jeleniogórski |
65,069 | 628 | 9 | ילניה גורה |
 |
מחוז פולקוביצה Powiat polkowicki |
63,185 | 779 | 6 | פולקוביצה |
 |
מחוז ולבז'יך Powiat wałbrzyski |
57,620 | 430 | 9 | ולבז'יך |
 |
מחוז לובן Powiat lubański |
55,919 | 428 | 7 | לובן |
 |
מחוז לגניצה Powiat legnicki |
54,929 | 744 | 8 | לגניצה |
 |
מחוז שרודה Powiat średzki |
52,543 | 703 | 5 | שרודה שלונסקה |
 |
מחוז יאבור Powiat jaworski |
51,949 | 581 | 6 | יאבור |
 |
מחוז וולוב Powiat wołowski |
47,475 | 675 | 3 | וולוב |
 |
מחוז לבובק Powiat lwówecki |
47,120 | 709 | 5 | לבובק שלונסקי |
 |
מחוז זלוטורייה Powiat złotoryjski |
44,893 | 575 | 6 | זלוטורייה |
 |
מחוז קאמיינה Powiat kamiennogórski |
44,824 | 396 | 4 | קאמיינה גורה |
 |
מחוז סטשלין Powiat strzeliński |
44,322 | 622 | 5 | סטשלין |
 |
מחוז מיליץ' Powiat milicki |
37,286 | 715 | 3 | מיליץ' |
 |
מחוז גורה Powiat górowski |
36,321 | 738 | 4 | גורה |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שלזיה תחתית
שלזיה תחתית, ברשת החברתית פייסבוק
שלזיה תחתית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שלזיה תחתית, ברשת החברתית אינסטגרם- שלזיה תחתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
- ^ W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
- ^ "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
- ^ Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
- ^ Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
- ^ Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
- ^ Dane Klimatyczne
- ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Dolnośląskie
- ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, dolnośląskie