צבי לביא

צבי לביא (1 בינואר 1937 – 9 באוגוסט 2018) היה עיתונאי ישראלי, אשר שימש כתב, פרשן ובעל טור בעיתונים "מעריב" ו"גלובס" ובאתר החדשות "ynet".

צבי לביא

לביא, 2009
לידה	1 בינואר 1937 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	9 באוגוסט 2018 (בגיל 81)
מדינה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת הפעילות	1953–2018 (כ־65 שנים)
עיסוק	עיתונאי, פרשן, צלם
מעסיק	Ynet, מעריב, גלובס

ביוגרפיה

לביא נולד בתל אביב. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, מדעי המדינה, ולימודי תעודה בתוכנית שוורץ להכשרת מנהלים למרכזים קהילתיים.

בשנת 1953 החל לעבוד במערכת תל אביב של העיתון "זמנים" שיצא לאור בירושלים. ב-1954 החל את שירות החובה בצה"ל ככתב צבאי בדו-שבועון הצבאי לנוער "במחנה גדנ"ע". לקראת סוף שירותו סופח ליחידת דובר צה"ל, ככתב צבאי במבצע קדש. במלחמת ששת הימים ליווה ככתב במילואים את אוגדת פלד הצפונית.

ב-1957, לאחר שחרורו מצה"ל, החל לעבוד בעיתון "מעריב". במשך 35 שנה שימש במגוון תפקידי כתיבה ועריכה. בין תפקידיו: כתב באזורי הנגב והגליל, ובירושלים; אחראי על סיקור רשות השידור (במסגרת זו סיקר את הקמתה של הטלוויזיה הישראלית והיה מבקר הטלוויזיה הראשון של העיתון); כתב ופרשן פוליטי; כתב פרלמנטרי; ראש המשרד האירופי של העיתון בלונדון; עורך המקומון הירושלמי הראשון של מעריב; עורך המוסף השבועי "סופשבוע"; עורך המוסף היומי וכותב מאמרים ראשיים כסגן ראש מערכת החדשות.

בשנים 1975–1977 יצא לחופשה מ"מעריב" וחזר לצה"ל כסגן קצין חינוך פיקודי של פיקוד המרכז. הוא פיתח תוכניות לטיפול בפרט במלחמה ושיטה לקידום לימודי העברית של חילי חובה והשתחרר בדרגת רב-סרן.

ב-1992 פרש מ"מעריב" ועבד תקופה קצרה כיועץ לענייני חוץ של שר הכלכלה והתכנון שמעון שטרית.

ב-1993 חזר לעיתונות ככתב פרלמנטרי ופוליטי ובעל טור בעיתון העסקים "גלובס" במשך 13 שנים.

ב-2006 התמנה לכתב ופרשן כלכלי בכנסת של אתר האינטרנט ynet.

במקביל לעבודתו במעריב, מילא מגוון תפקידים בכלי תקשורת נוספים: כתב ועורך ביומן החדשות ויומן השבוע ב"קול ישראל"; עורך בתוכנית חדשות שבועית לצעירים בערוץ הראשון; כתב "במחנה", עורך חדשות ותוכניות ומגיש תוכנית הבוקר "707" בגלי צה"ל, במסגרת שירות מילואים; עורך כתב עת של חיל המודיעין "חמנית"; ועורך כתב העת "הגיל החדש" – רבעון לענייני פרישה וזקנה.

לביא ערך במהלך הקריירה העיתונאית מספר מחקרים בהם: עלייתה ונפילתה של ועדת עורכי העיתונים היומיים; תמורות ברחוב הערבי בישראל; "פראבדה" כמודל לעיתונות היומית בברית המועצות; תולדות תנועות הפועלים בסוריה; ופעילות האיגודים המקצועיים בגדה המערבית 1948–1967.

לביא עסק גם בצילום. סדרת תצלומיו "אמן יוצר חלון" מוצגת דרך קבע בבית הספרים הלאומי בירושלים מול החלון האמנותי הענקי של מרדכי ארדון, לתיעוד יצירתו.

ב-1986 זכה בפרס השלטון המקומי לתכנון אורבני על המודל שפיתח בעבודה קהילתית מקבילה לעבודתו העיתונאית, בתכנון והקמה של המרכז הקהילתי בקריית עקרון. כמו כן זכה בציון לשבח במסגרת פרס "עמוס לב" לכתבות צבאיות, ובציון לשבח בתחרות צילומים ע"ש "קאפה-שים".

לביא נפטר ב-9 באוגוסט 2018. הותיר אחריו אישה ושני ילדים.

ספריו

לביא חיבר ופרסם מספר ספרים בהם:

• "השמים אינם הגבול" עם חבר הכנסת לשעבר אליעזר ("צ'יטה") כהן - סיפורו של חיל האוויר הישראלי;
• כרך המיעוטים באנציקלופדיה צה"ל בחילו;
• "להיות שייך" – על חיים ציפורי, אבי תורת המתנ"סים (כותב ועורך);
• "ציורי דרך" – מסה אוטוביוגרפית של הצייר וחתן פרס ישראל מרדכי ארדון.

קישורים חיצוניים

• ynet, צבי לביא, הכתב הכלכלי בכנסת של ynet, נפטר בגיל 81, באתר ynet, 9 באוגוסט 2018