נבחרת ישראל בכדורסל
נבחרת הגברים של ישראל בכדורסל היא נבחרת הכדורסל הלאומית של ישראל, המנוהלת על ידי איגוד הכדורסל הישראלי.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| התאחדות | איגוד הכדורסל הישראלי |
| השתייכות | פיב"א אירופה |
|
דירוג פיב"א (10 באוגוסט 2024) |
41  +1 |
| - ניקוד פיב"א | 303.8 |
| מאמן |
 אריאל בית הלחמי |
| קפטן | תומר גינת |
| אצטדיון ביתי |
היכל מנורה מבטחים, תל אביב-יפו היכל קבוצת שלמה, תל אביב-יפו |
|
ibasketball | |
| גביע העולם בכדורסל | |
| הופעות | 2 (הראשונה ב-1954) |
| ההישג הטוב | מקום 7 (1986) |
| המשחקים האולימפיים | |
| הופעות | 1 (הראשונה ב-1952) |
| ההישג הטוב | מקום 20 (1952) |
| אליפות אירופה בכדורסל | |
| הופעות | 30 (הראשונה ב-1953) |
| ההישג הטוב |
 סגנות (1979) |
סגל הנבחרת מורכב משחקני כדורסל המחזיקים באזרחות ישראלית. רוב משחקי הבית של נבחרת ישראל נערכים בהיכל מנורה מבטחים שבתל אביב. הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיב"א לנבחרות גברים, הוא המקום ה-41 בעולם, נכון ל-10 באוגוסט 2024, עלייה של מקום אחד לעומת דירוג קודם.[1] היא מדורגת במקום ה-20 בעולם מבין כל נבחרות הכדורסל של אירופה.
נבחרת ישראל משתתפת כמעט בקביעות באליפויות אירופה והשתתפה פעמיים באליפות העולם. במסגרת המשחקים האולימפיים השתתפה הנבחרת פעם אחת. הישגי השיא של הנבחרת עד היום הם: זכייה ב-2 מדליות זהב במשחקי אסיה בשנים 1966 ו-1974, במדליית כסף ב-1970 וזכייה במדליית כסף באליפות אירופה 1979.
היסטוריה
עריכה
ערכים מורחבים – היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורסל
הישגי הנבחרת במשחקי אסיה
עריכהבמקביל להשתתפותה של הנבחרת בטורנירי אליפות אירופה, נבחרת ישראל השתתפה שלוש פעמים בטורניר הכדורסל של משחקי אסיה בשנים 1966, 1970 ו-1974 וסיימה עם שתי מדליות זהב ומדליית כסף.
במשחקי אסיה 1966 שנערכו בבנגקוק השתתפה לראשונה נבחרת ישראל וסיימה את הטורניר במקום הראשון תחת הדרכתו של המאמן שמעון שלח לאחר שישה ניצחונות והפסד אחד. בגמר ניצחה ישראל את תאילנד בתוצאה 42–90. במשחקי אסיה 1970 שנערכו שוב בבנגקוק, סיימה הנבחרת בהדרכתו של שמעון שלח עם מדליית הכסף לאחר שבעה ניצחונות והפסד אחד לקוריאה הדרומית שזכתה בזהב. במשחקי אסיה 1974 שנערכו בטהראן, זכתה הנבחרת בפעם השנייה במדליית הזהב לאחר שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים תחת הדרכתו של המאמן אברהם חמו. במשחק הגמר גברה הנבחרת על קוריאה הדרומית בתוצאה 85–92.
הישגי הנבחרת באליפויות אירופה
עריכה
מאז קום המדינה, השתתפה נבחרת ישראל כמעט בכל אליפות, והיא נעדרה רק מ-4 אליפויות בשנים 1955, 1957, 1989 ו-1991.
ישראל השתתפה לראשונה באליפות אירופה בטורניר שנערך במוסקבה בשנת 1953. במשחק הבכורה שלה באליפות, הביסה ישראל את פינלנד בתוצאה 36:60. ישראל סיימה את בית הגמר עם 11 נקודות כמו נבחרת צרפת שזכתה במדליית הארד עקב הפרש סלים. ישראל סיימה במקום החמישי הכללי בטורניר. הישג השיא של הנבחרת באליפות אירופה היה בטורניר שנערך ב-איטליה 1979, בו סיימה במקום השני עם מדליית הכסף, כסגניתה של ברית המועצות. ישראל הוגרלה לבית ג' יחד עם נבחרות פולין, צרפת ויוגוסלביה ועלתה מהמקום הראשון לאחר ניצחון על פולין, הפסד לצרפת וניצחון דרמטי במשחק האחרון בבית על אלופת העולם המכהנת יוגוסלביה. הנבחרת עלתה לבית הגמר עם יוגוסלביה, איטליה, ספרד, צ'כוסלובקיה וברית המועצות, סיימה במקום השני בבית אחרי שלושה ניצחונות ושני הפסדים והגיעה למשחק הגמר בו הפסידה לברית המועצות בתוצאה 98:76.
אליפויות העולם
עריכהנבחרת ישראל השתתפה רק פעמיים באליפות העולם בכדורסל, זאת מתוך 15 אליפויות עולם שהתקיימו עד היום.
בפעם הראשונה, באליפות השנייה שהתקיימה בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בשנת 1954, הוזמנה הנבחרת, שהייתה עדיין בראשית דרכה, להשתתף על ידי התאחדות הכדורסל הברזילאית ללא משחקי מוקדמות. בעקבות הזמנה זו החליטה מצרים להחרים את האליפות. באליפות השתתפו 12 נבחרות וישראל הגיעה למקום ה-8 כשבמאזנה 2 ניצחונות (על צ'ילה וצרפת) ו-7 הפסדים. את הנבחרת אימן אז יעקב שאלתיאל וכיכבו בה אברהם שניאור (קפטן), רלף קליין, שמעון שלח (צ'ינגה) וזכריה עופרי.
לקראת אליפות העולם 1986 בספרד, בה השתתפו 24 נבחרות, התקיימו משחקי מוקדמות (עד אז הנבחרות העפילו לטורניר העולמי לפי הישגיהן באליפויות היבשות שלהן). ישראל התמודדה בבית אחד עם צ'כוסלובקיה (שהייתה באותו זמן סגנית אלופת אירופה), אנגליה ושווייץ, כשרק אחת מעפילה לאליפות העולם. ישראל ניצחה את אנגליה ושווייץ בבית ובחוץ, אך הובסה בברטיסלאבה 75-97. הפסד של צ'כוסלובקיה לאנגליה הביא את ישראל וצ'כוסלובקיה למשחק במחזור האחרון ביד אליהו כאשר המנצחת עולה לאליפות העולם. המשחק היה צמוד לכל אורכו והוכרע מסל דרמטי של מיקי ברקוביץ' בשניות הסיום - 90–92 לישראל. באליפות עצמה הצליחה ישראל להגיע למקום השביעי עם מאזן של 5 ניצחונות (על אורוגוואי, אנגולה, קובה, יוון וקנדה) ו-5 הפסדים (לברית המועצות, אוסטרליה, ספרד, ברזיל ואיטליה). את הנבחרת אימן צביקה שרף וכיכבו בה מיקי ברקוביץ' (קפטן), דורון ג'מצ'י, לבן מרסר, עדי גורדון ותומר שטיינהאור.
עלייה לטורניר אליפות העולם בכדורסל נחשבה לקשה ביותר משום שבניגוד לכדורגל, עד 2017 לאליפות לא היו משחקי מוקדמות, ועל מנת להעפיל אליה היה לסיים בין חמש הנבחרות הראשונות באליפות אירופה.
המשחקים האולימפיים
עריכהנבחרת ישראל השתתפה פעם אחת בטורניר הכדורסל האולימפי, באולימפיאדת הלסינקי (1952). ישראל שיחקה בשלב המוקדמות של הטורניר, שנערך לפני טקס הפתיחה, ולא העפילה לטורניר הגמר לאחר הפסדים לנבחרות הפיליפינים 47:57 ויוון 52:54.
הכדורסלנים שייצגו את ישראל בטורניר: דני ארז, משה דניאל, יהודה וינר, מרסל חפץ, פרדי כהן, עמוס לין, זכריה עופרי, אליהו עמיאל, ראובן פכר, מנחם קורמן, רלף קליין, שמעון שלח, אברהם שניאור (קפטן). מאמן הנבחרת היה האמריקאי-יהודי מוריס (טאבי) רסקין.
מאז 1952 לא השתתפה ישראל בטורניר הכדורסל האולימפי. ב-1956 הוזמנה להשתתף בטורניר הגמר על ידי אוסטרליה המארחת (ללא משחקי מוקדמות), אך עקב המתיחות וגיוס המילואים בעקבות מבצע קדש החליט ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, שהנבחרת לא תיסע.
בין 1960 ל-1992 נקבעה ההעפלה לטורניר הכדורסל האולימפי בטורנירי מוקדמות יבשתיים מיוחדים או בטורניר "הזדמנות אחרונה" בין-יבשתי, אך ישראל לא הצליחה להעפיל לאף טורניר גמר. הנבחרת הייתה אמורה להשתתף בטורניר של אולימפיאדת מוסקבה (1980) לאחר פרישת ארצות הברית וצרפת במסגרת החרם האולימפי, אך בסופו של דבר הצטרפה גם המשלחת הישראלית לחרם.
בין 1996 ל-2016 נקבעה ההשתתפות בטורניר הכדורסל האולימפי לפי ההישג באליפויות היבשות שקדמו לכל טורניר אולימפי. בשנת 2006 הכריז הוועד האולימפי הישראלי על העפלה של נבחרת הכדורסל למשחקים האולימפיים של בייג'ינג 2008 או לונדון 2012 כיעד של הוועד האולימפי, אך הנבחרת לא הצליחה להעפיל לאף אחד מטורנירי הגמר האלה וגם לא לטורניר הקדם-אולימפי הבין-יבשתי, כיוון שלא הייתה בין שש הראשונות באליפויות אירופה של 2007 או 2011.
תוצאות הנבחרת בתחרויות בינלאומיות
עריכהמקור:[3]
כל האולימפיאדות
עריכה| כדורסל במשחקים האולימפיים | ||||
|---|---|---|---|---|
| שנה | מיקום | משחקים | ניצחונות | הפסדים |
 1948 |
לא נרשמה | |||
 1952 |
מקום 20 | 2 | 0 | 2 |
 1956 |
לא העפילה | |||
 1960
| ||||
 1964
| ||||
 1968
| ||||
 1972
| ||||
 1976
| ||||
 1980
| ||||
 1984
| ||||
 1988
| ||||
 1992
| ||||
| 1996
| ||||
| 2000
| ||||
 2004
| ||||
 2008
| ||||
| 2012
| ||||
 2016
| ||||
| 2020
| ||||
 2024
| ||||
| סך הכול | הופעה אחת | 2 | 0 | 2 |
אליפות אירופה
עריכה
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משחקי אסיה
עריכה| שנה | מיקום | מש' | נצ' | הפ' | מאמן |
|---|---|---|---|---|---|
 1966
|
 |
7 | 6 | 1 | שמעון שלח |
| 1970
|
|
8 | 7 | 1 | שמעון שלח |
 1974
|
|
6 | 6 | 0 | אברהם חמו |
אליפות העולם
עריכה| שנה | מיקום | מש' | נצ' | הפ' | מאמן |
|---|---|---|---|---|---|
| 1954
|
8 | 9 | 2 | 7 | יעקב שאלתיאל |
| 1986
|
7 | 10 | 5 | 5 | צביקה שרף |
סגל השחקנים
עריכה
סגל הנבחרת בטורניר קדם-מוקדמות אולימפיאדת פריז (אוגוסט 2023):
| מס' | עמדה | שם | תאריך לידה | הופעות | שערים | מועדון |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2 | סמול פורוורד | רועי פריצקי | 24 ביולי 2002 | הפועל באר שבע
| ||
| 3 | קלע | יאיר קרביץ | 3 במרץ 1999 | עירוני נס ציונה
| ||
| 5 | רכז | גיל בני | 27 באוקטובר 1998 | הפועל תל אביב
| ||
| 9 | סנטר | רומן סורקין | 11 באוגוסט 1996 | מכבי תל אביב
| ||
| 10 | קלע | בר טימור | 2 במרץ 1992 | הפועל תל אביב
| ||
| 11 | רכז | ים מדר | 21 בדצמבר 2000 |  פנרבחצ'ה
| ||
| 13 | רכז | רועי הובר | 10 בפברואר 1997 | הפועל גליל עליון
| ||
| 21 | פאוור פורוורד | נתנאל ארצי | 21 במרץ 1997 | הפועל חולון
| ||
| 24 | סמול פורוורד | עוז בלייזר | 29 בדצמבר 1992 | הפועל ירושלים
| ||
| 33 | סנטר | גבי צ'אצ'אשוילי | 8 בדצמבר 1999 | הפועל ירושלים
| ||
| 31 | פאוור פורוורד | נועם אביבי | 25 בפברואר 1999 | הפועל עפולה
| ||
| 99 | קלע | יפתח זיו | 9 ביולי 1995 | גרנדה
|
צוות מקצועי
עריכה- מנהל מקצועי – פיני גרשון
- מאמן – אריאל בית הלחמי
- עוזר מאמן – שרון דרוקר
- מנהל הנבחרת – מוטי דניאל
- מאמן כושר – רימון יבזורי
- פיזיותרפיסט – עידו דנה
- רופא הנבחרת – ד"ר ניב דריאנגל
סטטיסטיקות ונתונים
עריכהשיאני ההופעות
עריכה
נכון ל-1 במרץ 2022. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 100 הופעות בנבחרת.
| # | שם השחקן | הופעות |
|---|---|---|
| 1 | יניב גרין | 193 |
| 2 | דורון ג'מצ'י | 189 |
| 3 | גיא פניני | 176 |
| 4 | יותם הלפרין | 175 |
| 5 | מוטי דניאל | 166 |
| 6 | עידו קוז'יקרו | 165 |
| 7 | מיקי ברקוביץ' | 164 |
| 8 | נדב הנפלד | 156 |
| 9 | בועז ינאי | 149 |
| 10 | ליאור אליהו | 141 |
| 11 | איתמר מרזל | 137 |
| תומר שטיינהאור | 137 | |
| 12 | רביב לימונד | 133 |
| 13 | אביגדור מוסקוביץ' | 131 |
| 14 | מאיר טפירו | 130 |
| 15 | עופר פליישר | 127 |
| 16 | עדי גורדון | 116 |
| 17 | טל בורשטיין | 114 |
| 18 | גור שלף | 111 |
| 19 | גל מקל | 108 |
| 20 | חנן קרן | 104 |
| אלישי כדיר | 104 | |
| 21 | עופר אשד | 101 |
מלך הסלים בכל הזמנים
עריכה
נכון ל-2 בינואר 2019. השחקנים המודגשים עדיין פעילים.
| # | שם השחקן | נקודות | הופעות | ממוצע למשחק |
|---|---|---|---|---|
| 1 | דורון ג'מצ'י | 3,514 | 189 | 18.6 |
| 2 | מיקי ברקוביץ' | 2,842 | 164 | 17.3 |
| 3 | בועז ינאי | 1,700 | 149 | 11.4 |
| 4 | ליאור אליהו | 1,686 | 141 | 12 |
| 5 | יותם הלפרין | 1,635 | 175 | 9.3 |
| 6 | נדב הנפלד | 1,531 | 156 | 9.8 |
| 7 | יניב גרין | 1,508 | 193 | 7.8 |
| 8 | עומרי כספי | 1,341 | 92 | 14.6 |
| 9 | לבן מרסר | 1,245 | 79 | 15.8 |
| 10 | טל ברודי | 1,219 | 78 | 15.6 |
| 11 | טל בורשטיין | 1,173 | 114 | 10.3 |
| 12 | מוטי דניאל | 1,157 | 166 | 7 |
| 13 | גיא פניני | 1,156 | 176 | 7.7 |
| 14 | מאיר טפירו | 1,137 | 130 | 8.7 |
| 15 | תנחום כהן-מינץ | 1,076 | 88 | 12.2 |
מאמני הנבחרת
עריכה
| שם | שנים |
|---|---|
| מוריס (טאבי) רסקין
|
1952 |
| יעקב שאלתיאל
|
1953–1954 |
| אלמר ריפלי
|
1956–1957 |
| אליהו עמיאל
|
1958–1959 |
| מיקי פישר
|
1960 |
| יהושע רוזין
|
1961–1964 |
| שמעון שלח
|
1965–1971 |
| דויל פאראק
|
1972–1973 |
| אברהם חמו
|
1973–1976 |
| רלף קליין
|
1977–1983 |
| אריה מליניאק
|
1983–1984 |
| צביקה שרף
|
1984–1987 |
| משה ויינקרנץ
|
1988 |
| רלף קליין
|
1988–1990 |
| צביקה שרף
|
1991–1997 |
| מולי קצורין
|
1997–2004 |
| צביקה שרף
|
2005–2009 |
| אריק שיבק
|
2010–2014 |
| ארז אדלשטיין
|
2014–2017 |
| עודד קטש
|
2017–2021 |
| גיא גודס
|
2021–2022 |
| אריאל בית הלחמי
|
2023– |
שחקנים בולטים לאורך השנים
עריכה- שנות החמישים: רלף קליין, משה דניאל, מרסל חפץ, ארז לוסטיג, דני ארז, יהודה וינר, פרדי כהן, ראובן פכר, שבתאי בן-בסט, זכריה עופרי, שמעון שלח, אברהם שניאור, מנחם קורמן.
- שנות השישים: תנחום כהן-מינץ, עופר אשד, דוד קמינסקי, חיים שטרקמן, חיים חזן, דוד פריש, גבי טייכנר, גבי נוימרק, צבי לובצקי, רמי גוט, יגאל דר, אילן זייגר-זוהר, עמי שלף, אברהם הופמן, גרשון דקל, אברהם חמו.
- שנות השבעים: מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, בועז ינאי, שוקי שוורץ, טל ברודי, חנן קרן, דני ברזילי, בארי לייבוביץ', סטיב קפלן, מולי אבישר, ג'ק אייזנר, איתמר מרזל, אביגדור מוסקוביץ', אור גורן.
- שנות השמונים: דורון ג'מצ'י, לבן מרסר, עדי גורדון, האווי לאסוף, לו סילבר, חיים זלוטיקמן, דורון שפע, חן ליפין, ג'ון ויליס, עופר יעקובי, פיני חוזז, סטיב שלכטר, ארי רוזנברג, ניר ריכליס.
- שנות התשעים: נדב הנפלד, עודד קטש, גיא גודס, מוטי דניאל, תומר שטיינהאור, דורון שפר, עופר פליישר, אמיר מוכתרי, שמעון אמסלם, פפי תורג'מן, אורי כהן-מינץ, ליאור ארדיטי.
- העשור הראשון של המאה ה-21: טל בורשטיין, גור שלף, מאיר טפירו, עידו קוז'יקרו, יניב גרין, אפיק ניסים, דריק שארפ, ישראל שיינפלד, דרור חג'ג', משה מזרחי, יואב ספר, מורן רוט, ליאור ליובין.
- העשור השני של המאה ה-21: רביב לימונד, אלישי כדיר, יותם הלפרין, ליאור אליהו, עומרי כספי, גל מקל, יוגב אוחיון, יובל נעימי, דיאור פישר, גיא פניני, אלכס טיוס, בר טימור.
- העשור השלישי של המאה ה-21: דני אבדיה, ים מדר, תמיר בלאט, רומן סורקין, יפתח זיו.
- ראו גם: רשימת כדורסלני נבחרת ישראל
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורסל | ||
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת ישראל בכדורסל- נבחרת ישראל, באתר איגוד הכדורסל בישראל
אריה ליבנת, הסיוע האמריקאי, גם בכדורסל: כיצד השפיעו המתאזרחים על נבחרת ישראל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2017
הערות שוליים
עריכה- ^ דירוג לנבחרות לאומיות גברים באתר פיב"א
- ^ נבחרת הכדורסל יוצאת היום לטורניר בבולוניה, דבר, 7 באוגוסט 1960
- ^ מידע וסטטיסטיקות בארכיון אתר פיב"א